זית רענן חלק א שע

מיינע פראה זאל נישט דענקין דאס איך בין איהר פאלטש זיא קאן מיר זייער גלייבען דאס עס איז אלס וואהר וואס איך שרייב איהר, מיין גאנץ ניישארינג איז נור דאס זיא זאל קומען דאס איך זאל נישט ברויכען צו עסין קיין טרפות, אזוי וויא דיא אנדרע מיט ווייבער וואס זענין דא מיט אונץ ועוד האריך בדברי פיוסים וריצוים שאמו תרצה את אשתו מלהראות כי נכון לפניה מאוד לבא למקום תחנותו וגם לאשתו כתב כנהוג דברי חיבה ומאוד תזכור אהבתו וגם אשר ייצר לו מאוד מבלעדה ובזכרו גם את הילד שלו שלא ראה אותו והנכון לפניה הכל כמקדם רק למהר להחיש בואה למקומו. וזה לשון האגרת להרב דק"ק קאסטאנטין

שיעשה לי טובה וגמילות חסד ואל תהי קלה בעיניכם כי לא דבר קטן הוא, איך איבער שיקע זוגתי תי' צוואנציג גילדען אזוי ווי זיא האט מיר גשריבען אין דעם בריף וואס זיא האט מיר געשריבען אין איך האב ערהאלטין דען בריף בשבוע העברה איך העט איהר גוועזין מעהר גשיקט נאר ווייל אויף דער פאסט האט מען גוואלט פיהל פאסט געלט ע"כ האב איך נישט גקענט מעהר שיקען ווי צוואנציג גילדין אין דיא צוואנציג גילדין זענן דאס דער תנאי פון גט איז בטל אין זיא וועט מיר שרייבין בריף וועל איך איהר באלד דאס איבריגע שיקען פון דיא צעהן טאהלער ווארום איך וויל האלטין דעם תנאי אזוי וויא מיר האבין אויס גנומין אצל הרב דק"ק לובלין אין זיא זאל זעהין באלד תשובה צו שרייבין אין זיא זאלל זעהן אויך צו האלטין דעם תנאי ווארוס דער איזט שוין מעהר קיין גט נישט, איך העט איהר גוועזין פריער גשיקט געלט אין איין בריף נאר ווייל עס איזט מיר דיזען ווינטער איין אום גליק צו גקומען

וזה לשון האגרת שכתב אח"ז לזוגתו בתוך האגרת מהרב דשם לפה, איך בין דיר מודיע דאס איך האב פון דיר ריכטיג איין בריף ערהאלטין מיט גרויסע פרייד אין וואס דיא טוסט אן מיר נאך דענקין ליבע פראה עס זאל בייא דיר נישט קיין אנדרע דענקין זיין אין זאלסט קומען אזוי ווא מיר האבן דאס צו זאמען גרעט דיא קענסט מיר גלויבן דאס עס איז זייער פרייליך גווארן אין מיין הארץ וויא דיא האסט מיר דען בריף גשריבען ליבע פראה וואס דיא האסט מיר גשריבן דאס דיא ווילסט איין קומען בייא דעם פערשט גאליצי, וכו'

והנה הרב במכתבו כתב שבעת ביאת האגרת להאשה הנ"ל באתה ואמרה שחפצה מאוד בקיום התנאי ובביטול הגט ורצונה ליסע לבעלה למקום תחנותו והי' עצה עבורה שתהי' מותרת לבעלה הכהן ובקשה לכתוב לבעלה שישלח עוד סך ארבעים זהו' לתשלום קיום התנאי וכתב לו הרב דשם כן ולא הי' שוב שום ידיעה ממנו והרב דיבר על לב אחיו הדרים פה שיתנו במתנה לאחיהם סך ארבעים זהו' וה"כ לו אך מחמת שהי' עניים נתעכב הדבר עד יום הששי כ"ו לחודש אב תר"ח והמעשה ב"ד **(ב"ד כוונתו הרב ומורי הוראה לענין איסור והיתר)** נכתב ג"כ באותו יום רק האשה טוענת שהגט נמסר לידה כ"ה מנחם אב תר"ה רק המעשה ב"ד נכתב יום כ"ו זהו תורף השאלה בקצרה הנצרך לדינא

גם זאת לדעת כי בעת ביאת השאלה מהרב דק"ק קאסטאנטין לפה שלחתי להסופר אם יש ת"י עדיין הגט לענין אם נכתב כדברי האשה ולא נמצא הגט כי כבר נאבד ממנו אך השמש שלי שמו ר' יאקיל אשר רשם כל הגיטין שניתן מאת האנשי חיל כי כן צויתי עליו הביא לפני מזכרת שלו ונכתב שהגט ניתן כ"ד לחודש ואח"כ נרשם שאר גיטין משאר עיירות שניתן כ"ה לחודש והלכו מזה ביום כ"ו לחודש וכן נמצא אצל העד השני ונראים הדברים אמיתות רק שהדיין טעה שכתב מעשה ב"ד אחר שהלכו האנשי חיל ביום ו' כ"ו לחודש וכתב שם נוסח התנאי שאמר בעת נתינת הגט שנמשך הזמן מהיום שלשה שנים ר"ל מזמן נתינת הגט וחתם אח"כ יום שכתב המעשה ב"ד אך קשה לסמוך על עדותן מחמת שאינם זוכרים ומבואר בכתובות (דף ך') ת"ר כותב אדם עדותו על השטר ומעיד עלי' לאחר כמה שנים ר"ה אמר והוא שזוכרה מעצמו ר"י אמר אף שאינו זוכרה מעצמו וכתבו התוס' דפי' דאינו זוכרה מעצמו אבל ע"י שטר זוכר אבל היכא דאינו זוכר אף ע"י שטר בודאי אינו יכול להעיד דמפיהם ולא מפי כתבם וא"כ בנ"ד דבודאי אינם יכולים לזכור אף ע"י הכתב יום המכוון ודאי לא הוי עדות הגם כי הדברים נראים לפי הענין ודאי אמת מ"מ לפי ראות עינינו נראה כי המעשה ב"ד נכתב ב' ימים אחר הגט אף שאין מבואר כן מעשה ב"ד ולקמן נדבר מזה

והנה עוד יש לחקור בדבר דאף אם לא נאמין לדברי העדים ונתפוס המעשה ב"ד בפשטא דהמעשה הי' ביום כ"ו לחודש אב יש להסתפק אם יום זה מיחשב לשנה שעבר ונמצא שנתקיים התנאי במשך ג' שנים או דיום זה כבר נחשב לשנה הרביעית, והנה בכ"מ לענין שנים דבבן ובת יום זה נחשב לשנה שני' (ועי' בח"מ סי' ל"ה ובמ"ל ה' אישות פ"ב) יעו"ש היטב אכן לענין נדרים הובא בש"ע יו"ד (סי' ר"ך) דמונה מעל"ע. והנה נראה דלענין גיטין דינו בנדרים דמונה מעל"ע וא"כ לפ"ז צריך לידע אם מעשה הגט נעשה קודם שעה שנתקיים התנאי או אח"כ והנה באמת גם גבי נדרים לא ברירא לי הך דינא אף דפסק כן בש"ע בפשיטות והוא מדברי הרמב"ם ועי' בזה בתשו' הגאון מוהע"א (סי' קי"ב) שהאריך בזה והנה מצאתי אחר כך בתשובת פנים מאירות (ח"ב סי' קע"ד) שכתב לענין גיטין דהוי ספיקא דדינא בכה"ג בנידון העגונא שמה שרה בת יהודא ליב מקאסטאנטין שנתגרשה מבעלה יהודה ליב הכהן בלובלין, וכבר יצא ה"ה הרב הגאון הגדול החריף והבקי מוה' דוב בעריש נ"י החונה בק"ק לובלין בכחו דהתירא בפלפולים עצומים בכמה סוגיות בש"ס ולגודל ענוותנותו לא רצה לסמוך על עצמו לבד והפצירו בי כמה מופלגים בתורה לחוות דעתי בזה כי הוא מצוה רבה וצורך גדול כאשר נראה בעליל מן השאלה, ואחרתי עד כה יען כי דברי הרב הגאון המובהק מלובלין יסבו בלכתן על הרב בעה"ט, ודמיתי שאשיג לידי את ספרו ואשים עיונו בדברי קדשו עצמו, ולאשר חקרתי ודרשתי בכל גלילותינו ועודנו לא זכיתי להשיגו ולשבוע עיוני מדברי קדשו, והאשה העלובה אצה עלי ודמעתה על לחי', לכן לא אתמהמה עוד, ובפרט כי בעיקרא דהתירא אין אנו צריכין לכלל זה כאשר נבאר בעזרת הש"י ובפרט שכבר סגרו עלינו השער בזה, כמה רבוותא קדמאי מובא דבריהם בספר מכתב מאלי' בשער ז' בדיני ביטול הגט סי' כ"ה, וז"ל שם אמנם מה נעשה שמהרשד"ם תפס במושלם שהראב"ד מדעת הרב בעה"ט הוא ולמד מדבריו שראה גדולים אחרים מסכימים בדעת זו, ומסיק שם מהרשד"ם בסוף התשובה שמי שיקל כנגדם בזמן הזה באיסור א"א לא חס על כבוד קונו וראוי הוא שלא בא לעולם עכ"ל מהרשד"ם, לכן לא נשאתי ידי לשאת ולתת בזה זיז כל שהוא ונתפוס לגמרי כדעתו וננקוט בקצרה רק בעיקרי מוסדות האמרים השייכים לשאלה זו לבדנה

והנה כבלי העיגון של העלובה הזאת האחת פרושה רשתה מני האגרת אשר העריך בעלה ביום ג' פרשת בראשית תר"ח וכאשר בא השאלה הזאת מן הרב דקוסטאנטין לפני הרב הגאון מלובלין לאשר נתקיים התנאי ביום אחרון ולפי דברי' כבר עברו ב' ימים לאחר כלות זמן התנאי ואז כאשר בא השאלה זו לפני הרב הגאון הנ"ל ירד לדקדק בכל קוץ וקוץ, וראה וכיון שיש לחוש בזה לדעת בעה"ט שיכול לבטל הגט טרם שנתקיים התנאי, והשנית מני קיום התנאי אשר נתקיים ע"י אחי הבעל אשר זיכו ע"י הרב להמתגרשת והנה בדבר האגרת של בעל הנ"ל אם נרד לדקדק במכתבו