עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryזכותא דאברהם

זכותא דאברהם יח

Zechuta deAvraham 18 · זכותא דאברהם · free full Hebrew text

Open in the reader →

בשם דרך ארץ וזאת קדמה לתורה כמבואר במדרש הנ"ל והי' נוהג אף קודם מתן תורה והישראל היו אז עניים ממצוות השכליות שבין אדם לחבירו כמו דאיתא במדרש רבה על פסוק אכן נודע הדבר שאמר משה לישראל שהם ראוים לגלות בשביל הדלטורין שביניהם ותלה משה סיבת הגלות בלשון הרע והוא ממצוות שבין אדם לחבירו ושפיר אמר המדרש וירא את עניינו הכוונה עניותינו שהיו ישראל עניים ממעשים טובים ומאיזה מעשים טובים היו עניים פירש אח"כ זו פרישת דרך ארץ היינו המצוות שבין אדם לחבירו המכונה בשם דרך ארץ כנ"ל וזאת קדמה לתורה והישראל היו ג"כ עניים מזה כמו שאמר משה אכן נודע הדבר וע"ז שאמר מייתי ראי' שהיו ישראל במדרגה התחתונה ולא היו ראוים לגאול בזכותם שנאמר וירא אלהי' כו' וידע אלהים שפירושו עפ"י המדרש וירא אלהי' שאין בידם מעשים לגאול רק וידע אלהי' שגאלם בזכות אבות ושפיר מייתי ראי' שהיו ישראל עניים ממעשים טובים ולא נגאלו אלא בזכות אבות ובזכות הדורות העתידים להיות כן יגאלנו שנית גאולה שלמה אמן: דרוש לשבת הגדול תקפ"ו

פ' וארא ו' פסוק ו' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים כו' ולקחתי אתכם כו' מדרש רבה פ' ו' ד' גאולות יש כאן כנגד ד' גזירות שגזר עליהם פרעה כו' ע"ש

ועני הד' גזירות מבואר במדרש פ' שמות ע"ש. הגזירה הראשונה עבודת פרך. השני' כל הבן הילוד כו'. השלישית וימת מלך מצרים שנצטרע. הרביעית תכבד העבודה ותבן לא ינתן כו'. ולכאורה יש להתפלא איך יש שייכות להארבעה לשונות נגד ד' גזירות. עוד איתא במדרש פ' אמור פ' ל"ב בשביל ד' דברים נגאלו אבותינו כו' שלא שינו שמם ולשונם וגדורין בעריות ולא היו דלטורין. יש להבין אמאי בשביל אלו דברים נגאלו

ובהקדים לפרש הפסוק פ' שמות ג' כ"ב ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כו' ובפ' בא י"א ב' כתיב דבר נא באזני כו' וישאלו איש מאת רעהו, ואמרתי לפרש על פי מה דאיתא ב"ב דף י' אימי' דשבור מלכא שדרה ד' מאה דינרי לקמי' דר' אמי ולא קיבלה כו איקפד אמר לו ביבוש קצירה תשברנה כו' דאסור לקבל צדקה מן הנכרים דגורם להם זכות גדול דצדקה מגינה הרבה כמבואר שם ב"ב ט'. ואגב אמרתי לפרש הפסוק פ' שמות א' ך' וייטב אלהי' למילדות וירב העם כו' ומקשה האלשיך ואור החיים איך יש שייכות ריבוי העם להטבת המילדות

ואמרתי לפרש בשלשה אופנים. הא' עפ"י מה שמבואר במדרש רבה במה היטיב להם שקיבל מלך מצרים דבריהם ולא הזיק להם וגם כתב שם המדרש שהשיבו למלך כי חיות הנה שנמשלו לחיות ובוודאי לא היו דבריהם נכנסים לאזני פרעה הרשע שישונה אצל ישראל דרך העולם לילד בלא מילדות רק כאשר הקב"ה הרבה אותם אח"כ שלא כדרך הטבע שפיר הי' מקום להאמין לדבריהם שיולדים בלא מילדות