זכותא דאברהם יד

רשע והי' כצדיק כרשע כו' ולכאורה יש להבין מהיכי תיתי יעלה זאת על דעת אברהם שהקב"ה ישוה הצדיק עם הרשע במשפט אחד לכלותם מעל פני האדמה ולמה תצא זאת מלפניו ומפרש בס' הנ"ל דהנה איתא בר"ה (דף ט"ו ע"ב) שאין דנין את האדם אלא לפי מעשיו דהשתא וזה הוא דווקא לרעה חלילה אבל על הטובה הקב"ה דן את האדם אף על הצדקות שיעשה ונגלה לפני הקב"ה שעתיד האדם לעשות או בשביל הצדיקים שיעמדו ממנו כדאיתא בב"ר פרשה ס"ג רב שמואל בר רב יצחק אמר לא ניצול אברהם מכבשן האש אלא בזכותו של יעקב הה"ד כה אמר ה' לבית יעקב אשר פדה את אברהם כו' וכן נמי מבואר במדרש שמות רבה פרשה ג' על פסוק מי אנכי כי אלך אל פרעה כו' ומה שאמרת מה זכות יש בידם כו' הוי יודע שבזכות התורה שהם עתידים לקבל המה נגאלים ע"ש הרי מוכח שכך היא מדתו של הקב"ה מטה כלפי חסד שלרעה לא יחשוב ה' העתיד להעניש האדם על כך. אבל הטובות שעתיד האדם לעשות. הקב"ה שהוא מגיד מראשית אחרית והוא יודע התעלומות העתידים נוטלם בחשבון להגין על האדם ולהצילו מרעה ועיין בפ' פרשת דרכים דרוש הרביעי שהאריך בענין הזה וכתב דאף אם הקב"ה צריך לדין את האדם על העתיד לטובה ואותו האדם יעשה ג"כ רעה אעפ"כ ה' ברחמיו מטיב עם האדם בשביל הטובה העתידה ואין נמנע בשביל הרעה אשר יעשה ג"כ ומאי חזית דאגלת בתר הטובה אלא שהקב"ה רבו חסדיו שהטובה נחשבה לפניו אף שעתה אין ביד האדם כלום אבל הרע המעותד יעביר מנגד עיניו מבלי להעניש את האדם רק משפטו באשר הוא שם

זאת הי' תפילת אברהם אולי יש חמשים צדיקים בתוך העיר היינו שעדיין אינם בפועל רק בכח והם עתידים לצאת מבני העיר האף תספה כו' למען חמשים הצדיקים אשר בקרבה דייקא דהיינו שהם בקרב בני העיר ולא נולדו עדיין. חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע דהיינו הצדיק שהוא עתה עם הרשע בכח ולא יצא ממעיו עדיין רק שהוא עתיד לצאת ממנו והי' כצדיק כרשע פירוש שאם לא תשגיח לטובה על הצדיק שעתיד להוולד רק תדינהו על הזמן של עכשיו באשר הוא שם א"כ יהי' דין הצדיק עם דין הרשע שוה כמו שלחובה אינו דן אלא לפי מעשיו דהשתא כן ג"כ לטובה אין דן אלא לפי הזמן של עכשיו ובאמת מדה טובה מרובה ממדת פורעניות וראוי לבעל החסד ב"ה וב"ש שיהי' מטה כלפי חסד לדין לטובה אף על העתיד כמו שהוא באמת מדתו של הקב"ה

וע"ז השיבו הקב"ה אם אמצא בסדום חמשים צדיקים שהוא בדרך מציאה כדאיתא בב"מ מאי מצאתי' ראיתי' ונשאתי כו' עיין שם בסידורו של שבת שורש הרביעי ענף ב'

והנה ביציאת מצרים ג"כ לא הספיק זכות ישראל לגואלם כמו שמצינו הרבה פעמים במדרשים אלא שהקב"ה צירף זכות ישראל אשר יקיימו אח"כ התורה וצירף לטובה זכות הדורות הבאים עד סוף עמידת ימי העולם

ובזה מפרש בס' הנ"ל הפסוק ויושע ה' ביום ההוא את ישראל היינו שבכל יום ויום שאנו קוראים השירה באותו יום עצמו הי' התשועה שהקב"ה היודע עתידות צירף את כל הזכותים מהדורות הבאים והוא שעמדה לאבותינו לגאלם ממצרים

ומבואר במדרש רבה (שמות פ' ג') ראה ראיתי את עני עמי כו' כי ידעתי את מכאוביו אף שאני יודע כמה הם עתידים להכאיביני במדבר אעפ"כ אין אני דנם על הרע