זכותא דאברהם מב

דרוש לשבת שובה תקפ"ו ונקרא דרוש הצדקה ע"ש הכתוב והי' מעשה הצדקה שלום [ישעי' ל"ב י"ו]

משנה סוף מס' יומא עבירות שבין אדם למקום יוה"כ מכפר ועבירות כו' את זו דרש ר' אלעזר בן עזרי' כו' אמר ר' עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם ממהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר כו' ויש להבין הסמיכות של מימרא דר"ע לדרש של ר"א בן עזרי' וגם נראה כמו כפל לשון בדברי ר"ע לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים כו' והל"ל אשריכם ישראל שמטהר אתכם אביכם שבשמים

ונקדים לפרש מה שאנו אומרים בוידוי ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו ולכאורה אינו מובן דמה נתינת טעם הוא דלכך היסורים הם בצדק משום דאמת הוא והל"ל ואתה צדיק על כל הבא כי אנחנו הרשענו ונפרש הענין על שלשה אופנים

דהנה אמרינן ב"ב דף ט"ז ע"א אמר רבא ביקש איוב לפטור את כל העולם מדין אמר רבש"ע בראת ג"ע כו' בראת רשעים כו' ומאי אהדרו לי' כו' ברא יצה"ר ברא תורה תבלין והנה נראה מדברי האגדה זו וכן בקדושין דף ל' שהתבלין נגד היצר הוא רק תורה ובתנא דבי אליהו חלק שני פרק א' אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור וחמור אשריהן ישראל בזמן שהם עוסקים בתורה וגמילות חסדים יצרם מסור בידם ולא הם מסורים כו' ע"ש כל הדרש ולכאורה סותר לדברי האגדה מגמ' שלנו. ונראה דלא פליגי דהנה איתא בגמ' (ברכות דף י"ב) הני נשים במה זכיין באקרוי' בניהן לבי כנישתא כו' ומקשה בס' יערות דבש מאי קושיא הני נשים במה זכיין והלא רק מעט מצוות חסרים מאנשים דהיינו מ"ע שהזמן גרמא וכל יתר מצוות ול"ת השווה הכתוב אשה לאיש ומתרץ היערות דבש דה"פ עפ"י מה דאמרינן ברא יצה"ר ברא תורה תבלין וא"כ אין תקנה להנצל מיצה"ר ולהלחם נגדו רק עם הסיוע של תורה ואם כן בנשים דליתנייהו בת"ת איך יש להם תקנה לעמוד נגד היצה"ר ומפרש הלשון זכיין כמו דמצינו בגמ' בהא זכנהו ר"א לחכמים שהוא לשון נצוח אף כאן קושיא במאי זכיין היינו במאי יוכלו לנצח את היצה"ר וע"ז מתרץ הגמ' בזכות שמחזיקים בניהם ובעליהם לת"ת מגין גם עליהם זכות התורה שיוכלו לעמוד ולכבוש את יצה"ר. ובזה אמרתי לפרש הפסוק במשלי ג' עץ חיים היא' למחזיקים בה ותומכי' מאושר שלשון מאושר הוא לשון חיזוק כמו שמפרש רש"י בישעי' א' על פסוק אשרו המוץ שהוא מלשון אשרנוהו ע"ש והכוונה שהתומכים את התורה ומחזיקים ומסייעים למצות לימוד התורה הוא ג"כ מאושר ומחוזק לכבוש את היצה"ר כדברי הגמ' ברכות הנ"ל באקרוי' בניהם כו' בזה יוכלו לנצח את יצרם ועפ"ז לא פליגי הדרשה של תנא דבי אליהו שמשמע שם שגם זכות ג"ח מסייע לכבוש היצה"ר