זכותא דאברהם מא

וגם עתה בימים הקדושים ימי רצון והם ימי תשוב בודאי אי אפשר לעשות תשובה בפעם אחת רק לקבל עליו קבלה אמיתית לתקן מעשיו מעט מבט ולזה צריך סיוע מהבורא כמו שאמרו בברכות יצרו של אדם מתגבר כו' ואלמלא הקב"ה וכו' וזה קראוהו בהיותו קרוב דהיינו בעשרת ימים והי' עיקר הבקשה שיעזוב רשע דרכו שהקב"ה יעזרהו לתשובה שלימה

וסוף הפסוק וישוב אל ה' וירחמהו כו' נראה לפרש עפ"י המדרש הובא בס' בינה לעתים דרוש ס"ג אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע כשתהא רואה בניך כו' ועיין שם שרחמים היינו למי שיש בידו זכיות כו' ועיין שם בסוף הדרש שפירש פסוק אתה תקום תרחם ציון כו' והנה כמה מיני תשובה יש ואפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירין לו חטאיו אך תשובה המעולה הוא בימי בחרות בעת כחו עליו לעשות עבירות כמקדם והוא כופה יצרו וכמו שאמרו ביומא באותו זמן ובאותו מקום וגם בע"ז פרק א' דרשו אשרי איש ירא את ה' שמתגבר על יצרו כשהוא איש

ובזה פירשתי פסוק וכי תזבחו זבח תודה לה' שאם האדם רוצה לשוב בתשובה ולזבוח את יצרו וכמו שדרשו בגמ' כל הזובח יצרו ומתוודה עליו כאלו כבדו להקב"ה בשני עולמות שנאמר זובח תודה יכבדנני כו' מזהיר הכתוב לרצונכם תזבחוהו שהתשובה יהי' בעת שיש לו עוד רצון ובחירה משא"כ לאחר שניטל תאוותו ובחירתו שאז אין התשובה מועילה כ"כ. ועיין בכלי חמדה מה שהביא בשם חכם אחד פירוש הפסוק זבחי אלהי' רוח נשברה דהיינו שמעצמו ישבור רוחו בקרבו אבל לב נשבר ונדכה דהיינו שהשבירות הלב הוא ע"י יסורים ודכאות הגוף אלהי' לא תבזה שהקב"ה אין מבזה ומקצו מ"מ אין חביב לפניו כ"כ כמו שעושה תשובה בעת שעדיין הוא בבחירתו

וזה פירוש הפסוק וישוב אל ה' דהיינו בעוד שהקב"ה עמו במדת רחמים שלא יענש על חטאו וירחמהו אז התשובה מקובלת והוא בבחינת רחמים דהיינו מי שיש לו דשב מאהבה זדונות נעשו לו כזכיות ואל אלהינו דהיינו שלא שב עד שפגעה בו מדת הדין וכמו שדרש בילקוט שובה ישראל עד ה' אלהיך עד שהוא במדת רחמים ואם לאו הוא אלהיך ואז אין הוא בבחינת רחמים שזדונות נעשו לו כשגגות אך הוא בבחינת חנינה ממידת טובו הגדול כי מרבה לסלוח ולהיטיב לרעים ולטובים ואף למי שאין בידו כלום. כן יעזרנו לשוב בתשובה שלמה לפניו ויסלח לנו לכל חטאתינו אמן: