זכותא דאברהם לז

למסעיו שפרע הקפותיו להודיע לכל כי רגלי חסידיו ישמור ד' ויקרא שם אברהם בשם ה' שהודיע והכריז אמונת הש"י ע"י זה והנה גם בצאתם ממצרים בראותם נפלאות ה' מאסו עניני העוה"ז ולא רצו הרכוש וכדאמרינן בברכות וישאילום בע"כ דישראל אך שהי' לקיים חצות ה' כדי שיקויים לגמרי הבטחת הקב"ה לאברהם ולא יפול דבר ארצה ועי"ז יתקדש ש"ש וזהו ואין בשבטיו כושל שלא הגיע להם מכשול ע"י נסיון העושר כיון שהי' כוונתם לטובה

ובזה יתפרש דברי המכילתא שהביא רש"י בפ' בא וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות אף הן היו חשובים להם מן הכסף והזהב והיינו כיון שכל כוונתם הי' שיתגדל ש"ש והנה הכלי יקר פירש מה שלא אמר להם מתחלה משה על השמלות כי ידע שהשמלות ישאלו להם המצרים מעצמם מחמת שהי' חשש מגפה מהכאת בכורים ומסוכן למי שלובשם ע"ש. וע"י זה נתפרסם יכולת הש"י

ובזה נראה לפרש מה שמתחלה בפסוק דבר נא באזני העם וישאלו אשה וכו' לא הזכיר שמלות ועיין מה שכתב שם הכלי יקר שלכך לא הזכיר שמלות שידע ששמלות בוודאי ישאלו להם מחמת שינוי אויר וזה אינו מספיק כלל דהא הציווי הי' לישראל שישאלו להם ממצרים ומה בכך שידע שהמצרים לא יעכבו בדבר ולפי הנ"ל א"ש דהנה בגמ' אמרינן אין נא אלא לשון בקשה בבקשה מהם שישאלו והיינו כי הישראל לא רצו בכך ומאסו בענייני העולם רק הכל שיגיע מזה עבודת ה' והנה השמלות רצו בני ישראל לשאול מדעתם כדי שיתפרסם גודל בטחונם בהקב"ה ושיתפרסם גודל נפלאותיו שלא יזיקו מחמת זה אך הכסף והזהב לא רצו רק שהוכרחו כדי שיתאמתו דברי ההבטחה לא"א ויש ג"כ פרסום קדושת ה' כי דבריו לא ישובו ריקם בשום ענין ולכך לא כתיב בקרא בענין הבקשה מישראל רק כסף וזהב להודיע גודל צדקות עם ישראל שכל כוונתם הי' לשמים

והנה כתוב בס' סידורו של שבת שכל שמחה שמצינו בתורה היא שמחה של קדושה כי מה שאינו של קדושה נקרא הוללות בפסוק כמו שדרשו חז"ל ולשמחה מה זו עושה על שמחת ת"ח ופירש שם בשם הרב הגאון הקדוש מוהר"י לוי פסוק במגלת אסתר ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב שהוא מניצוצי הקדושה מסעודת אסתר המלכה ע"ש וזה פירש הכתוב ויוציאם בכסף וזהב דהיינו מה שראו שלא חזר שום דבר מהבטחת הקב"ה שנתקיים ואח"כ יצאו ברכוש גדול וגם שלא הי' בשבטיו כושל שלא הגיע להם שום היזק מחמת השמלות מה שעפ"י דרך הטבע מזיק מאוד ועי"ז שמח מצרים בצאתם דהיינו שהגיעו הרבה מהם לגדר קדושה הנקרא שמחה כי נפל פחדם עליהם וכדכתיב ורבים מעמי הארץ מתיהדים ובזה מפורש היטב הפסוקים שמתחלה נאמר ובני ישראל עשו כדבר משה ואח"כ נאמר וגם ערב רב עלה אתם והיינו שע"י זה נתוסף עליהם גרים בראותם הצלחתם הגדולה

ושפיר קאמר המדרש שמעשה אבות הי' סימן לבנים כמו שאברהם אבינו לא לקח העושר רק למען להתגדל ש"ש כן בניו כשיצאו ממצרים הי' כל כוונתם שיתגדל ש"ש ויתוסף עליהם גרים וזה הפירוש בגמ' כדי שלא יאמר אותו הצדיק אברהם ואח"כ יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם ורבים מקשים דלמה תלו באברהם והיאך הוא יוצא ידי הבטחתו

ונראה דבאמת עיקר ההבטחה לאברהם אבינו הי' על שלימות הנצחי כמו שכתב בשם האר"י ואח"כ יצאו ברכוש גדול דהיינו שיתוסף עליהם הרבה גרים רק דזה תלוי בזה מחמת שראו