זכותא דאברהם כב

במ"ט שערי טומאה ואלו חלילה היו שוהים עוד רגע לא היו ניצולים לעולם כמו שכתב השל"ה ושאר מפרשים רק הקב"ה הצילם קודם השקיעה לגמרי חלילה ושפיר כתב המדרש בזה הוא נגד הגזירה השני' דהנה כל התחכמות של מצרים הי' להשליך ביאור מחמת שראו האצטגנינים שמושיען של ישראל לוקה במים וחשבו שהממשלה נתונה למזלות כמו שכתבו האלשיך ושאר המפרשים שהע"ז של מצרים הי' מזל טלה ואח"כ בהצלת משה נתברר ששקר נחלו כל הבוטחים במזלות ואין הוראתם אמת כמו שהי' אצל משה שחשבו אח"כ לפי המזלות שכבר נטבע מושיען של ישראל וביטלו הגזירה ונתגדל אח"כ המושיע של ישראל בבית פרעה עצמו ונתברר בבירור גמור כי לה' לבדו הממשלה ובידו לעשות כרצונו והוראת המזלות ובטחונם אינו כלום ושפיר יש גאולת והצלתי אתכם מעבודתם שהוא הבטחה על פרישות ישראל מטומאת ע"ז של מצרים נגד הגזירה השניה של כל הבן הילוד

וגאולה השלישית שהוא וגאלתי נגד הגזירה שלישית הוא בהקדים ליישב קושיית הפרשת דרכים בדרוש ה' שתמה דהא בפסוק מבואר ויאנחו בני ישראל מן העבודה ואיך דרשו שהי' שוחט תינוקות של ישראל

ונראה לומר עפ"י מה שפירש הזוהר הקדוש פסוק תפלה לעני כי יעטוף דהיינו שתפלת העני עוטף כל תפלות ישראל מחמת שתפלתו קרובה להתקבל כדכתיב לב נשבר ונדכה כו' וע"י תפלת העני יתקבלו גם שאר התפלות ובספרים הקדושים כתבו גם כן דאף אם אדם לפעמים אינו מתפלל בכוונה מ"מ אח"כ שמתפלל בכוונה וראוי' להתקבל מעלה יתקבלו אח"כ גם תפלות הראשונות והטעם נראה דיש עתים עת רצון שהתפלות מקובלים אף שאינם הגונים וראוים כ"כ רק שאינו אלא לפעמים ומחמת כי תפילת העני שהוא בלב נשבר נתקבל למעלה ונעשה עת רצון ולזאת גם שאר התפלות יתקבלו ועפ"י זה נראה דוודאו הישראל התפללו גם על העבודה של מצרים רק שהתפלות לא נתקבלו מחמת שלא היו בכוונה רצויה ומעומק הלב כי גם אח"כ אמרו כמה פעמים שטוב הי' להם עבוד את מצרים אך כאשר הי' גזירה קשה של שחיטת הילדים אשר נגע לעומק לבבם ונשבר לבם והתפללו לה' יתברך בכוונה רצוי' אז העלו גם התפלות הראשונות של העבודה ונתקבלו כולם מחמת שנעשה עת רצון לקיבול התפלות וזה פירוש הפסוק ויאנחו בני ישראל מן העבודה שלא הי' אלא אנחה לבד רק על שחיטת הילדים ויזעקו שהיא מעומק הלב כמו שכתב הזוהר על פסוק זה זעקה גדולה מכולם ומחמת זה הי' ותעל שועתם כו' מן העבודה שגם תפלת ישראל על העבודה גם כן נתקבל

והנה יש לפרש הפסוק וגאלתי אתכם בזרוע נטוי' ובשפטים גדולים דלשון גאולה שייך אם נותן דבר אחר תחתיו כדכתיב והיתה גאולתו כו' והנה איתא במדרש פ' בשלח פ' כ"א דהי' קטרוג גדול על הים על ישראל ולמען להשקיט מדת הדין נתן הקב"ה לסמאל את איוב שיעסק בו ומחמת זה נשקט הקטרוג מעל ישראל ועברו את הים וזה הפירוש וגאלתי אתכם בזרוע נטוי' דהיינו בגאולת הים שהיא בזרוע נטויה דמתחלה הי' הגאולה בדרך הטעי' לפרעה שיחזרו אח"כ רק אח"כ בים הי' הגאולה בפרהסיא וע"י שפטים גדולים דהיינו מחמת השפטים שיעשה הקב"ה באיוב יגאלו ישראל ושייך שפיר לשון גאולה שניתן איש אחר תחת ישראל

והנה איתא במדרש (פ' שמות פ' א') שלשה היו באותו עצה איוב כו' וא"כ שפיר כתב המדרש דלשון וגאלתי הוא נגד גזירה שלישית שהי' שנצטרע פרעה ואמרו לו יועציו