עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryזכותא דאברהם

זכותא דאברהם לו

Zechuta deAvraham 36 · זכותא דאברהם · free full Hebrew text

Open in the reader →

וזה פירוש המדרש ואברם כבד מאוד דהנה בעל העקידה פירש ואברם כבד מאוד. דהיינו שלאברהם אבינו לגודל מעלתו הי' זה למשא לו כובד המקנה והרכוש כדרך הצדיקים השלימים שאינם חפצים במותרות וע"ז כתב המדרש הה"ד ויוציאם בכסף וזהב וכו' דהיינו שאברהם סימן לבניו שגם הם שיצאו ברכוש ממצרים יהי' בע"כ שלא יחפצו בזה רק יוכרחו לקיים מצות הקב"ה וזה נלמד מקרא דכתובים ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל דהיינו שלא הגיע שום מכשול מחמת שישראל לקחו אותו רק לקיים מצות הקב"ה לא למלאות תאוותם בהון רב ובזה הי' אברהם סימן לבניו וא"ש בעזה"ש

סוטה דף י"ג חכם לב יקח מצות שכל ישראל גשו לביזה והוא לקח עצמות יוסף

ולכאורה אין שייכות זה לזה ונראה עפ"י מה דאמרינן (ברכות דף ט') וישאילום בע"כ ופירשו המפרשים שישראל אז היו במדריגה העליונה ולא הי' תשוקתם רק להשגת השלימות ומאסו ענין העוה"ז רק שהוצרכו לקיים ציווי השם ועיין בית שמואל אחרון מה שפירש שם שלא יאמר אותו צדיק אברהם וכו' והיינו שיש נסיון עוני ויש נסיון עושר וישראל לא רצו להביא עצמם לידי נסיון עושר רק אותו צדיק אברהם חפץ שיבואו לידי נסיון ע"ש. ועיין בינה לעתים דרוש ל"א מה שפירש דברי המדרש נר לרגלי דבריך למה הרשעים דומים ע"ש

והנה הקב"ה הבטיח לאברהם שבניו יעמד בנסיון עוני דהיינו הגלות ולא יתערבו בהם כמו שכתבתי לעיל וגם יעמדו בנסיון עושר ולכך הי' הציווי של הקב"ה ליקח רכוש גדול ויבחנו אם יעמדו בצדקתם וביוסף מצינו שעמד בשתי אלה דהיינו מתחלה הי' בעוני ואח"כ בגדולה נפלאה ועמד בצדקו וכמו שכתב שם הבינה לעתים שלכך נקרא צדיק על שם שעמד בשני הנסיונות וזה הוא שכל ישראל נפנו אל ביזת מצרים לעמוד בנסיון העושר והוא לקח עצמות יוסף עמו שג"כ עמד בשתי אלה וממנו ילמד כל אדם שלא יבעט מתוך עוני ומתוך עושר וא"ש

עוד נוכל לומר על המדרש הנ"ל ואברם וכו' דהנה הנזר הקודש פירש דברי המדרש והי' ברכה היה בריכה מה ברינה מטהרת את הטמאים אף אתה מקרב הרחוקים וכו והיינו שכל הבטחות הקב"ה לאברהם שאמר לו ואגדלה שמך ואברכך אף כי הבל עניני עוה"ז מה שאין חפץ לצדיק האמיתי בזה רק שע"י זה יתגדל ויתקדש שם שמים כאשר יראו הצלחתו שלא עפ"י טבע ולכך אמרו שם במדרש שאמר לו הקב"ה טלטל עצמך ושמך מתגדל בעולם ועל ידי זה יתקדש ש"ש ויתוספו גרים

וזה נראה לפרש שבקש דוד המלך תערוך לפני שולחן נגד צוררי שהשולחן שם עושר וכבוד כמו שפרש"י בפ' תרומה שולחן של מלכים וביקש דה"מ שיתברך בברכת עושר וכבוד אף שאין בצע לצדיקים בעניני עוה"ז עכ"ז ע"י זה יתגדל ש"ש בין האויבים וזה נגד צוררי

והנה הירידה למצרים הי' נסיון גדול כמו שפירש רש"י שמתחלה אמר לו ללכת שמה לא"י ועכשיו מחמת דוחק רעבון הוצרך ללכת משם ועי"ז הי' חילול ש"ש בדבר כאשר הגיע צרה להצדיק א"א ע"ה וזה פירש הפסוק ואברם כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב שהי' נחשב עליו למשא עניני כבוד המדומה רק מה שהוליך עמו הי' לכבוד ד' להראות כי לא יעזוב ה' את חסידיו העובדים אותו באמת ולכך מודיענו הכתוב אחריו כוונת א"א שלא הי' להנאת עצמו רק להתגדל ש"ש וחזר באותו הדרך שהלך למצרים בעניות ובחוסר כל והי' חילול ש"ש וזהו וילך