זכותא דאברהם טו

העתידים ע"ש. ובזה יש לפרש הפסוק לא הביט און ביעקב היינו שהאון אשר הוא ביעקב ולא יצא עדיין לפועל רק הוא בכח לא יביט הקב"ה להעניש על זה. ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו פירוש שאף שתרועת מלך היינו הצדיק שמדביק עצמו בהקב"ה כמו שפירש רש"י שם מלשון ריעות וחבה הוא בו שלא יצא עדיין לפועל רק שהוא בכח ועתיד לצאת אחר כמה דורות מ"מ ה' ברוב רחמיו מיטיב עם האדם בשבילו. ואמר אח"כ אל מוציאם ממצרים שמשם נראה הנהגת הקב"ה ומידותיו בענין זה שלטובה חשב לישראל זכות הדורות העתידים אף שידע ג"כ חטאם העתידים בעשית העגל וכדומה בחטאים אחרים מ"מ הטה כלפי חסד ונסתכל בטוב. ובס' פרשת דרכים פירש קרוב לזה

והנה בס' סידורו של שבת חלק שני דרוש ששי כתב בפירוש הפסוק לעושה נפלאות גדולות לבדו דהנה יש שני מיני נסים שהקב"ה עושה עם ישראל יש נסים נגלים כקריעת ים סוף ועשר מכות במצרים ויש נסים נסתרים שהקב"ה עושה בכל עת וכל זמן עם ישראל רק שהם נסתרים בתוך דרך הטבע והפרש גדול יש ביניהם שע"י נסים נגלים נתפרסם אלהותו של הקב"ה ונתקדש שם שמים וגם נתגלה החבה של ישראל לפני אביהם שבשמים משא"כ בנסים שאינם נגלים רק הם מכוסים בדרך הטבע קצת לא נתפרסם כ"כ כבוד מלך מלכי המלכים וגם אינו נראה חבתן של ישראל ויש מקום להרשעים ההולכים בחושך לומר העולם כמנהגו נוהג חלילה ולא ה' פעל כל זאת, רק מאין יבא הדבר שפעמים יהיו הנסים בנגלה ופעמים נכללים בתוך הטבע והענין שאם ישראל מצד עצמם זכאים לכך אז אפילו יחיד שראוי לנס הנסים המה בגלוי לכל כמו שמצינו הרבה פעמים נסים נגלים לתנאים ואמוראים ואמרו מי שאמר לשמן וידליק הוא יאמר לחומץ כו' אבל אם האדם בעצמו אינו ראוי לכך מצד עצמו רק הוא בחסד האל או מצד הצדיקים העתידים לעמוד ממנו אז הנסים המה בדרך נסתר ואינו ראוי לנס נגלה וכדאיתא בסנהדרין (דף צ"ח) עד יעבור עמך ה' ראוי היתה ביאה שניה להיות כמו ביאה ראשונה אלא שגרם החטא

וזה הפירוש לעושה נפלאות גדולות לבדו דהיינו שאם הקב"ה עושה נפלאות גדולות מזכות האדם שאין האדם ראוי להם רק מחמת הדורות הבאים או מחמת זכות אבות אז הם לבדו שאין מכיר בהם האדם והנס הוא עפ"י דרך הטבע עיין שם בס' סידורו של שבת דרוש הששי חלק שני

ומה שהי' ביציאת מצרים הגאולה בנגלה אף שלא הי' בזכותם רק בזכות הדורות הבאים היינו לשני טעמים האחד שבזכות משה שהי' גדול ורב זכו ישראל לנסים נגלים והשני שהיו ישראל אז מקטני אמנה והוצרכו לראות בעיניהם נסים נפלאים בשידוד מערכת השמים כדי שעי"ז יתחזק לבם באמונת ה' ב"ה כמו שאמר הכתוב (שמות י' ב') ולמען תספר באזני בנך כו' וידעתם כי אני ה'

ועפי"ז פירשתי הסמיכות בהגדה עבדים היינו כו' ואלו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים דהנה מבואר במס' ב"ב דף י) שבזמן שאינם עושים רצונו של מקום נקראו עבדים ובזמן שעושים רצונו של מקום נקראו בנים והישראל במצרים בעת הגאולה שלא היו ראוים לכך לפי מעשיהם נקראו עבדים

והנה המפרשים כתבו דמאי שנאמר גבי יציאת מצרים ביד חזקה וכי חזקת היד צריך הקב"ה והלא בדבר ה' שמים נעשו וכתבו שהענין הי' מחמת שהי' מקום לקטרג על ישראל שלא היו ראוים לכך והי' פתחון פה למידת הדין לומר מה נשתנה אלו מאלו לכך צריך לחוזק יד