זכותא דאברהם קד

יבש בתנור ע"ש. ואם כן ממילא מחוץ לכלי אף בבישול שייך מישריק או כבכ"פ ועי' חולין דקי"א ע"א דאמרינן דילמא פי קנה חוץ לקדירה הוי הרי מבואר דאף מה שנתבשל בקדירה ממש מ"מ כיון שיש לו מקום לפלוט אמרינן נורא מישאב שאיב ועי' חולין דצ"ו ע"ב בתוס' ד"ה אבל נצלה וכו' גבי לב אם פי הקנה חוץ לקדירה אמרינן כבכ"פ ואם כן מכש"כ מחוץ לקדירה, וגם מ"ש בכ"ח לאסור בשם הפ"מ ליתא דאדרבה מבואר שם להתיר אף בכ"ח דמ"מ אינו רק יותר ממאכל ולא דמי להא דמבואר בסי' ס"ט סעי' י"ז לענין מליחה לאסור בכ"ח ולא אמרינן משריק וכו' ואסור אפי' בדיעבד כמ"ש הש"ך שם היינו משום דגבי מליחה אף במאכל לא אמרינן משריק שריק היכי דאין לו של עצמו כמבואר בסי' ע' משא"כ בצלי' דאף דפלט כ"ד אמרינן כבכ"פ כמבואר בסי' ע"ז א"כ גם בכ"ח י"ל דלא גרע ממאכל דמשריק או כבכ"פ

בביאורים סי' צ"ב סק"ה בסופו

אבל העיקר נראה וכו'. נ"ב מ"ש דמחמת הבל הקדירה לא חשיב רק כמו צלי ליתא דהא לשיטת הר"ן בסוגי' דט"ח לא אמרינן חתיכה נ"נ רק דרך בישול משום ליתא דבב"ח ומ"מ כתב שם דמיירי הסוגי' בלא ניער וכיסה כלל ואוסרת כל החתיכות כולן דמב"מ לא בטיל ע"ש. ואין לומר דלשיטת הר"ן שם דגם בדבר גוש אמרינן הבל הקדירה להתפשט בכולה ממילא חשוב כמו בישול ממש משא"כ לדידן דהבל הקדירה אינו מועיל רק בדבר לח הרי דאינו כבישול ממש דז"א דהא גם לשיטת הר"ן אינו כבישול ממש לענין שיתפשט מחתיכה לחתיכה ע"ש. וגם מ"ש לענין צלי דלא חשיב כאיסור מחמת עצמו והביא ראי' מדברי הש"ך סי' פ"ז. מדברי הש"ך שם נראה להיפך שכתב שם דלא חשיב כאיסור מחמת עצמו לענין מעמד ע"ש והיינו משום דמעמיד אינו רק מדרבנן ולשיטת ר"ת בטיל בס' משא"כ לענין שאר דברים לא מצינו חילוק בהפוסקים. ואדרבה מסוגי' דט"ח מוכח דגם צלי חשוב איסור מחמת עצמו. ולכך הוי מין במינו כמ"ש התוס' שם דאל"ה אמרינן לא יהא הנאסר חמור יותר מן האוסר ואם נימא בצלי לא חשיב מחמת עצמו ל"ש כלל חנ"נ לשיטת הסוברים דטעמא דנאסר כל החתיכה משום דחלב מפעפע בצלי וא"כ מתחילה קודם הניעור לא הוי שם איסור על הבשר מחמת עצמו ואחר כך כשמנער ממילא נתפשט בכולו דהא מה"ט כתבו הפוסקים דאם בלע התירא גם החתיכה מותר כמבואר בסי' צ"ד וניהו דנאסרה החתיכה מתחלה מדרבנן מ"מ לא הוה בב"ח מדאורייתא ואם כן מוכח דגם בב"ח מדרבנן חשיב איסור מחמת עצמו או דהבל הקדירה חשוב כמו בישול מדאורייתא ומ"ש מהא דלא צריך ב"פ כדי נטילה הנה לדידן אין נ"מ דהא משערין הכל בס' אף דגם ביש ס' מ"מ צריך נטילת מקום כמבואר בסי' ק"ה מ"מ כיון דהוא חומרא בעלמא יש לומר דסומכין על שיטות הפוסקים דגם בב"ח אינו אוסר בלוע בלא רוטב ולשיטת המחבר דבצלי סגי בנטילת מקום ודאי לשיטות הסוברין דבב"ח חשוב איסור מחמת עצמו ואוסר חתיכה אחרת בנגיעה מכש"כ דאוסר כ"נ מחתיכה זו כמ"ש הש"ך בדברי הרמ"א בסי' זה ס"ק ז' דמ"מ בעי נטילת מקום. והנה בכחוש בברי לדידן ביש ס' יש לעיין אי בעי שני כ"נ אך מדברי הש"ך סי' ע"ח סק"א מבואר דהיכא דאמרינן אין אנו בקיאין אזלינן אף לקולא ע"ש וגם לשיטת הר"ן והרשב"א דכ"נ אינו רק מעט יותר מקליפה ואם כן לדידן דבעינן רוחב אצבע ויש יותר הרבה משני כ"נ להר"ן והרשב"א אין להחמיר

שם ס"ק ו' ד"ה וכן וכו' דלא כמו שעלה על דעת המ"י וכו'