זכותא דאברהם נא

ליקוטים על תורה

בראשית י"ח ו' קמח סולת ובגמרא (ב"מ דף פ"ז ע"ב) קמח סולת מכאן שאשה עיני' צרה באורחים ופירש רש"י שם דהיא אמרה קמח

ולכאורה בפסוק משמע איפכא דהוא אמר קמח ועוד היעלה על הדעת ששרה הצדקת אשר אברהם הי' טפל לה בנביאות תהי' עיני' צרה חלילה באורחים

ש נראה לומר עפ"י מה שכתב הרמב"ם בפרק ד' משמונה פרקים כי בנטות האדם מדרך הישר אי אפשר לו לילך אח"כ בדרך הממוצע כי מהרה יחזור לקלקולו חלילה רק צריך לאחוז בקצה האחרון ועיין בבינה לעתים דרוש ח' מה שפירש הפסוק ישור על אישים וכו' ולפי זה אברהם שהי' בטבעו להטיב עם אורחים הי' די לו דרך הממוצע ואמר קמח משא"כ שרה שמטבעה להיות צרה באורחים והיא בצדקתה עשתה נגד טבעה היתה צריכה לאחוז בקצה האחרון בנדיבות יתרה ואמרה סולת וא"ש

האיש נזם זהב בקע שם כ"ר כ"ו ויקח משקלו וכו' ופירש רש"י בשם המדרש רמז לשקלי ישראל וקשה למה רמז לה דווקא לשקלי ישראל ועיין במפרשים שעמדו ע"ז

ונראה דהנה על ג' דברים העולם עומד על התורה ועבודה וגמילות חסדים והנה הסימן שעשה אליעזר שאם תאמר גם לגמליך אשאב היינו שהיא גומלת חסדים וכדאי לכונסה בביתו של אברהם הוא עמוד אחד שעליו העולם עומד ולכך רמז לה שמזרעה יזכו לשני העמודים ורמז לה לשקלי ישראל אשר ממנו קונים קרבנות ציבור וזה עמוד העבודה ושני צמידים הוא שני לוחות מצומדים וזה עמוד התורה והנה אמרינן בגמ' ברכות נשי במה זכיין באקרוי' בנייהו לבי כנישתא ואמתונו לגברייהו והיינו משום שלא נצטוו בתורה רק מחמת שהם גורמים לתורה לבניהם ולבעליהם וזה שני צמידים הרמז לתורה על ידי שהיא הגורמת ויש בידה זכות התורה גם כן

וזה נראה ג"כ מה שהי' הציווי במילואים לתת על תנוך אוזן אהרן ובהן ידו ובהן רגלו רמז ג"כ לג' עמודים שהאוזן הוא נגד עמוד התורה כמו שנאמר שמעו ותחי נפשכם ואמרינן במדרש שמעו לדברי תורה. ובוהן ידו הוא עמוד העבודה. ובהן רגלו הוא ג"ח כדאמרינן בב"מ ילכו בה זה גמ"ח לבקר חולים ולשמח חתנים ומכונה בשם הרגל ובכהן צריך להיות נמצא כל השלשה עמודים כמו שנאמר שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו וגם הוא איש חסד נוסף על עמוד העבודה המסורה לו

שם ל"ט ט' איננו גדול בבית הזה כו' ובמדרש שהיא אמרה איננו וקאי על הש"י ויוסף השיב גדול ה' כו' ולכאורה אינו מובן סוף הפסוק בבית הזה ממני

ונראה דהיא אמרה אחרי שמצרים מקום טומאה מאוד כדאיתא בזוהר שלכך הוצרך הש"י בעצמו לירד למצרים ששום מלאך לין הי' אפשר לו לירד למצרים מחמת הטומאה, ואמרה ששם אין השראת השכינה ומותר לעשות כרצונו וע"ז השיב יוסף כי גדול בבית הזה ממני שע"י זכותו יש השראת השכינה אף במצרים