זכותא דאברהם לה

ובענין הנס שנקרא גדול יש לפרש עוד דהנה כתבו המפרשים דמה שלקחו הישראל ממצרים בתורת שאלה אף שהיו נותנים להם מרצונם מ"מ כדי להטעות את פרעה שיאמרו בשקר המה הולכים שאמרו דרך שלשת ימים נלך וכו' ומשמע שאח"כ יחזרו ואח"כ כשלא יחזרו יאמר שבוודאי לא מד' הוא וירדוף אחריהם וכדי לגמול לו מדה כנגד מדה לטבוע אותו בים נגד גזירת היאורה תשליכוהו עיין בעין יעקב (ברכות דף ט') על הא דאמרינן שם ואח"כ יצאו ברכוש וכו'

והנה מתחלה שאמר פרעה למשה (שמות ת' כ"א) לכו זבחו לאלהיכם בארץ השיב משה הן נזבח את תועבת כו' וא"כ עתה כשאמרו להם ששוחטין לשם פסח ואעפ"כ לא היו יכולים למחות בידם א"כ הי' להם למצרים להבין שאין דעתם לחזור וא"כ למה להם ללכת במדבר אחרי שגם במצרים יכולים לשחוט בלי פחד ממצרים וא"כ אם היו שואלים להם למה להם ללכת במדבר הי' נתברר להם שהולכים ע"ד שלא לחזור וממילא לא היו רודפים אחריהם ולא נתקיים בפרעה מדה כנגד מדה אך מאת ד' הי' שלא ישאלו המצרים על זה והלכו בטעותם שעדיין סופם לחזור ונואלו שרי צוען. וזה הוא הנס הגדול שנבערו מדעת כ"כ ונשארו בטעותם ואפשר שע"ז נקרא שבת הגדול שע"י נס זה זכו להתקיים בם ואח"כ יצאו ברכוש גדול

מדרש וכה כ' לך לך ואברם כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב בראשית י"ג ב'] הה"ר ויוציאם ככסף וזהב ואין בשבטיו כושל ופירש שם במ"כ דהיינו שאברהם הי' סימן לבניו

והקשה בספר פרשת דרכים דלמה נקט המדרש קרא דכתובים ולא הביא הפסוק ובני ישראל עשו כדבר משה

ונראה עפ"י מה שפירשתי הפסוק בהושע ואנכי כסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל דהנה אמרינן בגמרא (ברכות ד' ט') דבר נא באזני העם כו' בבקשה מהם שישאלו וכו' והיינו שהישראל לא היו רוצים בזה בעושר מופלג אשר אינו שווה ליראי ד' באמת כי אם להסתפק בהכרחי רק הי' ציווי השם כדי שלא יאמר אותו צדיק

והנה אמרינן בגמ' ויעשו להם אלהי זהב. כסף וזהב שהשפעתה להם הם גרמו להם וכו' והנה לכאורה לא יתכן שיגיע ע"י מצות ד' מכשול אחרי שבאמת הישראל לא היו רוצים בזה רק ולקיים מצות המקום ולכך נראה לומר דביזת מצרים באמת לא גרם להם שום מכשול רק שכבר אמרו בגמרא גדולה ביזת הים מביזת מצרים ומשה הוצרך להסיען בע"כ כמו שפירש"י פ' בשלח על פסוק ויסע משה את ישראל כו' וזה הי' הגרמא בנזקין לעשות את העגל אחרי שהיו רדופים לביזה בלי ציווי הקב"ה וזה פירוש הפסוק ואנכי כסף הרביתי להם כו' דאיתא במדרש שיר השירים על פסוק טורי זהב נעשה לך וכו' שביזת מצרים מכונה בשם כסף וביזת הים בשם זהב שגדולה ביזת הים וכו'

וזה פירוש ואנכי כסף הרביתי להם דהיינו שביזת מצרים המכונה בשם כסף אני הרביתי להם שהי' במצוותי כדי שלא יאמר אותו צדיק ולא בא עי"ז שום מכשול רק וזהב דהיינו ביזת הים המכונה בשם זהב עשו לבעל זאת הי' הגורם וזה פירוש הפסוק ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל דלכאורה אין לו מובן ולפי הנ"ל אתי שפיר דהקרא מספר חסדי המקום על הרכוש שהוציאו ישראל ממצרים ולכאורה בא ע"י זה חטא העגל כמו שאמר משה רבינו כסף וזהב שהשפעת להם כו' לכך מסיים ואין בשבטיו כושל דהיינו שע"י ביזת מצרים לא הי' שום מכשול רק ע"י ביזת הים: