זית רענן חלק א שעב

ולמירהט בתרי' לבטולי הא ודאי מדרהיט בתרי' דשליח ש"מ דמעיקרא לא בטלי' וצ"ע עכ"ל רשב"א, העתקתי בקצרה לשונו למען ירוץ הקורא בו דמרהיטת לשונו נראה דעיקר דבריו סובבים לחזק הקושי' מר"פ השולח ואח"כ מקשה מכמה סוגיות ומתרץ לכל חדא בסברא אחריתי אבל בר"פ השולח ל"ש כל התירוצים הללו וא"כ כיון שכבר חידוש בגידל ב"ר דאע"ג דאיכא רגלים לדבר דניחא ליה בביטול הגט ל"ח לשמא כבר ביטלו בפירוש דא כ גם עתה היה לו לבטלו בפירוש תו מאי האי דקשי' ליה מחזו דאתאי דהתם נמי מי לא סגי לי' בהאי פירוקא גופי' אלא בע"כ צ"ל דשאני התם בעובדא דגידול כיון דגילה דעתו בפני השליח עצמו אם אית' דנתפייס ובטלי' בפירוש מי לא סגי לי' לבטלו גם עתה בפירוש בפני השליח אבל גבי חזו דאתאי שאמר כן לפני העומדים שם אכל הנהר ולא דיבר עם אשתו שפיר איכא למימר דהא דלא ביטלו בפירוש משום דלא ניחא לי' למשים עצמו כעובריינא בפומבי כיון דלאחר תקנות ר"ג אסור לבטל שלא בפני האשה והשליח הגט ועי' קדושין דף י"ב ע"ב

ב ומעתה כשנשקול כל הפרוקים וסברות שחידש רשב"א לחלק בזה כולהון לא שייכי גבי חזו דאתאי דגם תי' בתרא שחידש על האי דר"פ השולח משום דתרתי למה לי' לבטולי שלא בפני השליח ולמירהט בתרי' דהתם כיון דקא טרח בזה רק להשיג את השליח שפיר יש לומר דמסתמא לא בטלי' מעיקרא אבל גבי חזו דאתאי שפיר יש לחוש שמא בטלי' מעיקרא דירא לנפשו דאולי יקרה לו לפניו שלא יכול לבא לביתו בזמן שקבע בתנאו, והשתא שהוקרה לו בקל שיכול לבא לביתו מדוע יעצור צעדיהו מלשוב לביתו הגם שביטל כבר את הגט לגמרי ומאי איכפת לי' תו באמרו חזו דאתאי וכיון דלא חזינן ע"י טירחה דגופו להוכיח על ידו במישור שלא ביטל את הגט הוי לן למיחש לביטול רק משום דלקיומי תנאו קא בעי כתירוצא דרשב"א שם נשמע מזה ליסוד מוסד דגם לאביי ולדידן אי אפשר לזוז מסברא זו ונמצא דגם בעובדא דידן שנראה להדי' ממכתבו דבעי רק לקיומא תנאי' אין לחוש לביטל הגט וגם מדברי הרשב"א בפ' מ"ש שהבאתי לעיל הדבר מוכרע שגם שם דבריו כמעט מוכרחים ועי' באה"ע סי' קמ"ג ס"ק י' בב"ש מה שהאריך שם בקושיתו על הרא"ש ולדברי הרשב"א הנ"ל לק"מ ועי' סי' קמ"א בב"ש ס"ק צ"א דאין הבעל נאמן לומר שביטלו אפי' כשיש לו מיגו ועי' בב"מ ועדיין יש לדקדק דאכתי נימא דזהו גופי' הרי הוא כביטול בפנינו ודוחק לומר דדמי לג"ד לחוד ולמ"ש ניחא שגם אביי מודה לסברא זו דלקיומי תנאי הוא דקא בעי והכי נמי אינו רוצה רק לחזק הדברים שכבר עשה ולא בא לחדש דבר מעתה ומכ"ש התם כמובן

ג ועוד נראה פשוט שגם לדברי בעה"ט דמגרש ע"ת מעכשיו יכול לחזור ולבטל הגט כ"ז שלא נתקיים התנאי והו כשביטלה בפניה אבל שלא בפני' אזי רמי' עלי' דבעל תקנתא דר"ג בר"פ השולח ואיסורא דרבנן רכיב עלי' לבטל שלא בפני' וגם כשביטלו שלא בפני' תלי' מילתא בפלוגתא דרבי ורשב"ג בביטל שלא בפני השליח וגם לדידן דפסקינן כרבי דבטלו מבוטל בפני שנים מיהת הוא דסגי והוא כשביטל בפניהם זה בפני זה אבל זה שלא בפני זה לא מהני מידי אפי' להחמיר כמ"ש בתוס' שם דף ל"ב בד"ה ור' נחמן וכן בדף ל"ג ע"א בד"ה ורבי יעו"ש ואע"ג דבר"פ בד"ה מהו דתימא מספ"ל בזה מ"מ למסקנא דמילתא מסתבר להו דביטל שלא בפני השליח ל"מ מידי אפי' להחמיר אלא כשביטל בפני שנים וזה בפני זה דוקא ומשום תקנות ממזרות ותק"ע יעו"ש וכן פסקינן להדי' בסי' קמ"א סעי' ט' ובב"ש ס"ק צ"ג והשתא לו יהיבנא לכולהו חומרא ונימא דלקושטא יש בכלל לשונו לשון ביטול הגט וגם יכול לבטל לכ"ע כ"ז שלא נתקיים התנאי כיון שלא ביטלו אלא במכתבו להרב דקוסטאנטין לחוד ולא צירוף לאחר בהדי' וגם הרב דשם לא הודיע לה מביטול הבעל מאומה לא מהני הביטל כלום גם לדידן דפסקינן ביטלו מבוטל כיון שלא ביטלו בפני שנים בהדי הדדי ולא עוד אלא אפי' כתב הבעל מכתבו לב"ד **(ב"ד כוונתו הרב ומורי הוראה לענין איסור והיתר)** והם לא הבינו מלשונו שיש בכללו לשון ביטול ואח"ז כשכלה זמן התנאי נודע להם שיש בהם משום לשון ביטול דלית לן למיחוש כלל לביטול זה שגם שנודע השתא שביטל הגט בזמן שיכול לבטל והטעם לפי שאין הדבר תלוי בביטול הבעל לחוד היכא שביטלו שלא בפני השליח והאשה רק דבעינן נמי שנודע הביטול לב"ד טרם חלות הגט שכל כמה דלא נודע להם אית בהו משום ממזרות ותק"ע לכ"ע, וכמבואר בתוס' שם והגע בעצמך היכא דשדר לה גיטא ע"י שליח וביטלו בפנינו שלא בפני השליח בלשון שלא הבינו אז ואחר שהגיע הגט לידה מני השליח נודע להם אמיתית כוונתו אז דכיון דלא נודע הביטול לפניהם בשעתו תו לא מהני ולא מידי אע"ג דאגלאי מילתא למפרע וה"ז דומה להא דאיתא שם דף ל"ד ע"א ברב יהודה דאמר להו לסהדי אותיבו קרא באוניכו וכתובו לי' ומאי אהני בזה הכי קצרה ידו דבעל לכתוב על הנייר שמבטלו ואע"ג שהמה לא ישימו עיניהם על זה בשעתי' מ"מ נימא אח"כ איגלאי מילתא למפרע א"ו כל היכא דלא נודע בשעתי' תו ל"מ מידי ה"ה נמי בנידון דידן כשביטל לפני ב"ת ולא הבינו דבורו בשעתי' דהיינו טרם כלות זמן התנאי שהרי לא ירד הרב ההוא לספק בזה כלל רק אחר זמן כביר משכלה זמן התנאי כשירדה לפני הרב הגאון דק"ק לובלין הוא שצלל במים אדירים וירד לדקדק בכל קוץ וקוץ נודע הדבר שיש לספק לכן גם אם נימא שאם נתברר הדבר שיש בלשונו ביטול גמור לא מהני מידי שהגם שמועיל ביטול או חזרה דבעל טרם כלות זמן התנאי מ"מ הכי יעלה על דעת שיעדיף עוד כחו של ביטול וחזרה ההיא מן הביטול וחזרה של שליח להולכה וכשם דהתם לא מהני לכ"ע כשביטלו שלא בפני ב"ת זה בפני זה או אפי' כשביטל בפניהם והם לא ירדו לדעת שיש בלשונו לשון ביטול עד שהגיע הגט לידה דלא מהני אפי' קודם תקנות ר"ג כמ"ש בד"ה ור"נ דף ל"ב ע"ב יעו"ש ובמהרש"א מש"ש וטעמא דלתקנות ממזרות כה"ג בודאי חיישי' לכ"ע משום דמדינא אין לה לחוש לשמא ביטל וחזר מן השליחות ושרי' להנשא משהגיע הגט לידה מכ"ש בנ"ד כשנתן לה הגט מעכשיו ע"ת דלאחר כלות זמן התנאי שרי' להנשא ואין לה לחוש לחזרה וביטול שלא בפני' [רק דאנן חיישי' לשמא פייס בפני' ומה"ט מהני כשהאמינה וכיון דמדינא שרי' להינשא אזי גם אם חזר הבעל וביטל שלא בפני' כל כמה דלא ביטלו בב"ת ולא נודע הביטול בשעתי' פשיטא דל"מ משום דאית בהו חשש ממזרות ותק"ע אפי' לרבי וקודם תקנות ר"ג ועי' בתשו' ריב"ש סי' רל"ב שפוסק ג"כ דלא מהני ביטול וחזרה היכא דביטלו זה שלא בפני זה להלכה ברורה ופסוקה רק שהמציא שם דהיכא דביטלו מכאן ולהבא עד שלא נעשה מעשה שהוא משום מסירות מודעא דמהני משום ת"ע לחוד ותו אינן צריכין להיות זה בפני זה ומובא דבריו בהג"ה סי' קמ"א סעי' ס' מ"מ בנ"ד אין לספק בזה שהרי אמר בפירוש לשון להבא לאחר שנעשה מעשה ואמר בל"א [ווארום ארום דער גט איזט שוין מעהר קיין גט נישט ועוד שהרי אפי' אומר בלשון ביטול מעכשיו כל שכבר נעשה מעשה תו לית בי' משום מסירות מודעא רק משום חזרה שהרי אפי' כשמסרו לשליח שיוליך לה וחזר וביטלו אין בו משום מסירות מודעא רק משום חזרה ובעי דוקא שיבטלנו בפני שנים זה בפ"ז כי היכא דניהווי עלי' תורת ביטול בפני ב"ת וזולת זה אע"ג דשנים מעידים שביטלו בפני כ"א מהם אע"ג דעדות מיוחדת מהני בזה כמבואר שם ל"ג ע"ב הכי נמי מסתברא דקתני סיפא אמר לוה בפ"ע ולוה בפ"ע ולזה בפ"ע יכול לבטל זה שלא בפני זה. אא"ב בעדי הולכה שפיר אלא אי אמרת בעדי כתיבה מי מצטרפי הא אמר מר אין עדותן מצטרפין עד שיראו שניהם כאחת דילמא כריב"ק ס"ל הרי להדי' דכפי דפסקו כריב"ק בעדות ממון ה"ה בדבר שבערוה