זכותא דאברהם כ

נגדרו בעריות ונצלו הנשים מביאת המצריים חלילה וזה הפירוש כאשר יענו אותו ואם כן הי' החשש יותר אם בגופם שולטים כו' לזה הי' הריבוי יותר לברר האמת דביאות כשירות הן כנ"ל אבל שבט לוי שהיו פנוים מעבודת פרך ועליהם לא הי' החשש של נשותיהם לא היו צריכים לריבוי

ועפ"ז אמרתי טעם לשבח על מה שסיבב הקב"ה ששבט לוי היו פנוין משעבוד ועיין בפ"ד שכתב מחמת שעתידים להיות לעבודת המקום ואפשר לומר טעם דהנה מבואר במדרש פ' וארא שמכת דם הי' מדה כנגד מדה מחמת שלא הניחו בנות ישראל לטבול מדם נדות ופירשו המפרשים שהיו כמה צדיקים בהם שקיימו את התורה כמו אברהם וקיי"ל דשבוי' אסורה לכהן מחשש דלמא נאנסה וא"כ אם הי' גם שבט לוי בעבודת פרך והי' גם עליהם החשש אם בגופם שלטו היו אסורים לבעליהם ואם לפני הקב"ה גלוי לפניהם מי גלוי לכך סיבב הקב"ה שלא יהיו בחשש הזה והיו פנוים מעבודת פרך

ונבא ליישב מה שהתחלנו השינוי בפסוקים ושאלה אשה משכנתה דהנה איתא בשמונה פרקים להרמב"ם פרק ח' טעם על הכבדת לב פרעה אף שהבחירה חפשית רק לפעמים שהחטאים מתגברים מאד מעניש הקב"ה ליקח הבחירה מאדם וזה לעונש על ריבוי החטאים

והנה באור החיים כתב על פסוק בפ' שמות (ד' כ"ג) הנה אנכי הורג את בנך בכורך שהתרה בו תחלה ולבסוף לא לקה אלא אחר תשעה מכות ומתרץ דאם לא הי' מעיז לומר מי ה' הי' תיכף נלקה במכות בכורות ע"ש ואם כן מיושב הדקדוק דבתחלה לא הי' ציווי הקב"ה על השאלה רק על הנשים משכנות דהא אין הקב"ה נפרע מאומה עד שתתמלא סאתה וע"י

השאלה הי' להם זכות גדול ע"י הגמלות חסד והי' בזה עיכוב לישראל כדכתיב ביבוש קצירה תשברנה ולכך אסור לקבל מהם צדקה כמבואר בגמ' הנ"ל ולכך הי' ציווי הקב"ה שישאלו הנשים משכנתה דהיינו בלא ידיעת בעליהן ואיתא בב"ק (דף קי"ט) אין מקבלין צדקה מן הנשים וא"כ לא ניתוסף למצרים שום זכות ע"י השאלה ואין לומר דאם כן היאך ציווה הקב"ה לעשות עבירה לשאול מן הנשים זה אינו דהא אף בידיעת בעליהם נראה לגזל דהם אמרו למצרים בתורת שאלה וברצונם היה ליקח ולא להחזיר רק שהציווי של הקב"ה הי' כבר ולה' הארץ ומלואה ברצונו נתן להם וברצונו נטל מהם ונתן לנו וזה הי' בתחלה שחטאים של מצרים לא היו גדולים כ"כ ליקח מהם הבחירה הי' צריך להיות השאלה מהנשים בלי ידיעת בעליהם בכדי שלא לגרום להם שום זכות ע"י הגמלות חסד אבל אח"כ שהעיז פרעה ואמר מי ה' והי' עונשו לאחר חמש מכות הראשונות ליקח ממנו הבחירה כמו שכתב הרמב"ם אם כן גם בזה לקחו ממצרים הבחירה והוכרחו להשאיל לישראל כדכתיב וה' נתן את חן העם כו' ולא ניתוסף להם שום זכות על ידי השאלה כי אם אין בחירה אין שכר ועונש ושפיר היו יכולים להשאיל אף איש מאת רעהו ואתי כפיר

והנה כתב אור החיים על מה שלקחו בשאלה אף שלא הי' דעתם לחזור ולא לקחו לחלוטין ובוודאי היו נותנים להם רק שמחמת זה ירדפו אח"כ אחריהם כי יאמרו בוודאי לא מן ה' היתה היציאה והראי' שהטעו אותנו בכדי לטבוע אותו בים ולשלם לו מדה כנגד מדה על השלכת הילדים ליאור וכן איתא במדרש פ' שמות שלכך אמרו דרך שלשת ימים נלך במדבר בכדי שירדוף אח"כ אחריהם

ויש לתת טעם לזה על מה שרצון הקב"ה היה להטעות את פרעה כי ישרים דרכי ה'