זית רענן חלק א פט

וכל היכא דליכא תרתי בהדי הדדי אינו יוצא י"ח אבל מ"מ לענין הכשר דפנות מיהת מהני מיגו זו ודמי למאי דאמרינן בעלמא דון מינה ואוקי באתרי' גם אפ"ל דאם הסכך הולך ע"פ חצי דופן הארוך וחציו אינו מקורה דמותר לטלטל בשבת אפי' בחציו שאינו מקורה דכשם דחציו השנית נידון משום דופן אע"ג דליכא אלא חדא כן נמי החצי שאינו מקורה דבמאי יתפרד החצי מחציו וכשם דחציו המקורה נידונית כשלשה דפנות לענין סוכה ה"ה נמי חצי השנית נידונית נמי כג' דפנות לענין שבת

ו עיין במ"א סי' תרל"ב שמביא בשם הר"ן שבאם אין הדפנות מגיעות לסכך לא אמרינן דופן עקומה ופוסל שם סכך פסול בד"ט אפי' מן הצד ועיי' בט"ז ס"ק א' בסה"ד שהיקשה מהא דפסקינן בסי' תר"ל ס"ט בדפנות גבוהים ז' ומשהו וכו' אפי' הגג גבוה הרבה ואפי' אינו מכוון ממש רק שהוא בתוך ג' כנגדה כשירה והרי לפניך שמתחילה אמרינן כאילו הוא גבוה עד הסכך ואח"כ אמרינן לבוד למעלה להסכך וה"נ לענין דופן עקומה דהני תרווייהו הלכה למשה מסיני הם ולמה לא נשוה אותם בזה עכ"ל וזה כמה אמינא דטעמי' דר"ן בזה וכן במה שמפרש שם בסוכה דף למ"ד דאין לבוד באמצע דהיכא שהיה אויר ג' ומיעטו בסכך פסול דלא מהני רק כשמיעטו לצד הסכך אבל מיעטו מצד הדופן לא דל"ת כיון דבפחות מד"א אמרינן דופן עקומה ואפילו שמיעטו מצד הדופן הוי לי' לבוד מן הצד קמ"ל דלא אמרינן דופן עקומה ולבוד כי הדדי עכ"ל ולפ"ר נראה מדבריו דלא מכשירנן סוכה ע"י שתי הלכות במק"א והלא מבואר בגמ' להיפך שם בדף י"ז ע"א א"ה לדידך נמי דאמרת סכך פסול פוסל בא"א מה אילו איכא סכך פסול פחות מא"א ואויר פחות מג' מאי כשירה מליי' בשפודין מאי פסולה וכו' ואמינא להו אנא האי מאי בשלמא לדידי דאמינא א"א משום שיעורא ולאו שיעורא הוא יוע"ש היטב בשו"ט נמצא דלכ"ע לא מצטרפינן הפסולים בהדי הדדי רק דרבה ס"ל דלדידי' דגם באמצע שיעורא דסכך פסול הוא בא"א ניחא טפי האי דלא מצטרפי בהדי הדדי מצד הסברא אבל למ"ד דסכך פסול פוסל באמצע בד"ט משום דמחלק הסוכה מן הדפנות משום דהוי מקום חשוב להכי קשי' לי' אמאי לא מצטרפי אבל בצירוף גופי' לא פליגי ואנן פסקינן דפוסל בד"ט ואפ"ה לא מצטרפינן ולא חיישינן לקושיתו יהי' מאיזה טעם שיהי' מ"מ נשמע דמכשירנן ע"י שתי הלכות כאחד אפי' במק"א ואמינא דטעמי' דר"ן הוא דוקא היכא שאי איפשר לדון על כל הלכה והלכה בפ"ע רק כשנרכיב שניהם יחד בב"א ומש"ה למ"ד דאין לבוד באמצע אזי אי איפשר להתחיל ולדון משום לבוד לחוד רק כשתכרך אותו בהדי דופן עקומה וכן כשאין הדפנות מגיעות לסכך וסכך פסול מן הצד מונח שם בד"ט אזי אי איפשר להתחיל משום דופן עקומה רק כשתגבב אותו בהדי גוד אסיק או חבוט רמי וזה לא מצינו ומשה"ט לדידן דאמרינן דיש לבוד באמצע ונוכל לדון תחילה ולומר לבוד לגבי האויר שבין סכך כשר ובין סכך פסול ואח"כ אמרינן דופן עקומה אלא דאכתי קשי' דהא תינח היכא שאויר הוא לצד סכך שבין הכשר והפסול ניחא דלא מצטרפין לדידן אבל היכא שהי' אויר פחות מג' לצד הדופן ואח"כ סכך פסול פחות מד"א דתו גם לדידן אי איפשר לדון משום לבוד עד שנצטרף תיכף ולקשרו יחד בהדי דופן עקומה אזי הוי לן למיפסל לדעת הר"ן ואין לומר דלדעת הר"ן לקושטא כן הוא שהרי נראה בעליל משקלי וטרי' דהתם דרבה ותלמידי דרב שנתוכחו בדין סכך פסול באמצע אבל בצירוף פסולים נתלכדו יחד דלא מצטרפינן כאשר יראה המעיין בצדק בסוגי' שם ולרבה דס"ל דאפי' באמצע אינו פוסל אלא בד"א לית לי' הילכתא דדופן עקומה כלל דלא מצרכינן לי' לדידי' רק משום שיעורא הוא ולדידי' אזי גם היכא שאויר פחות משלשה לצד הדופן ואחר האויר איכא סכך פסול פחות מד"א לא מצטרפינן משום דלא שוו שיעורא להדדי כמבואר שם דלדידי' לית לן לא פליגי כלל בין היכא שאויר הוא לצד הסכך או לצד הדופן דחד טעמא לשניהם וממנו נלמוד ממילא דגם לתלמידי דבי רב לא מצטרפינן אפי' באופן זה שהרי נראה בעליל דשניהם שוין בזה מיהת דלענין צירוף בסכך פסולו מן הצד לא מצטרפינן ול"פ רק בשיעורא דסכך פסול באמצע ועיין ומצאתי בתשו' הגאון הקדוש מרן רע"א סי' י"ב שמפרש סברות הר"ן כמ"ש וכ"ש שלדעת ר"ן כן הוא דהיכא דאיתא לאוירא פחות מג' לצד הדופן ואח"כ סכך פסול פחות מד"א שוב לא אמרינן דופן עקומה משום דא"א להתחיל ולדון משום דופן עקומה עד שנאמר לבוד תחילה אלא שתמה על האחרונים שלא הביאו מזה כלל וגם מתחילה לא ירד לפרש כן בדברי ר"ן רק מסברא דנפשי' דלא מסתברי לי' שלא להכשיר הסוכה משום שתי הלכתות יוע"ש היטב והנלע"ד כתבתי דדעת כל הפוסקים שוין בזה דאויר וסכך פסול לא מצטרפי יהי' באיזה אופן שיהי' וכדמוכח מסוגי' שהרי רבה ירה בזה אבן פנתו ושמהו למבחן להחזיק מזה דעתו מכלל זה נשמע שהי' ליסוד משגב ביניהם דשני פסולין לא מצטרפי לכ"ע ובעיקר דברי ר"ן נראה לדעתי לפרש מט"א

ז ומתחילה נבאר דדברי קדשו בהאי דאין לבוד באמצע אין לו התקשרות ושייכות במאי דפסק דבאין דפנות מגיעות לסכך ל"א ד"ע דבכל חדא איכא סברא אחריתי והוא דמסתברי לי' דלמ"ד אין לבוד באמצע לא מהני כשמיעוט את האויר לצד הדופן בסכך פסול דאלת"ה א"כ לא משכחת לי' לעולם לאויר שיפסול באמצע בפחות מג' אלא לאחר שכלה ד' אמות מן הדופן דהיכא דכלה האויר בתוך ד"א אכתי תיכשר משום ד"ע אם לא בסוכה קטנה ומסתימות דבריו משמע דלעולם אין לבוד באמצע אפי' כשמתחיל האויר בתוך ד"א לדופן והטעם לזה משום דכל הלכות אלו אשר קבלנו רק שכל חד וחד מן הלכות אלו כגון לבוד ודופן עקומה וגוד אסיק וחביט רמי כל חדא וחדא יחזיק בדקו כגון לבוד לגבי אוירא ודופן עקומה להרחקת הדפנות מן הסכך ע"י סכך פסול וכדומה כמובן ומעתה גם כשנמצאו כמה פסולים מצורפים יחד אזי אם יש בכל חדא מן הלכות די להפקיע בדקו ולעמוד כנגד הפרץ אשר לפניו אזי מכשרינן אפי' היכא שכל הפסולין מצורפין יחד אזי כל חדא וחדא מן ההלכות קמה להכשיר נגד פסול דידי' ולכן מילתא דפשיטא להו דסכך פסול ואויר ל"מ משום דכל חו"ח מן ההלכות מפקיע פסולא דידי' וכשם דמכשירין היכא דאיכא סכך פסול מצד זה ואוירא פחות מג' לצד דופן השני אע"ג דמצטרכינן לשתים ושלשה הלכות להכשיר הסוכה בכללה ה"ה והוא הטעם ג"כ היכא דכולם לצד דופן אחד דמ"ש אבל במקום דמצטרכינן לשתי הלכות יחד נגד פסול אחד מן הפסולין כגון זה לא מצינן בשום דוכתא שיצטרפו שני הלכתות כנגד פסול א' מן הפסולין ולכן למאן דאית לי' דאין לבוד באמצע אוי אויר פוסל באמצע אפי' בפחות מד"א לדופן ולא אמרינן דופן עקומה בהדי לבוד כדי להכשיר לשם אחד מן הפסולין דכיון דלא מהני לחדא מן הלכות להפקיע פיסול דידי' תו לא מגבבין גם כן לשתי הלכות יחד כדי להכשיר לפיסול אחד ותו אין מקום לומר דהיכא דאיכא סכך פסול לצד הדופן ואחרי הסכך פסול איכא אוירא בפחות מג' ליתכשרה מיהת דנימא דופן עקומה לגבי סכך פסול ולגבי אוירא נימא לבוד דהשתא איכא שני הלכתות נגד שני פסולין דז"א והאיך יעלה על הדעת דמשום דמוסיף בפיסול יתיר ויעדיף חילי' דהכשירא דהשתא היכא דאיכא סכך כשר לצד הדופן ובתוך ד' אמות מתחיל אוירא בפחות משלשה דנפסלה משום דאין לבוד באמצע ולא מצטרפינן לשני הלכות יחד כדי להכשיר לפיסול אחד והשתא דאיכא סכך מן הצד תתכשר דמ"מ כיון שגם זולת הסכך פסול אי איפשר להכשיר לפסול דאוירא לחוד רק ע"י צירוף שני הלכות כאחד אומנם הא תינח למ"ד דאין לבוד באמצע אבל למ"ד דיש לבוד באמצע וכמו דפסקינן אזי אפי' היכא דאיתא לאוירא באמצע וכן להיפך דלעולם לא משכחת לי' באנפי אחריתי רק כשם שפסולין מצורפין כן נמי עולים כנגדם כל חו"ח מן ההלכות להכשיר פסול דידי' ולא משכחת לן היכא שיצטרך לשני הלכות נגד שם פיסול לאחד מן הפסולין רק למאן דאית לי' דאין לבוד באמצע ועיין

ח ובהאי פסקא היכא דאין הדופן מגיע לסכך ל"א גוד אחית ודופן עקומה הוא מטעמא אחרינא שהרי כל חדא וחדא מן ההלכות יש בו כדי להכשיר פיסול דידי'