זכותא דאברהם נב

כדאיתא במדרש שהשכינה הניחה השבטים וירדה עם יוסף למצרים

ובזה הענין בגמרא (בסוטה דף ל"ו ע"ב) נראתה לו דיוקנו של אביו בחלון כו' והתוס' תמהו דמנ"ל שנראה לו בחלון דנהי דדריש ואין איש מאנשי הבית כו' דמשמע דנראה לו מי שאינו מאנשי הבית אבל מ"מ לא מוכח כלל שהי' בחלון

ונראה לפרש עפ"י מה שכתב ביערות דבש ח"ר (דף י"א) דהא דאמר לו יעקב עתידין אחיך שיכתבו שמם על אבני אפוד כו' ולא הזהיר אותו מבלי יעבור חלילה העבירה וישחית נפשו היינו כי אמרינן במדרש שגם היא לדבר מצוה נתכוונה משום שראתה באצטגנינות שעתידה לעמוד ממנו בנים אך באמת הי' מרמז לבתה ע"ש ואמרינן אורים שמאירים את דבריהם תומים שמשלימים כו' והענין הוא שגם על ידי חכמות אצטגנינות יש לידע עתידות אך הוראתם אינה שלימה וכדאיתא סוטה דף י"ב המצפצפים ומהגים כו' שראו אצטגניני פרעה שמושיען של ישראל לוקה במים והם לא ידעו כי הרמז למי מריבה וכן נמי בפרעה שאמר ראו כי רעה נגד פניכם ונהפך לדם מילה הרי שאין הוראתם דבר ברור משא"כ האורים ותומים כפי מה שאמר הכהן ברוח הקודש הי' דבר שלם בלי מגרעת וחילוף שהשלים דבריו וזה הי' מעלת או"ת אשר הנחיל ה' ליראיו עם קדושיו לא עשה כן לכל גוי

וזה שאמר לו יעקב אבינו כיון שאתה רוצה לסמוך על האצטגנינות שראית שעתיד אתה להעמיד זרע ממנה ותחשבו לדבר ברור א"כ אין שום מעלה להאו"ת יותר מהחוזים בכוכבים ואין מהצורך לאבני אפוד ע"ש

והנה בזהר פ' תולדות כתב הפירוש על הפסוק וישקף אבימלך כו' וירא והנה יצחק מצחק את רבקה כו' ומקשה וכי ס"ד שיצחק שימש מטתו ביום ופירש שם בעד החלון היינו חלון דחכמתא וכמו בעד החלון נשקפה ותייבב אם סיסרא שראתה באצטגנינות וחכמת החוזים ומכונה בשם חלון שכמו שע"י חלון אדם מביט לחוץ כן ע"י הכוכבים יש לידע לפעמים עתידות ע"ש

וזה הפירוש בגמ' שנראה לו דמות אביו בחלון שהי' יוסף עוסק בחכמת אצטגנינות המכונה בשם חלון וע"י זה הי' רוצה לעשות המעשה שראה שעתיד להעמיד זרע ממנה ונראה לו דמות אביו שם ואמר לו שאל יסמוך על זה שאין הוראתם שלימה שבאמת הי' מרמז שיעמיד מבתה וא"ש

שמות ל"א י"ח ויתן אל משה ככלותו פירש"י אין מוקדם ומאוחר בתורה וכו' והרא"מ תמה ע"ז דמנ"ל הא דהא י"ל דהציווי באמת הי' קודם מעשה עגל רק אמירת משה לישראל הי' אח"כ ועיין שם מה שתירץ והוא דחוק. ולפענ"ד נראה דהנה איתא פלוגתא בזבחים דף קי"ד ע"ב אם הכהנים נבחרו מיד בשעת מ"ת או דווקא לאחר שהוקם המשכן ע"ש והנה רש"י תופס בפירושו כדברי ר"י בן קרחה ולכך פירש בפסוק וגם הכהנים הנגשים וכו' דהיינו הבכורות וכמו כן פירש בפסוק וישלח את נערי בני ישראל דהיינו הבכורות וכו' ועיין בפרשת במדבר בפסוק ואני הנה לקחתי את הלוים שפירש"י שם דהיינו שהעבודה הי' ראוי להבכורות רק מחמת שטעו בעגל נפסלו וכו'

ומה שעמד הרא"מ בריש פ' כי תשא דהא דלא כמאן דהא לר"י בן קרחה לא נפסלו עד שהוקם המשכן ע"ש. לדעתי לק"מ די"ל דמחמת חטא העגל נפסלו מיד ונגזר עליהם שלא יעבדו מהקמת המשכן ואילך והיינו כר"י בן