זכותא דאברהם יא

שאפשר שהוא מעל"ע וזה פירש המדרש ת' שנה אמרת לנו להשתעבד ועדיין לא שלמו אמר לו כבר שלמו דהיינו ששלמו בתשרי רק העיכוב הי' מחמת יציאת העם ברכוש גדול לקיים הבטחת אברהם שלא הי' אפשר מקודם דהאומר אחרי שנה יש לו זמן ששה חדשים ומביא ראי' מהפסוק כי הנה הסתיו עבר דהיינו שעברו ימי הסתיו מתשרי עד ניסן אז גילו הצדיקים ראשיהם שהי' מכוסה דהיינו מחמת אבילות ויצאו אף ידי ספק כמדת הצדיקים אבל ע"פ דין שהולכים בספק עונשין לקולא נשלם בתשרי וזה שסיים המדרש זה שבטו של לוי שהי' צדיקים כולם וצדיק מיקרי מי שיוצא אפילו ידי ספק כמבואר בגמ' חולין צדק משלך ותן לו וא"ש. (עיין בהשמטות ה)

ובזה מבואר הפסוק שהתחלנו זכור את היום הזה אשר יצאתם דהיינו שיצאתם בניסן ובאמת נשלם הזמן בניסן רק מחמת שלא היו ראויים ועדיין הי' זמן לקיום הבטחת הקב"ה ששה חדשים ושפיר הוא נתינת טעם כי בחזק יד הוציא ד' אתכם מזה כמו שכתבו כל המפרשים שחוזק יד אצל הקב"ה יכונה בשעה שישראל אינם ראוים להצלה והקב"ה צריך לכבוש מדה"ד וביציאת מצרים מחמת שלא הי' ישראל זכאים כראוי הוצרך לחוזק יד לכבוש מדה"ד. (עיין בהשמטות ו). וכימי צאתנו מארץ מצרים יראנו נפלאות במהרה בימינו אמן

השמטות מהדרוש הנ"ל (א) מה שכתבתי דלהכי לא לקחו בחזקה בעת הוצאה משום דהי' להם דין ישראל דאינו יורש אביו נכרי

ולכאורה נראה דאם מת אביו בעודו נכרי ואח"כ נתגייר ששפיר יורש אותו מכיון דכבר זכו בשעת מיתה וא"כ ה"נ הא כבר זכו אבל יש לומר דזה לא שייך רק במה שנשאר בעין בשעת מיתה אבל לא מה שראוי לבא לאחר מיתה דבזה אינו זוכה רק בשעת גביי' ואז הוא ישראל דאינו יורש ומבואר באה"ע סי' צ' דשכר פעולה מיקרי ראוי וא"כ א"ש

(ב) עוד בדרוש הנ"ל מה שהקשיתי דלמה עשה בע"ז שפטים דהלא מצינו במס' ע"ז (נ"ד ע"ב) במתניתין שאלו את הזקינים וכו' עד אמרו להן אף אנו מחזיקין ידי עובדיהן כו' וה"נ כיון שאלילי מצרים נאבדו ושל כל העולם ניצלו א"כ הוא קצת חילול ש"ש שיאמרו שיש ממש בע"ז של אומות אחרים: (ג) עוד בדרוש הנ"ל דלהכי לא לקחו בחזקה דאם כן הוי של ישראל והביטול מעשיית שפטים הי' ביום כדמשמע מקרא ומצרים מקברים. עיין ברמב"ן על התורה דמשמע דעשיית שפטים הוי בלילה רק שלא נודע עד היום ומ"מ י"ל דאם לקחו בחזקה לאחר עשיית שפטים באלילים אולי שימשו אח"כ ובוודאי היו רבים ממצרים אדוקים הרבה בע"ז כשנתקלקלה ע"ז שלו עשה עץ או אבן אחר לע"ז ושימש לה עם כלים ונאסרו ואכתי מידי חששא לא נפקא ולזאת הי' הפקודה מאת השם ב"ה שישאלו מקודם ויחזיקו רק בתורת שאלה ואח"כ כשנתבטלו אלילים נתבטלו משמשי' שהיו ביד ישראל ואם אח"כ עשו ע"ז אחרים מ"מ הכלים כבר מותרים הם שלא שימשו בהם אח"כ שכבר הי' בידי ישראל וא"ש

(ד) ועיין ביו"ד סי' קמ"ו דביטל ע"ז נתבטל המשמשים אפילו הם ביד ישראל וא"כ יש לפקפק על דברי ואולי יש לחלק בין ביטל העכו"ם ובין נשתברה מאלי'

אחר כותבי זאת ראיתי שהדבר במחלוקת שנוי' והמחבר והרמ"א לשיטתיהו אזלי דסברי כסי'