זית רענן חלק א פח

שהרי לפי המבואר בסוכה כ"ג ע"א דלכ"ע בעינן סוכה הראוי לשבעה רק דפליגי בעושה סוכתו בראש האילן משום דמדאוריי' מחזא חזיא והנך כיון דבזמן שכלו ימי השאלה אי אפשר לצאת בו דהוי סוכה גזולה לא מיבעי אי אזלינן רק בתר דינא דאוריי' עד שלא נתקנה תקנת השבים דאז גם בימי שאלתו אינו יוצא כיון דהדרי לבעלים בתוך שבעה כאשר כלו ימי השאלה ואינו ראוי לשבעה שהרי גם כשירצה לעכבם בידו בע"כ של המשאיל לא יצא בהם משום סוכה גזולה אלא שגם לאחר שתיקנו דלא הדרי בעיני' משום תקה"ש ה"מ היכא דקא טרח והוציא עלי' כמ"ש רש"י ותוס' בדף ל"א ע"א בד"ה אבל והכא בגוונא דלעיל דבעידנא דקא טרח לא נתכוון רק להשאילם ולא יצאו מרשות בעלים ובשעה שירצו ליטלם בע"כ דבעלים שוב לא קטרח בהם מידי וצריך להחזירם בעיני' וא"כ גם בימים ששאולים בידו לא יצא י"ח כיון שאינו ראוי לשבעה [וא"ל כיון דמחובר לקרקע כקרקע דמי וקרקע אנ"ג כיון שהקרקע שלו והדפנות לבד או הסכך גזול בידו וקונה המטלטלין שעליו בתורת חצירו להיות כגזלן על המטלטלין דהיינו על הדפנות והסכך כיון דעומד לסתור שהרי לא קטרח בהו עיין מ"א סימן תרל"ז ס"ק זיין]

ג אמנם בשעה"מ בפ"ח מה' לולב יצא לסלק לגמרי סוגי' זו מהלכתא ורצה לדון דתרווייהו סברי כב"ש דאין עושין סוכה בחוה"מ משום דדרש דקרא דחג הסוכות ת"ל ש"י אתי' לסוכה הראוי לשבעה אבל לדידן דפסקינן כב"ה דעושין סוכה בחוה"מ לא בעינן ראוי לשבעה [שגם דבקל יש לחלק בין שלא בנה סוכתו לכל שבעה דתלי' מילתא בדעתו לבין שאינו ראוי לזיין משום לתא דאיסורא דרביעי עליו] משום דקשי' לי' דאיך אפשר לומר דקרא אתי' להיכא שאינו ראוי לשבעה משום לתא דאיסורא דלא משכחת לן מדאוריית' שלא תהי' ראוי' לזיין מדאוריית' ובשלמא היכא דמש"ל משלם אד"א שוב יש מקום לומר דגם בדבר שאין בו רק משום אדר"ב נכלל ג"כ בסוג זה כעין דאמרינן בריש א"נ באשה הראוי' לקיימה אבל בסוכה דלא מש"ל שאיסור דאוריית' יגרום לעכב שלא תהיה ראוי לזיין מן הנמנע לומר דקרא אתי' רק לאיסורא דרבנן יוע"ש ולפענ"ד עוד יותר מן הנמנעות לאוקמי סוגי' שלימה שלא אליבא דהילכתא וכר"א במקום דלא דחיקי לאוקמי ביותר כפשטא דה"ל למימר דטעמי' דר"מ דעושין סוכה בראש האילן משום דסבר כחכמים דלא בעינן ראוי לשבעה שוב ראיתי שנדחקו מאוד בזה שם והא דקש"ל דלא מש"ל שלא תהי' ראוי לזיין מדאוריית' כבר כתבנו במ"א דמש"ל בקונם עד"ר מהנאת ישיבת סוכה זו יום א' מימי החג ובמקום דלא הוי לדמ"צ כגון שיש לו סוכה אחרת ששוב אינו יוצא גם בשאר ימי החג משום דאינו ראוי לשבעה גם לדעת רש"י לעיל בהיתה גבוה למעלה מעשרים אמה ובא למעטה בכרים וכסתות לא הוי מיעוט וז"ל רש"י שם שאין סופו להניח שם כל ז' מפני הפסד ממונו עכ"ל ומדתלי' הכשירה בזיין ש"מ משום דסוכה הראוי' לז' בעינן כיון דמשום הכשירא דדינא דרביעי עלי' אינה ראוי' אזי גם לחכמים דר"א דקסברי דעושין סוכה בחה"מ אינו יוצא י"ח [ועיין בריטב"א שם וברא"ש שכמה פוסקים חולקים על רש"י בזה וקסברו דבעינן שיבטלנו לעולם] וא"כ שפיר משכחת לן גם לדינא דאוריית' שאינה ראוי' לז'

ד איברא תיקשי לן דאמרינן שם דף ז' סיככה ע"ג מבוי שיש בו לחי כשר מיגו דהוי דופן לענין שבת הוי נמי דופן לענין סוכה וע"ש היטב בר"ן דאינו יוצא י"ח רק ביום שבת אבל לא בימי חול וכן הסכימו רה"פ ואמאי יוצא בה בשבת כיון דאינה ראוי' לז' לכן נראה לפענ"ד דניהי דגם לרבנן בעינן סוכה הראוי לז' כדמוכח להדי' במאי דמוקמינן לפלוגתא דר"מ ור' יהודא דתרווייהו סברו דבעינן ראוי' זהו דוקא היכא דרביעי עלי' משום לתא דאיסורא או משום לתא דדינא באיתיה לסוכה לכל הלכותיה גם כל ימי החג רק דלתא דדינא מעכב עלי' שאינה ראוי לכל ימי החג אבל כל היכא דלתא דדינא מעכב עלי' משום דקחסרה לי' לדופן או לסכך בתוך ימי החג וליתא לסוכה לכל שבעה שוב אינו נכלל בראוי' לז' ולומר כיון שאינה ראוי' לז' לא יצא גם ביום דאיתי' לכולה דמידי ארי' דהיכא דאיתא איתא ויוצא בו וביומא דליתא ליתא והרי זה דומה לעושה סוכה בחה"מ דפסקינן כרבנן דר"א דבעידנא דאיתא יוצא בו וע"כ לא קמודו רבנן דממעיטין מקרא לסוכה שאינה ראוי' אלא היכא שגם דאיתי' לכולהו ולא תחסר מידי מהמצטרך להלכותיה כמו שהיא ביום הראוי' כן תהיה בכל ימי החג ואעפ"כ לא תהיה ראוי' אזי אינו יוצא י"ח גם ביום הראוי ולפ"ז נפשוט שגם בגוונא דמסתפקנא לן כשהשאיל לחבירו דופן או סכך עד חוה"מ דיוצא י"ח בימי החג כיון שהסוכה ראוי' לז' אם תהיה כמו שהיא עתה רק שאח"כ לא תהיה עוד כמו שהיא עתה בבנינה על תלה דקמחסרה לה לדופן או לסכך וליתא לסוכה כגון זה לא מיעטה רחמנא ודמי בזה לעושה סוכה בחה"מ דליתא מעיקרא והשתא איתא דיוצא בו בעידנא דאיתא וה"ה נמי להיפך ולכן גם בסיכך במבוי שיש בו לחי כשרה מיהת ביום השבת כיון דבשבת איתא לדופן כיון דרחמנא איקבע לה לשם דופן ובימי החול ליתא לדופן ומ"ש במי שהשאיל לו חבירו דופן ליום א' דיוצא מיהת ביום זה וכדכתיבנא והשתא נמי דרחמנא נתן לו ללחי זה לקבוע לשם דופן על יום א' לבד לכן יוצא בו י"ח מיהת ביום ההוא דאיתא לדופן אבל בסוכה שהיתה גבוה למעלה מכ' ומיעטה בכו"כ דאינה ראוי' בעצמותה לשבעה אע"ג דאיתי' לכולהו כמו שהיתה ביום שמעיטה ע"י כו"כ מש"ה אינו יוצא בה גם ביום שנתמעטה [ואל יפול לב הקורא עלי דמנ"ל דכוונת רש"י שם משום דבעינן ראוי' לשבעה דילמא ה"ט משום דלא מיפסקא לילות מימים וכולהו מיחשבי כחד יומא וכמבואר ברא"ש דס"ל להלכה כרש"י ומביא ראי' לסברא זו מעירובין דדבר שאינו ניטל בשבת הוא דדמעט דמ"מ מפשטות דברי רש"י הנ"ל משמע דבעינן ראוי לשבעה דלו יהי' מטעמא דכתיבנא מ"מ ממילא שמעית מיני' דבעינן שיהיה ראוי' לשבעה דאלת"ה אכתי אמאי אינו יוצא בשעה שמיעטה ועי']

ה זה שנים כבירים שלא הבינותי דברי ר"ן שם שפירש דברי רבא דמתיר בשבת של חג משום מיגו דהוי דופן לסוכה הוי דופן לענין שבת דקאי אפילו בדבר שאיסורו מדאורייתא ואע"ג שגם בסוכה גופי' בעינן שיעמידנו בפחות מג' וצה"פ ומותר מדאוריית' גם בלא מיגו דמש"ל בדופן הצדדים שארוך מהשני דבסוכה מותר משום פסל היוצא מן הסוכה וגם בפרוץ מרובה על העומד יוע"ש ועמדתי משתומם דמ"מ מותר מדאוריית' דדל דפנות מהכא מ"מ מותר מדאוריית' לטלטל בכולה ומביתו לסוכה שהרי ע"י סכך שע"ג לא גרע מר"ה וקורה דנידון ככרמלית עי' שבת דף ה' ע"א וכן פסקינן בא"ח סי' שמ"ה סעי' ז' סעי' י"ד וא"ל דמיירי בפרוצה לר"ה דאע"ג שהיא מקורה נידונית כחורי רה"ר ועדיפי מצדי רה"ר דניחא תשמשתי' יוע"ש בדף ז' ע"ב דהא מרא דשמעתי' ס"ל התם דחורי רה"ר לאו כרה"ר הוא וכן פסקינן שם כרבא וגם א"ל באויר פחות מג' דכשם דמצטרף לשיעור סוכה מצטרף נמי לסכך המקורה למעלה שגם תחת האויר דינו ככרמלית וכמו רה"ר מקורה כמבואר שם צ"ח גבי עגלות דמשכן ועתה חפשתי באחרונים ומצאתי בפ"י שמרגיש בזה] אמנם לאחר עיון נראה דאכתי איכא נפקותא לענין דאוריית' באויר ד' באמצע דופן הארוך היוצא מן הסוכה דאע"ג שאינו יוצא י"ח תחת האויר דאע"ג שאינו פוסל כל הסוכה היכא שאינו הולך ע"פ כולו מ"מ א"י י"ח תחת האויר מ"מ אמרינן שפיר מיגו דהוי דופן לענין סוכה הוי נמי דופן לשבת כיון דהכשר דפנות איכא לענין סוכה שהרי לענין הכשר דפנות אע"ג דבצדו הארוך ליתא אלא לדופן אחד נידון לענין סוכה כשלשה דפנות ה"ה נמי דמהני לענין שבת דמותר לטלטל מתחת האויר למקום שלש דפנות אע"ג דבשאר שבתות נידון כמוציא מרה"ר לרה"י דרך כרמלית בשבת דסוכות מותרים משום מיגו דהוי דופן לענין סוכה וכו' דאע"ג דאינו רשאי לישב תחת האויר ואינו יוצא י"ח משום מצות סוכה הוא מטעם אחר דלענין סוכה תרתי בעינן הכשר דפנות והכשר סכך