זית רענן חלק א שעז

וחזרה הוא דאתי' עלה אבל ע"י אחרים כמו בנ"ד אי אפשר לדון משום ביטול וחזרה שלא מדעת הבעל ועוד שכבר כתבנו דהיכא דלקיומי תנאו הוא דקא בעי גם בעה"ט מודה ומכל הלין טעמא נראה לפענ"ד ברור דאתתא דא שרי' להנשא לכל ישראל ובלבד שיסכים אתנו אחד מגדולי' רבני' המפורסמי' וצור יצילנו משגיאות ויורינו מתורתו נפלאות

יד גם באתי לגלות לפני המעיין בדבר אשר הצגתי לעי' באות י"ב דגילוי דעתא בקדושין ובפרט בנ"ד שאיננו נידון כזכות גמור רק כיון דגילוי דעתו שוב אמרי' דמסתמא ניחא לי' שהרי מה איכפת לי' במעשהו שעודנו הדבר קשורה ברצונו אם לקרב אם לרחק ולכן משה"ט הוא דנידון כזכות גמור שאין לך זכות גדול מזה שע"י מעשהו כבר נקשרה וכבולה בעבותות רצונו לבד והיא קשורה והוא חפשי ומשה"ט נתבטלה הזיכוי לגמרי בנידון דידן שאינו מן הדין לקשרה עוד בכבלי העיגון בזמן בלתי מוגבל יתירה מזמן שהיתנה בראשונה שהרי כבר זכתה בגיטה בראשונה כשתתעגן ותיתיב עד הזמן שקבע אז ומובן מתכונת הדברים דאם אמרת דהוי כזכות גמור לפנינו אזי מסתמא יתרצה, ושוב לא תתעגן עוד ואזי יתקיים הזיכוי אשר זיכוי לו שלא מדעתו, אמנם בכל אלה בשגם שמסתבר מילתא לומר כן לא אומר קבלו דעתי רק כיון שכל זה הוא רק לאלומי מילתא ולאפושי כחו דהתירא ועוד שהרי יתירה מזה מצינו בנ"מ, שאפי' במידי דזכות גמור נקטינן רק לספיקא לעומת חבירו עי"ש בסי' קצ"ה ס"ק א' שמיישב דעת המחבר בסי' ק"ך סעי' ד', יעו"ש, הרי דכל כמה שלא גילה הזוכה אם חפץ בזיכוי ההוא נקטינן רק לספיקא ול"א דמסתמא יתרצה בדברים שנפשו של אדם מחמדתן

טז עוד נשכח פרט אחד ממאי דכתיבנא למעלה עד אות ויו ונקיטנא למילתא שעיקור הביטול לא חייל אלא בשעה שהגיע הכתב ליד מי שכתבו אליו ואמינא דאולי יש מקום לחלוק ולומר שהביטול הוא בשעה שציווה לאחר לכתוב בעדו לאיש ידוע או איפשר לומר אפילו כשכתבו בעצמו ג"כ חייל בשעה שכתבו דכתיבה כדיבור דמי ונפקותא רבה לדינא אם ציווה לאחד בפני שנים שיכתוב לאיש ידוע דאם נימא שהביטול חייל בשעה שמינהו לכתוב בעדן כבר הי' הביטול כדין ועוד דאפילו כשאיש שהגיע הביטול אליו לא הבין כלל את לשונו ודעתו שרוצה לבטלו מ"מ כבר נגמר הביטול בשעה ההוא שציווהו לכתוב שהם הבינו את גמר דעתו אולם לקושטא דמילתא כן הדברים שהביטול לא חייל אלא בשעה שגומר השליחות וכן משמע פשטא דמתני' בריש השולח דקתני או ששלח אחריו שליח וקתני בסיפא אם משהגיע הגט לידה אינו יכול לבטל דקאי גם על בבא זו ששלח אחריו שליח ולא אמרינן שהביטול כבר חייל בשעה שמינהו לשליח וכן מבואר להדי' בהספר מכתב מאליהו בדיני ביטול הגט בשער זיין בסוף סי' ג' וז"ל ויש לי מקום ספק היכא דשלח שליח לבטולי גיטא ולא הספיק שליח להגיע בשליח או באשה עד שכבר הגיע הגט לידה אם נאמר דמשעה שאמר בעל לשליח לבטולי גיטא מההוא שעתא כבר הוא מבוטל ומה שהשליח אומר לשליח או לאשה אינו אלא גילוי מילתא בעלמא ונמצא שגט זה נתבטל בשעה שעדיין לא הגיע הגט לידה וביטול מעלי' הוא או דילמא כיון שהבעל לא ביטלה איהו גופי' אלא שתלה הדבר בשליח שהוא יבטלנו מפיו לשליח או לאשה כל שלא הגיע בשליח או באשה וביטא בשפתי' הביטול עדיין אין ביטול בעולם וכל שלא הספיק לבטל עד הגיע הגט לידה שוב לא מהני והנה אמת כי מהנראה ברור הוא זה הצד האחרון דדנין השליח כדין הבעל עצמו וכי היכא דבבעל גופי' כל שלא הספיק להוציא בשפתיו אין כאן ביטול כן ג"כ בשליח דכי תנן אם משהגיע גט לידה וכו' אתרווייהו קאי אבעל ואשליח הנזכרים קודם עכ"ל עד כאן השבותי במה שנוגע רק להתירו של העלובה אשר נתעגנה עד כה על מגן שכבר כתב הגאון דלובלין נ"י שנראה מכמה אומדנות הנוכחין שכדברי' כן הוא שכבר נתגרשה שני ימים קודם שנכתב לה המעשה דבי תלתא לראי' ובשעת קיום התנאי כבר עברו שנים ימים מזמן התנאי וגם מחשש ביטול של הבעל כבר בררנו לעי' שאין לחוש כלל בנידון זה: סימן ב

א עתה נבוא לבאר בכל ענינים הנוגעים והמסתעפי' מזה ומתחילה נפרש דברי העיטור התמוהים לכל מעיין ודברי העיטור הכי איתנהו בדיני התנאים דף כ"ב וז"ל ולעולם בין באם בין בע"מ בעינן תנאי כפול אלא בע"מ כשיתקיים התנאי יתקיים המעשה וכ"מ בתשו' הרב ר' יעקב מי שנתן גט ע"ת ליד האשה ואומר לה מעכשיו אם לא באתי מכאן עד י"ב חודש אינו יכול לבטלו דהא ע"מ מכח מעכשיו קאתי ותנן ע"מ שתתני לי ר' זוז ה"ז מגורשת ואסיקנא התם אם נתקרע הגט קודם גמר התנאי א"צ גט אחר ואין משגיחין עליו וכ"ש אם ביטלו וההוא עובדא דמותיב אביי לרבא דההוא דאמר אי לא אתינא עד תלתין יומא אתא ואמר חזו דאתאי ואמר לא שמי' מתי' ופריק רבא התם לבטולי מכוין משמע דמצי לבטולי בפירוש הכא מוקים לה בדלית לי' מעכשיו או שנתנו ביד שליח וצריכא עיונא דאיכא למימר דע"מ ומעכשיו לא מהני אלא בנתקיים אבל קודם גמר התנאי מצי לבטולי ויכול לחזור בו כדפי' לעי' במאמר ה"ג דף ח' כתב וז"ל גרסי' התם שני שטרות הן זכו בשדה זו לפלוני לכתחי' וכתבו לו את השטר חוזר בשטר ואינו חוזר בשדה **(כל הדברים הנאמרים כאן המה רק לברר עניני גיטין אבל מה שנוגע לגוף עניני שטר הכל הולך כפי חוקי המדינה)** ע"מ שתכתבו לו את השטר חוזר בין בשטר בין בשדה וקשי' להו לרבוותא והא קיי"ל כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי ואמאי חוזר ומסתברא דלא אמרי' כאומר מעכשיו דמי אלא בגיטין וקדושין ופי' כל האומר ע"מ כאלו אמר מעכשיו דמי ותהא מגורשת ע"מ שיתקיים התנאי וכשנתקיים התנאי איגלאי מילתא דמההוא שעתא אגרשה לה ואי פשטה ידה וקיבלה קדושין מאחר ונתקרע הגט או שאבד הרי זו מגורשת כדאמרי' בע"מ שתתני לי מאתים זוז ואמרי' עלה והיא תתן משא"כ בממונא ואפי' בגיטין וקדושין אי אמר לה ע"מ שתתני לי ר' זוז יכול לומר איני רוצה ואינה מגורשת מדגרסי' התם אמר רבא מתקנתא של הלל נשמע אמר לאשתו ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי ר' זוז ונתנה לו מדעתו מגורשת בע"כ אינה מגורשת דאע"ג דקיי"ל כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי דוקא כשיתקיים התנאי מדעתו והא דאמרי' בקדושין התקדשי לי במנה ונתן לה דינר ה"ז מקודשת וישלים מ"ט כיון דאמר לה מנה ויהיב לה דינר כמ"ד לה מעכשיו דמיו ומקודשת ואינה יכולה לחזור בה אבל בעל התנאי יכול לחזור בו כ"ז שלא נשלם ה"נ יכול לחזור בו ולומר איני רוצה שתכתבו לו השטר והא דגרסינן התם אזל בפני שנים ה"ז גיטך ע"מ שתשמשי את אבא ג' שנים וחזר ואמר לה בפני שנים ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי ר' זוז ואוקים לה רש"י בשלא נתן לה מתחילה הגט לסברא דילן אפי' נתן לה הגט חוזר כ"ז שלא השלים התנאי כו' תשו' ולרב אלפס כשהגיע הגט לידה אינו יכול לבטל הגט שנתן לה ע"ת בע"מ ומעכשיו עכ"ל הרב העיטור המועתק בס' מכתב מאלי', והנה דבריו מרפסין איגרא כמבואר לכל מעיין וסותר דברי עצמו איזהו פעמים, שהתחיל בריש דבריו דלא אמרינן כאומר מעכשיו דמי אלא בגיטין וקידושין ולבתר הכי מסיים דאפי' בגיטין וקידושין יכול בעל התנאי לחזור בו כל זמן שלא נשלם ועוד צריך להבין באיזה ענין מפליג בין גיטין וקידושין לדשב"מ, ועוד דמשמע מרהיטת דבריו דלענין חזרה ל"א דע"מ דמי למעכשיו ומשמע דהיכא דאמר בפירוש מעכשיו גם בעל התנאי גופי' א"י לחזור בו, ולקמן בדיני תנאי כתב להדיא דאפי' כשאמר בפי' מעכשיו יכול ג"כ