זית רענן חלק א סז

מאפרו שחשוב שגגת דעתו כצריכה לגופי' אבל לר' יוחנן שס"ל דחו"מ א"מ ולדעת תוס' אליבא דר"ש פליגי קשה לכאורה משני תינוקת ועיין דף ע"ה תוס' ד"ה מתעסק וכו' האי מתעסק ל"ד ולפענ"ד נראה ליישב עפ"י דבריהם בפרק כלל גדול ע"ב ע"ב ד"ה נתכוון דאיכא תרי מתעסק בנתכוון לחתוך א"ה ונמצא שהוא מחובר פטור מאשר חטא בה [ועיי"ש תוס' ד"ה אלא דף ע"ג דאף בשאר איסורן פטור בכה"ג] אבל בנתכוון לחתיכה זו וחתך אחרת פטור מטעם מלאכת מחשבת וזהו דווקא בשבת ועיין ריש כריתות רש"י בסוף המשנה ד"ה ועל לא הודע ותוכן דבריו דחייב בשוחט בחוץ וקסבר שחולין הוא ולכאורה יש להבין הא מתעסק כה"ג פטור בכל איסורין אבל נראה דזהו דווקא אם לפי דעתו שתלוש הוא ולא שייך גבי' קצירה כלל וכן בשאר איסורין פטור כה"ג וכן בחלב וקסבר שומן הוא שהחלב יש לו מקום מיוחד כגון חלב שעל הכליות וכדומה נמצא שלא הי' בדעתו כלל לאכול חתיכה זו אבל בשוחט בחוץ וקסבר שחולין הוא שליכא שום השתנות בעצם רק שזהו התירא וזו איסורא והוי שוגג גמור ולא נכנס כלל לסוג מתעסק ולפ"ז בשתי תינוקת ע"כ מתעסק דידי' מצד מלאכת מחשבת הוא ולא מטעם מיעוטא דבה אתינן עלייהו וכן משמע התם דקפריך דווקא על שמואל ולא על אביי ורבא בריש הסוגיא התם והטעם דבאמת לגבי שתים המלאכה בשוה ולא עוד דכפי דעתו לימול התינוק שנולד בשבת איכא מלאכה יתירה דהוי מתוקן גמור רק שהתורה ריבה לן ביום אפי' בשבת וכיון שהמלאכה בעצמה לגבי שנים איכא והשגגה דידי' רק לגבי היתרא ואיסורא והוי שוגג גמור אבל מ"מ כיון שב' גופים איכא לא גרע מאילו שניה' זמנם למול אחר השבת וקסבר למול זה ומל את זה דדמי לנתכוון לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר דפטר מחמת ממ"ח וכשמואל דפוטר ג"כ בזה בשבת דווקא ולהכי אתי שפיר התם דמשני לי' הנח לחו"מ הואיל ומקלקל חייב אלמא דל"ב ממ"ח ה"נ מתעסק כזה דפטור מחמת מלאכת מחשבת דווקא בחומ"ב חייב וזולת דברינו הנ"ל קשה הסוגיא שם דף י"ט להולמו דהא מתעסק פטור מחמת מיעוטא דבה ושוה ג"כ ש"א לשבת בזה [וא"ל דזהו דווקא לר"א עיין רש"י שם דף י"ט ע"א דגם לר"י ממעט מתעסק מאשר ח"ב רק דממעט ג"כ עד שיודע במה חטא] ודומה לדבר שאינו מתכוון דפטור בחו"מ מטעם דפטור ג"כ בש"א ועפ"י דברינו הנ"ל אתי שפיר ולהכי משני רבא שפיר לעולם בפצעו חי ומתעסק הוא אצל נטילת נשמה דמתעסק זה שוה בערך לחותך את התלוש ונמצא שהואמחובר ורבא לטעמי' דפוטר במתעסק כזה מחמת מיעוטא דאשר חטא בה וממילא גם בשאר איסורין פטור בכה"ג ותו לא עדיפי חובל ומבעיר משאר איסורין: הלכה ז בדין מתוך שהותרה לצורך גבי מלאכת יו"ט נראה לברר כמה ענינים ומבוכת בדיני מלאכת יו"ט ולברר כל דיעות הראשונים בעזה"י סימן א

א מבואר בסמ"ק דכל מלאכה שאסורה מדאורייתא לא מהני מידי מה שעשאו ע"י שינוי מובא בב"י בסי' תצ"ה וכ"מ משאר פוסקים דשינוי ל"מ אלא היכא דמיתחזי כעובדא דחול וכדומה ועיין רש"י בר"פ אין צדין דגם במלאכת אוכל נפש היכא שיכול לעשותו מעיו"ט ולא יתקלקל כלל אסור מדאורייתא וכן הוא להדי' לדעת תוס' במגילה דף זיי"ן ע"ב בד"ה כאן במכשירין שא"א לעשותן מעיו"ט וז"ל משמע מדלא פליגי אלא במכשירין מכלל דגוף המאכל שרי לעשותן ביו"ט אע"ג דאפשר לעשות מעיו"ט וא"כ קשי' וכו' וי"ל דודאי אוכל נפש המתקלקל אם עושהו מאתמול מותר לעשות ביו"ט אבל או"נ דעדיף טפי כשהוא עשוי מאתמול כגון ההיא דהמצניע אסור לעשות ביו"ט אבל מכשירין דלא מתקלקל כשנעשו מאתמול בהא ודאי דיש לחלק בין אפשר ללא אפשר עכ"ל ועיין במהרש"א שפירש בדבריהם דהא דנקטו אבל או"נ דעדיף טפי כשהוא עשו מאתמול ל"ד וה"ה כשאינו מתקלקל וא"כ אמאי מהני שינוי בדיכת מלח עיין ביצה שהיא אב מלאכה ואסורה בשבת מדאורייתא ככל אבות מלאכות ואפ"ה מותר ביו"ט ע"י שינוי אע"ג דידע שכל קדירות צריכות מלח ואינו מפיג טעמא אמנם נראה דוודאי באותן מלאכות שנמצא בהם כמה מינים שמתקלקלים כשנעשו מעיו"ט וגם כמה מינים שאינם מתקלקלים אזי גם כשעושה ביו"ט המין שאינו מתקלקל אזי לכ"ע מותר מדאורייתא משום מתוך שהותרה מלאכה זו עצמה למינים המתקלקלים הותרה נמי לאינם מתקלקלים ומשה"ט מהני שינוי במלח לפי שמלאכה זו עצמה הותרה בתבלין שהוא כמו טחינה של מלח מפני שמתקלקלין ורק מפני דמחזי כעובדא דחול מפני שדרכו לעשותו לימים רבים צריכין שינוי משא"כ בהנך דהמצניע דחייב מדאורייתא מפני שאיפשר לעשותן מעיו"ט משום ששם של אותן מלאכות עצמן אינם מתקלקלים בעצמותן כגון מפרק ותולש ובורר ששם עצמותן של אותן מלאכות גרמו שרובם אינם מתקלקלים ואף אם נמצא איזהו מיעוטא המתקלקל נגרר מיעוטא בתר רובא כמבואר במ"מ בפ"א מה י"ט דמש"ה אסורה תלישא אף בתותים וענבים וירקות המתקלקלים משום דאזלינן בתר רובא והא דהותרה טחינה בתבלין ולא אזלי' בתר רובא כבר כתב הרמב"ן ור"ן ר"פ אין צדין טעמא דמילתא לפי שאין אותה שחיקה נעשות באותו ענין כשהיא נעשות לימים רבים דהיינו בדברים שאינן מתקלקלין שזה במדוך וזה ברחיים ואף פלפלין ברחיים שלהן אינה כדרך טחינת חטים לימים הרבה יוע"ש וכעין סברא זו דס"ל לר"ן לענין דרבנן כן נמי לדעת רש"י לענין דאורייתא אבל במלח מיהת מותר מדאורייתא שהרי כעין שחיקה זו עצמו מותר בתבלין אית בי' משום מתוך משא"כ בהנך דהמצניע שבאותן דרכים עצמן שנעשים ברובן שאינם מתקלקלים כן נעשים גם המתקלקלים ונגררים בתר רובא שגם המתקלקלין אסורין מדאורייתא ולפ"ז מתורץ קו' תוס' שהיקשו על רש"י בריש ביצה וכן בפ' המצניע דא"כ מאי בין מכשירין לאוכל נפש עצמו משום דבאוכל נפש עצמו היכא שמלאכה זו עצמו נמצא במין המתקלקל וכעין זה נעשה באותו דרך עצמו במין שאינן מתקלקל אזי שרי משום מתוך משא"כ במכשירין שאפי' היכא שנעשה באותו דרך עצמו שעושאו בדבר שא"א לעשותן אעפ"כ אסור היכא שאיפשר לעשותן דבמכשירין לא אמרינן מתוך וכל היכא שאיפשר לעשותן אסרה רחמנא מרבוי' דקרא דכתיב הוא לבדו

ב יש להתבונן לדידן דפסקינן כר"י דמכשירי או"נ שא"א לעשותן מעיו"ט מותרין וכן הסכמות כל הפוסקים לדינא רק שאין מורין כן לרבים לבד לתירץ השני של תוס' שם כ"ב ד"ה ההיא שמחלקים בין מכשירין למכשירין וכאשר נבאר עיקר חלוקם וסברתם וכן לדעת הר"ן בפ' שני דביצה שמחלק באופן אחר בין מכשירין ההכרחיים לאינם הכרחיים וא"כ מותר לתקן שפוד שנרצם ביו"ט עצמו כמו בסכין שת"ח רואה לעצמו אם נימא ג"כ שרשאי לתקן כלי שנתקלקל ביו"ט לצורך היום כגון לעשן בו את הפירות דמותר משום מתוך כיון שהוא לצורך היום השוה לכל נפש יוע"ש דף כ"ג דנימא דמתוך שהותרה לצורך מכשירין מותר נמי שלא לצורך והנה מכללות הדברים נשמע מרבותינו הראשונים והאחרונים דכל מלאכה דליתא באוכל נפש גופי' רק במכשירין דקלישא כחו דהתירא דידי' שוב אין בהם כח להמשיך התירה שלהן גם לאחריני הנעשים לצורך היום לבד ועובר עליהם בל"ת כל היכא שנעשה המלאכה שלא לצורך מכשירי אוכל נפש רק לצורך היום לבד דאלת"ה א"כ כל המלאכות רובן ככולן הרי נמצאים במכשירין ולדעת רש"י ורמב"ם דאמרי' מתוך אפי' שלא לצורך כלל מותרים מדאורייתא והרי כמעט הותרה הרצועה לכל מלאכת יו"ט מדאורייתא ורק טעמא דמילתא ליסוד משגב הלזה חובה עלינו לידע ולתור אחריו דאם נימא כדכתיבנא משום דקלישא כחו דהתירא של מכשירין שנפסק כחו להמשיך אחריו ולכל שנגרע אפס מנהו איננו מספיק כל כך שהרי מצינן לחד מגדולי בתראי דפשיטא לי' מילתא מצד הסברא להיפוך עיין בלח"מ פ"א מה' יו"ט ה' ט"ו המבשל ביו"ט לבהמה וכו' האי בישול בהמה איירי במאכל הראוי לאכילת