זכותא דאברהם לג

זה אברהם הנ"ל דהיראה דהכא פירושו יראת הרוממות שהיא בחינה גדולה מאהבה כמו שנאמר גבי אברהם כי ירא אלהים אתה והוא הי' עובד מאהבה רק הפירוש יראת הרוממות והם עשו מעשה אברהם ע"ה והי' להם יראת הרוממות ובזכותם וירב העם ויעש להם בתים שיצא מהם כל היחוסי ישראל וממעיהם יצא הגואל אשר יגאלנו. כן נזכה לגאולה שלמה ב"ב אמן: הם

דרוש לשבת הגדול תקצ"ד מדרש רבה פרשת מצורע זאת תהי' הה"ד ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי כו' בתורה על שפם יעטה וטמא טמא יקרא וכו'

לכאורה אינו מובן כלל דהאיך מוכח שאין הקב"ה חפץ בקילוסו של רשע

ונראה עפ"י דאמרינן פסחים פרק קמא לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו שהרי הכתוב עיקם שמונה אותיות כו' והטעם לפי שהפה נברא להלל לד' ולכך ראוי להשתמש בו בנקיות שלא יהי' כלי המבטא מכוערים וא"כ קשה נמי דלמה כתבה התורה וטמא כו' הוה לי' למימר איננו טהור כדי שלא יוציא כו' רק מוכח שאין הקב"ה חפץ בקילוסו ולכך אין קפידא אם יוציא דבר מגונה מפיו גם מה דסמך המדרש הפסוק הזה על פסוק זאת תהי' תורת המצורע היינו דדריש דעיקר תורת המצורע שהוא מוציא רע כדאמרינן בעירובין הוא ביום טהרתו בשובו מחטאיו משא"כ מקודם אין הקב"ה חפץ בתורתו וקילוסו רק לאחר שובו מחטאיו וזה הוא ביום טהרתו

ברכות דף ט' דבר נא באזני העם וכו' כדי שלא יאמר אותו צדיק וכו'

והקשו המפרשים האיך יצא הקב"ה ידי הבטחתו ולמה תלה שלא יאמר אברהם: ונראה לומר דוודאי עיקר הבטחה היתה לאברהם שיצאו ברכוש גדול שיקנו שלימות הנפש כי הוא עיקר הרכוש וזה הי' ע"י העינוי במצרים שנצרפו בכור הברזל וכמו שאמרו במדרש פ' לך לך הקב"ה בירר גליות למרק עוונותיהם וכדאיתא במדרש בשביל ד' דברים נגאלו והיו בהם שלימות וזה ברכוש גדול דאמרינן בעירובין כל המספר לה"ר מגדיל עוונות כנגד ג' דברים ע"ז ג"ע ש"ד שנאמר בהם גדול ובלה"ר כתיב לשון מדברת גדולות והבטיח לו הקב"ה שיתקנו את זה וכמו שהי' באמת שלא הי' בהם דלטורין וזה נודע ממה ששאלו ממצרים והי' הדבר מופקד בידם י"ב חודש ולא גלו הדבר כמבואר במדרש ולכך א"ש שבקש מישראל שישאלו ממצרים והם ישאילום מזה יתברר כי לא חטאו בלה"ר ולא נתגלה הדבר משא"כ אם לא היו שואלים ממצרים שלא הי' נתברר אם הי' בהם דלטורין וזה בבקשה מכם שישאלו ויתברר צדקתם ושמירתם מלה"ר וזה הוא הרכוש גדול לאותו צדיק אברהם שקנו שלימות משא"כ אם לא ישאלו יאמר אותו צדיק שלא קנו השלימות אף דקמי' שמיא גליא מ"מ רצה לעשות נחת רוח לאברהם אבינו שגם אליו יתברר ועיין ביערות דבש חלק ראשון (דף י"ז) שכתב שזאת הי' מבוכת א"א אם לבחור גלות שעי"ז יוכלו לבא לידי כמה