זית רענן חלק א שעא

נראה בדמות שלשה פנים שונים מהיפוך להיפוך שמתחיל בדבריו וז"ל דיא צוואנציג זענן דאס דער תנאי פון גט אין בטל, וכיון שמבטל לתנאי אזי נתגרשה לצמיתות בלא תנאי, ועי' בתשו' הרא"ש כלל מ"ו סי' ב' וז"ל מי שגירש אשתו על תנאי אם לא יבא עד זמן פלוני שיהא הגט גט ובתוך הזמן ביטל התנאי יראה לי שמותרת לינשא לאלתר ואינה צריכה להמתין עד שיגיע הזמן כי בביטול התנאי חל הגט למפרע משעת נתינה כאלו הגיע זמן התנאי ונתקיים וכו', (ומדברי רשב"א גיטין ד' ע"ד מבואר שאינה מגורשת אלא מכאן ולהבא וצריך שיאמר לה אז הא גיטך יעו"ש בד"ה [בדפוס] והיינו דקאמר ע"כ וכו' וז"ל שם אבל אם אמר לה ליהווי גיטך בלא תנאי ודאי הרי זה גט והא דתניא בתוספת' וכו' ההיא רשב"א היא וכו'] ואח"כ האריך בלשונו שרוצה בקיום התנאי וביקש שגם היא תתרצה בתנאי ואח"כ סיים דבריו כאלו נתן טעם לדבריו הראשונים ואמר בזה"ל ווארום דער גט איזט שוין מעהר קיין גט נישט, ויצא לבטל הגט לגמרי, אולם כל הרואה במישור ישפוט בצדק שכל דבריו מתחילה ועד סוף עולים בקנה אחד וכולהון בדיבור אחד נאמרו לדעתי הדלה ולא בא רק לקיים התנאי למה שבא בתחילת דבריו ואמר כמבטל התנאי דהיינו שאין התנאי עוד במושלם ולבל יעלה ע"ד שצריך ליתן לה הששים זהו' בפ"א, וזהו שסיים לדעתו שהגט בטל, כיון שכבר נכנס והחל בקיום התנאי שוב לא יועיל הגט מהיום והלאה והרי זה כעובדא דאיתא בגטין ל"ד גבי האי דאמר חזו דאתאי דאמרי' התם אטו לבטולי גיטא בעי התם לקיומא תנאי קבעי והא לא איקיים תנאי, וכבר האריך בזה הגאון המובהק נ"י יעו"ש אלא דמספקא לי' שם דסברא זו נאמרו ונשנית רק לרבא אבל לדידן דפסקינן כאביי דג"ד בגיטא למ"ה אפשר דמהני ג"ד וגם אנכי נסתפקתי בזה זה כמה ונפקותא רבא לדינא בענינים אחרים דמהני ג"ד וכבר רמזתי בספרי אשר שלחתיהו לבית הדפוס זה יותר מרבע שנה והבאתי שמה כדמות ראי' לזה מדברי תוספ' שם ד"ה ואי משום וכו' וז"ל היינו לפי סברת אביי אבל רבא קאמר לעיל אטו לבטולי גיטא קבעי לקיומא תנאי קא בעי ולא פליג רבא הכא עכ"ל משמע קצת דלאביי ל"א סברא זו, אולם הדבר מבואר היטב בחידושי רשב"א גיטין בראיות מצקות ומוכרחות שגם לדידן אמרינן כתירוצא דרבא, עי' לעיל דף י"ח בהא דאמרי' דחיישינן שמא פייס ולפי' ר"ת שם דחיישינן שמא פייס וביטל את הגט וז"ל הרשב"א ד"ה אמר ר"ש וכו' בתה"ד ומיהו אכתי ק"ל הא דתנן בפ' השולח (ל"ב א') ואם משהגיע גט לידה אינו יכול לבטל, ואמרי' עלה בגמרא פשיטא ל"צ דקא מהדר עלי' מעיקרא לבטולי, מהו דתימא תיגלי מילתא למפרע דבטולי בטלי' קמ"ל, ואמאי לא חיישינן דילמא בטלי כיון דרגלים לדבר דקא מהדר עלי' מעיקרא לבטולי ואמר דהתם משמע דבעל קא מערער ואמר דבטלי דאי לא מאי קא תיגלי מילתא למפרע דבטולי בטלי' דהא איהו אמר דלא בטלי' אנן אמרינן תיגלי מילתא דבטלי' אלא ודאי בשערער עסקינן ואפ"ה לא חיישינן ומנסבי' לה וכו' ומההוא דאמר חזו דאתאי ליכא לאקשוי דהתם הא איכא ידים מוכיחות דלא ביטלו דהא איהו לקיומי תנאי' בעי ולא לבטלי' גיטא בעי עכ"ל, וכן לקמן דף ע"ד בד"ה איצטליתא דוקא קאמר וז"ל היקשו בתוס' במאי עסקינן אי כגון שהוא רוצה לקבל הדמים ומחל לו האיצטלית תיפשוט בעיין דבסמוך דאמר לה מחולין לך דלרבנן לא מצי מחיל ולרשב"ג מצי מחיל, ואי בשאינו חפץ לקבל הדמים א"כ תיפשוט בעיין דנתינה בע"כ הוי נתינה דהא הכא לא פליגי רבנן אלא משום דאיצטלית דוקא קאמר הא לאו הכא נתינתו נתינה ורשב"ג אפי' בהכי פליג ומכשר אלמא לכ"ע היא נתינה ובתוס' העלו הדבר בקושיא ומסתברא דלא דמי דהכא מתכוון הוא בקבלת המעות לקיום תנאו והא לא איקיים לרבנן דאיצטלית דוקא קאמר ולרשב"ג הא איקיים דלאו דוקא קאמר אבל בעיין דמחולין לך הא לא מתכווני לקיומא תנאי אלא לבטולי' ומיבעא בעי אי מצי מחיל אתנאי' או לא והיינו דקאמר ע"כ לא קאמרי רבנן התם אלא דלא אחלי' גבי' כלומר ולקיים תנאה מיכוין ואנן סהדי דלא איקיים אבל הכא הא קאמר לה מחולין לך ובטלי' לתנאי דומה למה שאמרו בעובדא דאפסקי מברא ואמר חזו דאתאי וכו' אטו התם לבטולי גיטא קא מכוין לקיומא תנאי' קא מכוין והא לא איקיים עכ"ל רשב"א הצריך לענינינו, והשתא אם נימא דאביי ורבא פליגי במסקנא בסברא זו דלאביי אמרי' דאע"ג דחזינן דלקיומא תנאי' קא מכוין מ"מ איכא ממילא גילוי דעתי' שאינו רוצה בקיום הגט א"כ תיקשי לדידן קושי' הרשב"א הנ"ל גבי חזו דאתאי כיון דאיכא לפחות גילוי דעתיה שחפץ בביטול הגט ניחוש תו לביטול בפירוש דכל היכא דאיכא רגלים לדבר שנתפייס חיישינן לביטול בפירוש אלא בע"כ צריכין לומר דלמסקנא גם אביי מודה בסברא זו וכן בפ' מ"ש תפס הרשב"א במושלם לתירוצא דרבא וכסברתו משמע דלית מאן דפליג בזה למסקנא, ומעתה אין לבנות דיק מדקדוק לשונו דתו' הנ"ל נגד דברי רשב"א הנ"ל דאם אי א דחולק עליהם הי' מביא דבריהם כדרכו ובפרט שדברי רשב"א מוכרחים כמ"ש אלא ודאי שדברי תוס' הנ"ל קאי לס"ד מעיקרא דלאביי אית ביה משום ג"ד מיהת והא דאמרינן שם למאי ניחוש לה וכו' ואי משום גילוי דעתא בגיטא פלוגתא דאביי ורבא כלומר דאפי' למאי דס"ד מעיקרא דאביי לית ליה סברא זו דלקיומי תנאה קא בעי אפ"ה לית לן למיחוש ולא מידי בהאי עובדא דהילכתא כאביי דגד"ב למ"ה וא"ל דאכתי אמאי לא חיישינן לשמא פייס וביטל בפירוש כקושי' רשב"א הנ"ל כיון דאיכא רגלים לדבר ע"י ג"ד דהשתא ז"א דהאי עובדא בארוס' איירי שהתנה אי לא נסיבנא, ובארוסה ל"ח לפיוס [כדאי' לעיל כ"ט ע"ב] אע"ג דאיכא רגלים לדבר ובעובדא דאפסקי' מברא ולמאי דס"ד מעיקרא הוי מצי למימר ולטעמיך ניחוש לפיוס וכ"מ בכ"ד דהוי מצי למימר ולטעמיך כידוע, דע דאכתי צריכין לבאר קצת דברי רשב"א שם דף י"ח הצריך לענינינו לחזק ליסוד זה בהכרח דגם אביי ס"ל במסקנא לסברא דרבא דאל"כ קשיא לאביי ולדידן מעובדא דחזו דאתאי, ולכאורה אכתי איכא למימר דלדידן לית לן סברא זו, וכשם דבע"כ צריכין לשנוי שנויא אחריתי בעובדא דגידל בר רעולאי דפתח ואמר הטוב ומיטב דע"ז אמר אביי דגד"ב למ"ה ואמאי ל"ח לשמא ביטל בפירוש דהתם ל"ש האי פרוקא, כן נמי שנינן בעובדא דאפסקי' מברא דז"א שהרי הרשב"א בעצמו הקשה שם מעיקרא מריש השולח וז"ל בתה"ד ומיהו אכתי קשי' לי הא דתנן בפ' השולח ואם משהגיע גט לידה אינו יכול לבטל ואמרי' עלה בגמרא ל"צ דקא מהדר עלי' מעיקרא לבטולי' מהו דתימא תיגלי מילתא למפרע וכו' ואמאי ל"ח דלמא בטלי' כיון דרגלים לדבר דהא מהדר מעיקרא לבטולי וכו' וכן נמי עובדא דגידל בר רעולאי וכו' אמר אביי ברוך הטוה"מ ולא בטיל גיטא אמאי התם נמי ליחוש שמא כיון שנתפייס ביטל הגט בפירושם, ומיהו בהא איכא למימר דגידל גופי' מודה דלא בטלי' בפי' וכו' וכי אמרינן ליחוש שמא פייס שמא יבא הבעל ויערער לומר שפייס קאמרינן אבל אם לאו משום חשש ערעורו דבעל אנן ל"ח וכו' אבל כשהבעל לפנינו ומגלה דעתו שרוצה בביטולו ואינו מבטלו כעובדא דגידל ב"ר תו ל"ח לשמא ביטל מדשמעי ליה דאמר הכי ולא בטלי בפירוש וכו', ומההוא דאמר חזו דאתאי ליכא לאקשוי דהתם הא איכא ידים מוכיחות דלא ביטלו דהא איהו לקיומיה תנאי' בעי ולא לבטולי גיטא בעי וכו' וההוא נמי דאמר להו ר"י לסהדי אתיבא קירא באודנייכו לא קשי' ליה דר"י כרשב"ג ס"ל דאמר בטלו א מ כמ"ש במקומו בס"ד ומ"מ האי דריש השולח קניא דמשמע דבעל עצמו מערער דבטלי מעיקרא ואפה לא חיישינן ליה ושמא נאמר דהתם כיון דרהיט בתרא דשליח חזקה לא בטלי', דא"כ תרתי למה ליה לבטולי לי שלא בפני השליח והדר לאהדורי