זכותא דאברהם יב

קמ"ו סעיף ב' דמהני ביטול למשמשי ע"ז של עכו"ם לאחר זכיות ישראל. אבל הש"ך הביא שם דעת הב"ח דלא מהני אף למשמשי ע"ז של עכו"ם לאחר זכיות ישראל שום ביטול וגם דעת התוס' ביבמות בפרק מצות חליצה סוברים כן ע"ש שהקשו מסנדל של ע"ז ומשופר של ע"ז הא מכיון דאגבה נעשית של ישראל ולא מהני אח"כ ביטול ותירצו דכיון שלא לזכות ע"ש מוכח להדיא דלא מהני ביטול אף שיבטל את הע"ז דאל"כ לא מקשי מידי דהא לא מיכתת שיעורי מכיון שאפשר לבטל הע"ז ויתבטלו משמשי' שהם ביד ישראל. ועיין בר"ן סוכה פרק לולב הגזול שהביא שם דעת הראב"ד והוא כתב עליו שאינו נראה שיהני ביטול הע"ז למשמשין שביד ישראל וזכה בהם ועיין ברשב"א סוכה פרק לולב הגזול

(ה) עוד בדרוש הנ"ל בדברי המדרש בתוס' ביאור דהנה המדרש דריש הפסוק קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך על גאולת מצרים והוקשה להמדרש מאי נתינת טעם ע"ז שלכך יצאו מהגלות שהסתיו עבר וגם הגשם חלף הלך לו היאך תליא יציאת מצרים בעברת הסתיו וגם הגשם ולומר שמרמז על קושי השעבוד הוא דוחק קצת

ולכן מתרץ המדרש ששאל משה להקב"ה שת' שנה אמרת לנו להשתעבד ועדיין לא שלמו שחשב הפירוש של עבדות ועינוי יהי' ת' שנה ועדיין לא הי' אלא רד"ו והשיב לו הקב"ה שלא כן הוא רק הת' שנה מתחיל מלידת יצחק ושנה מספק אינו אלא לשנות העולם כמו שהקדמנו שהאומר שנה סתם או שלשה שנים הוא ספק אם לחשוב מעל"ע ומדרך השם ב"ה להיות מטה כלפי חסד וגם בדיני אדם הולכין בספק עונשין לקולא וא"כ השעבוד שהי' עד ת' שנה כבר נשלם בתשרי אי חשבינן לקולא לשנות העולם וזה שהשיב לו הקב"ה אתה שואלני על השעבוד ת' שנה זה כבר נשלם דהיינו בתשרי העבר שהת' שנה נחשבים מלידת יצחק רק עתה אני אומר לך קומי ולכי לך מחמת שהאומר אחרי יש לו זמן ששה חדשים ומדוקדק היטיב בפסוק קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך ומפני מה אומר לך שתלכי ממצרים מחמת כי הנה הסתיו עבר והגשם חלף הלך לו

פירוש דהנה פסקינן כרבי יהודה במס' תענית שמזכירין גשם עד חמשה עשר בניסן וא"כ עד ט"ו בניסן נחשבים ימי הגשם ועתה שכבר עבר הסתיו וגם הגשם הלך לו דהיינו שהגיע ט"ו בניסן וא"כ נשלם כל הזמן שנוכל להעמיס בתיבת אחרי דהיינו ששה חדשים וא"כ עתה הגיע העת לקיים הבטחת של אברהם אבינו ואח"כ יצאו ברכוש גדול ושפיר מיושב לשון הפסוק שהוא נתינת הטעם אל מה שאמר קומי ולכי לך מחמת שהסתיו עבר והגשם חלף הלך לו דהיינו שהגיע ט"ו בניסן והוא מלאת ששה חדשים לאחר השלמת השעבוד ויותר מעט והמדרש הביא ראי' מזה על מה שהשיב לו הקב"ה שכבר שלמו דהיינו הת' שנה נשלמו בתשרי

והנה המדרש דריש תיבת הנצנים שבפסוק על הצדיקים עפ"י הגמ' צדיק כתמר יפרח מה תמר עושה פירות אף צדיקים עושים פירות ודימה הפסוק הצדיקים לפריחת האילנות שהוא הנץ והוקשה להמדרש כוונת הפסוק שהצדיקים נראו עתה דמאי שייכות זה להגאולה ומתרץ המדרש במתק לשונו מיד גילו הצדיקים ראשיהם שהי' מכוסה. פירוש שהיו בהם צדיקים גדולים אף שהיו פנוים מעבודת פרך מ"מ הצטערו עצמם בצרת ישראל והתאבלו עליהם כמו שמצינו בגמ' ב"ק הנ"ל גבי אליעזר זעירא דנהג אבילות ולבש מלבוש אבילים כן אותם הצדיקים שהיו במצרים ונהגו דיני אבילות בעטיפת הראש מיד בהגיע הגאולה הסירו עטיפתם וגילו ראשם וזה פירוש