זית רענן חלק א שעח

לחזור בו קודם שנתקיים התנאי, וגם צ"ל שגם אם ת"ל שיש איזהו נפקותא בין גיטין וקדושין לדשב"מ, מאיזהו סברא נחלק בינייהו, ונלפענ"ד ליישב דברי קדשו ונקדים לזה דברי רמב"ם בפ"ח מה"ג ה"א וז"ל המגרש על תנאי אם נתקיים התנאי ה"ז מגורשת ואם לא נתקיים התנאי אינה מגורשת וכו' ושם נתבאר שהמגרש על תנאי כשיתקיים התנאי תהי' מגורשת בשעה שיתקיים, לא בשעת נתינת הגט לידה לפיכך יש לבעל לבטל הגט או להוסיף על תנאו וכו' כל זמן שלא נתקיים התנאי הראשון אע"פ שהגיע גט לידה ואם מת הבעל או אבד הגט או נשרף קודם שיתקיים התנאי אינה מגורשת, ולכתחילה לא תנשא עד שיתקיים התנאי, ואם נשאת לא תצא אלא אם כן לא נשאר בידה לקיימו שהרי בטל התנאי ושם נתבאר שאם אמר לה הרי את מגורשת מעכשיו או מהיום על תנאי כך וכך וכו' כשיתקיים התנאי תהיה מגורשת משעת נתינת הגט לידה לפיכך אינו יכול לבטל הגט ולא להוסיף על תנאו משהגיע גט לידה ואם אבד או נשרף אפי' מת הבעל קודם שיתקיים התנאי ה"ז מקיימת התנאי אחר מותו וכבר נחגרשה משעת נתינת הגט לידה ויש לה להנשא אע"פ שעדיין לא נתקיים התנאי וכו' עכ"ל ובסיגנון זה כתב שם בפ"ט מה"ג ה"ה וז"ל ומה בין המגרש על תנאי לזה שקבע זמן לגירושין או תלאן במעשה שהמגרש ע"ת יש שם גירושין ואינן גומרין עד שיתקיים התנאי לפיכך כשיתקיים התנאי נתגרשה אם הי' הגט קיים אע"פ שאינו ברשותה ואינה צריכה לחזור וליטלו או להיותו ברשותה אחר שנתקיים התנאי שהרי הגיע לידה תחילה בתורת גירושין ואם נשאת קודם שיתקיים התנאי ל"ת כמו שביארנו אבל התולה גירושין בזמן או במעשה לא הגיע גט לידה בתורת גירושין אלא בתורת פקדון עד הזמן שקבע או עד שתעשה המעשה לפיכך כשהגיע הזמן צריכה להיות הגט ברשותה וכו', ואם נשאת קודם שיגיע הזמן וכו' תצא והוולד ממזר שעדיין היא אשת איש גמורה ואין כאן שם גירושין עכ"ל, ועי' באה"ע סי' קמ"ג סק"ב דפסקינן כן ולפ"ז נראה ממילא דגם כשהיתנה בתנאי דאם ולא התנה בע"מ ומעכשיו, שבאם היה הגט או שטר קידושין לבסוף כשנתקיים התנאי ברשות הבעל דמהני אע"פ שאין השטר ברשותה שהרי איתא בכ"ד דרה"ר ורשות המקנה שוין וכשם דמהני כשהשטר קידושין או הגט מונחים לבסוף כשנתקיים התנאי ברה"ר אע"פ שלא חזרה ונטלה משם, ה"ה נמי כשהיה ברשות הבעל דמ"ש, שרק כשתולה בזמן או במעשה דדמי לאחר הוא דבעינן שיהי' מונח בצדי רה"ר דוקא אבל כשהתנה באם כל שהגט קיים לבסוף מהני אפי' ברה"ר וברשות שאינה שלה

ויש להבין דלפ"ז קשי' מהאי דמקשינן בגיטין דף ע"ה דקתני ה"ז גיטך והנייר שלי אינה מגורשת ע"מ שתחזיר לי את הנייר מגורשת מ"ש רישא ומש"ס דקא ס"ד ע"מ לאו כאומר מעכשיו הוא [יעו"ש ברש"י ובתוס' ד"ה אלא] ולדעת הרמב"ם הנ"ל קשיא דלא גרע מהיכא שהתנה בפי' באם דמהני אפי' כשהגט אינו ברשותה ואפי' כשנקרע או כשנשרף אח"כ ולא חזרה ונטלה משם כלל בשעת קיום התנאי מגורשת וכן קשי' ממסקנא לתירוצא דרב אשי שם דכל האומר ע"מ כאומר מע"ד, שהרי לשיטת הרמב"ם הנ"ל צריכין לומר בתירוצא דרב אדא בא"ה כמו שפירש רש"י שם דכל שהתנאי והמעשה בד"א אע"פ שאינו סותר המעשה אפ"ה תנאו בטל שהרי לדעתו גם בתנאי דאם, אינו סותר המעשה דמה בכך שמחזירה את הגט לידו כיון דלדעתו אזלינן רק בתר התחלת הקנין וכל שקיבלתה מתחילה לידה שוב לא איכפת לן במאי שאיננו ברשותה לבסוף וא"כ צריכין לומר דרב אשי מחולק בזה על רב אדא בא"ה וכן פוסק הרמב"ם בפ"ו מה"א דלא קפדינן על תנאי ומעשה בד"א ועי' בלח"מ שם ה"א, ולפ"ז לא נודע לאיזהו דבר חידש לן רב אשי בתירוצו דע"מ כאומר מע"ד ומאי נפקותא איכא בענין זה בזה לא לפרוקי מידי ולא לאלומי מילתא ונראה שהרי מוכח להדיא מצוף לשונו דס"ל דתנאי דאם מתחילין הגירושין מהיום ואינן נגמרים עד שיתקיים התנאי וכמו דס"ל לר"י בקידושין בפ' האומר דף ס' במעכשיו ולאחר ל' יום דשיורי שייריה וכ"נ להדיא מפ"ט ה"ג ה"ה שהבאתי לעיל שכתב שהמגרש ע"ת יש שם גירושין אינן גומרין עד וכו' וכן פירשו על האחרונים בעיקר כוונתו עיין פ"י גיטין בפ' מש"א ובת"ג, ויש להתבונן דאיו ואיפו המקור אשר דלה דלה רבינו חידוש עצום כזה, דתנאי דאם דמי כמו מעכשיו לר"י שהרי התם גופיה פוסק דלא כר"י לדעת רה"פ, עי' ר"ן ורשב"א שם, ונראה דמכללות הסוגי' זו נשמע מקור נובע ליסוד מוסד הלזה, ומקדם נביטה נא ונסורה ונראה בהנך תלתא בבא שהציג רבינו לפנינו והוא דכשתולה הדבר בזמן או במעשה דאזי בעינן שיהיה הדבר ההוא בסופו באגם או בצידי ר"ה, וכשהתנה באם, אזי אפי' כשהוא ברה"ר מהני אבל לא כשנקרע הגט או שמת הבעל טרם שנתקיים התנאי אינה מגורשת, ובע"מ ובמהיום ומעכשיו אזי אפי' כשנקרע הגט או שמת הבעל כבר בשעת קיום התנאי מגורשת נשמע מדבריו דס"ל שגם בתנאי דאם לא בעינן שיהיה הדבר הנקנה במקום הראוי לקנין, ויתירה מדות תנאי דאם לרמב"ם מן מעכשיו ולאחר ל' יום לדעת תוס', עי' יבמות צ"ג שהרי לדעת הרמב"ם מהני אפילו כשהדבר הנקנה אז ברה"ר, אלמא דס"ל דהתחלת הקנין הוא העיקר ומקנה את דבר הנקנה להקנות גם בסופה אפילו כשעומד במקום שאינו ראוי לקנין אבל היכא שכלה לגמרי בשעת גמר הקנין כגון שנשרף השטר קידושין או הגט בשעת הגמר לא מהני מידי מובן מזה דלכל הפחות בעינן שיהיה השטר בשעת גמר הקנין במקום שראוי להקנותו לאידך ע"י קנין אגב או איזהו קנין שיהי', ועי' ב"ב דף ע"ז אמר ר"ה ג"ש הן תרי הא דאמרן אידך וכו' ועיי"ש בתוס' ד"ה נקנה ובאשר"י שם, אלמא דלכ"ע נקנה מיהת השטר למי שנכתב עליו בקנין אגב (ועי' בר"פ הזורק אמר להו וכו' ותיזיל איהי ותיחוד ותפתח ובפרש"י שם שקנתה הגט בקנין אג"ק ובר"ן שם) וכיון דאית בי' צד הקנאה מהני נמי התחלת הקנין שקנתה מתחילה בשעה שקיבלתה בידה לקנות לה גם בשעת גמרו כאלו הקנה לה אז בקנין אחר ולכן אפי' כשהגט או השטר קידושין מונחים בשעת קיום התנאי ברה"ר או אפילו ברשות המקנה נמי מהני, אולם כשאיננו בעולם כלל דלית ביה צד הקנאה בשעתו תו ל"מ ולא מידי גם התחלת הקנין כיון דליתא בעולם שיחול עליו צד הקנאה ההוא ומובן מזה ממילא דמכ"ש היכא שהלכה והיקנה את גיטה או את שטר הקידושין לבעל טרם שנתקיים התנאי דתו לא מהני מידי במאי שהשטר הוא בעולם, דהאיך נימא עוד שיועיל התחלת הקנין שתקנה את השטר לבסופו כשעת גמר הקנין, כיון שכבר נתרוקן כל צד קניה שבו, שכבר הקנהו לאידך טרם שנגמר הקנין ההוא, ולפ"ז ל"ק מידי מסוגיא הנ"ל כיון שהתנה ע"מ שתחזיר לי הרי היא צריכה להקנות לו כמו במתנה עמ"ל כמ"ש רש"י בד"ה רבי היא שם ע"ה ע"ב וכיון דקס"ד דע"מ לכמע"ד, ונמצא שבשעת גמר הקנין שלה כבר חזרה והקנתה לבעל את כל צד זכות וקני' שזכתה בתחילה, וגם תירוצו דרב אשי ניחא דאתי לאשמעינן דלו יהי' שהתנה בכל דיני תנאין כהלכתן אפ"ה מגורשת כיון דע"מ כאומר מע"ד, נמצא שכבר נגמר הקנין למפרע, וכשם דמהני בע"מ אפי' כשנשרף הגט קודם שנתקיים התנאי ה"ה נמי כשחזרה והקנהו לבעל כיון שכבר נסתיים בתחילתה וקנתה לגמרי את גיטה מיד בשעת נתינה לידה

ב ומסוגיא זו הערה רבינו מקור נובע שגם בתנאי דאם קנתה בתחילה וגמר הקנין יכול לחול אפי' כשהגט הוא ברה"ר או ברשות הבעל בשעת קיום התנאי ורק הכא שנשרף לגמרי א"ל כשחזרה והיקנה לבעל טרם קיום התנאי הוא דאינה מגורשת דאל"כ לאביי ורבא דתירצו דמשום דלא התנה בדיני תנאים והתנאי בטל הוא דמגורשת, דהשתא לגופי' לא איצטרך לשמעינן דהא כבר תנא להו בקידושין וב"מ דבעינן תנאי כפול ותנאי קודם