זכותא דאברהם מד

כמבואר ברמב"ם וגם מסייע לעבודת הבורא ב"ה לכבוש את היצר רע כמבואר לעיל אך מי שאין עושה המצוה בשמחה מראה בלבו שאינו מאמין חלילה לדברי רז"ל ועונשו גדול ר"ל וזה הפירוש כל המעלים עיניו מן הצדקה היינו אף שנותן צדקה אך שאינו נותן בעין טובה הוה כאלו עובד ע"ז חלילה כיון שנוטה בלבו חלילה למינות מבלי להאמין באמונה שלימה לדברי חז"ל. ונחזור להראשונות שיסוד ועיקר גדול ללחום עם יצרו ולכבשו הוא עם צדקה וג"ח שבזה יצרו מסור בידו כמאמר תדב"א ולזאת העיקר בימי התשובה אלו שבוודאי כל אחד מישראל מתעורר בלבו לקבל על עצמו לעשות תשובה אך שרחוק מאוד שיוכל לגמור את קבלתו מפאת יצרו ואמרו בסוכה איך כבשנו את הר הגדול הזה אך בעסק מצות הצדקה יהי' לו סיוע וכח לנצח את יצרו ויצרו מסור בידו ולכן העיקר לקבל על עצמו קבלה אמיתית להחזיק במצות הצדקה במה דאפשר הן לעשות בעצמו או להיות מעשה אחרים ולהשתדל בכל עוז בהחזקת עניים ואביונים ועי"ז משמים יסייעוהו להתקדש בקדושה של מעלה ולכבוש את יצרו ולגמור ענין התשובה

ובזה פירשתי מה שאנו אומרים בוידוי שאין אנו עזי פנים וקשי עורף לומר לפניך כו' צדיקים אנחנו ולא חטאנו אבל אנחנו ואבותינו חטאנו ולכאורה כיון שנחזיק עצמינו בחזקת צדיקים בלא ספק שיצאנו מידי הכינוי של רשע חלילה וא"כ הוא שפת יתר כיון שאמרנו צדיקים אנחנו היאך שייך אח"כ לומר עוד ולא חטאנו. עוד אינו מובן למה להתוודות בשביל האבות ודי להפקיע את עצמינו

ועפ"י האמור יש ליישב דהנה הבכור שור כתב לפרש מה שאנו אומרים על חטא כו' בצרות עין ועל חטא כו' בצדיית רע דהנה איתא (חולין דף צ"א) מכאן שצדיקים חביב עליהם ממונה יותר מגופם וכ"כ למה מפני שאין פושטים ידיהם בגזל ולפי זה הי' מקום להתנצל קצת על צרות עין לומר שהממון חביב מאוד ואין מהראוי לפזר ממונו כ"כ ולזה אני אומר על חטא כו' בצדיית רע היינו שהממון אינו כ"כ ביושר שיהי' לנו ע"י זה צרות עין והוא תרתי דסתרי

והנה לכאורה הי' התנצלות לאותם אנשים אשר עדיין לא עסקו במו"מ כלום רק מעות הנדוניא שלהם עדיין בעין ונראה שהמעות שלהם הוא בהכשר גמור ואין להאשימם על צרות עין רק באמת היא ליתא דמ"מ מאין בא לו המעות מאבותיו וגבי אביהם בלתי ספק לא הי' כ"כ ביושר גמור ומי יוכל להתפאר שקיים עסקת באמונה זולת הצדיקים הגמורים וכבר אמרו רובן בגזל ואם ניצל אחד מגזל גמור מ"מ בלי ספק אבק גזל יש בממונו והוא מהנמנע כמעט לאנשים המונים שיהי' עסקו באמת ואמונה בלי שום נדנוד איסור כלל

ובזה אפשר לפרש הוידוי דהנה כבר כתבתי שעיקר התשובה הוא לקבל על עצמו מכאן והלאה להחזיק במצות צדקה במה דאפשר הוא העיקר ויסוד הגדול לקבלת התשובה שיהי' לו סיוע משמים לכבוש את יצרו ולגמור תשובתו שע"י הצדקה יצרו מסור בידו כנ"ל ולכן אנו אומרים תשובה תפלה וצדקה מעבירין כו' כי העיקר לתשובה הוא צדקה שעי"ז לא יוכל יצרו להתחזק עליו ולבטלו מתשובתו ובאמת העולם אומרים בקול רם ותשובה ותפלה וצדקה כאלו הי' מעושי צדקה וחסד ובאמת אינם מקיימים היוצא מפיהם וקורא אני עליהם את המקרא הקול קול יעקב והידים ידי עשו. דהיינו שהקול שלהם הוא קול הראוי ליעקב לקרא בקול גדול ותשובה ותפלה וצדקה. אבל הידים היינו כשמגיע ליתן צדקה. אז הם ידי עשו חלילה וכל גבר ידיו על חלציו לקפוץ את ידו מצדקה כאילו אינו מזרע יעקב