זית רענן חלק א שס

כמ"ד קיימי ול"ק ע"ש וכיון כשחל בחול ג"כ אינו מקיים העשה יהי' מאיזהו טעם שיהי' וכל שלא קיים העשה לוקין עליו ובע"כ צ"ל כיון שמרצונו לקיים העשה וביכולתו לקיים רק משום גררא דאיסורא דרבנן לחודא, דמי כאילו קיים את העשה בידים ומה"ט גופא יש לחלק בין רואה מח"ת שאסורה רק מדרבנן לעובדא דידן דאסורין מדאו' עוד יש לצדד בעובדא דידן דדמי לאיילונית דמדינא אינה צריכה גט אפי' כשנישאת משום שאין אשה אלא לבנים ולא ניתן למחול בסתמא ע"י נשואין ובעילה וה"נ כיון שע"י עצם שברחמה אינה יכולה להוליד ולד ש"ק ואע"ג שלאחר שהחזיקה בשלשה פעמים ולא גירשה דמי קצת לאילונית והכיר בה דאפי' כשהכיר אחרי נשואין ודר אתה אח"כ כאיש עם אשתו צריכה גט כמבואר בר"ן מ"מ כיון שנודע שצווח בכל פעם רק מפני אלמותם ותוקפם דמשפחתה לא הי' באפשרי לגרשה די בזה להפקיעו מכבלי ועיגונו דרגמ"ה לכן נראה ברור דיש להתירו באופן שכתבנו בצירוף מאה רבנים בלי גימגום: שאלה ב"ה יום ו' עש"ק ך"ד שבט פה ק"ק שעפס שלום וי"ר לכבוד הרב הגאון האמיתי המאור הגדול מאור הגולה מאיר בכל קצוי ארץ צדיק יסוד עולם עמוד התוך נ"י ע"ה פ"ה אשר כל בית ישראל נשען עליו מוהש"ז הרב ור"מ דק"ק ווארשי יע"א יחדש כנשר נעוריו ויפרח כשושנה

אחד"ש הוד זיו יקר תפארת גאונו, אף כי מאוד כבד עלי הדבר להעמיס אפס דבר גדולה או קטנה על יקר פאר מעכת"ה לאשר נודע לנו גודל צדקתו ודואג ומיצר תמיד לכללות עמינו ב"י ולהטיב אחריתנו ובעוצם תבונתו ינהלנו עד כה כן יחזקהו השי"ת ויאמצהו ויפק תעלומות לבבו על פני תבל להאירה, אולם גודל הנושא ילחצני לזה וזהו, בשבוע העברה בא לידי גט פטורין אשר המגרש והמתגרשת מפה קהלתינו אמנם זה איזה שנים אשר נתדלדלו עזב בעלה אותה והלך לסבב את העיירות הסמוכים לק"ק ווארשי והביא טרפו כה וכה, ולאשר נלאה לכלכל די טרף אשתו שלח לה ג"פ מק"ק פראגא הלוטה פה וכאשר בא לידי ראיתי בו כמה גמגומים ויש מהם ע"י שינוי שם המגרש ממקום הכתיבה למ"נ, ולאשר עד כה לא נתפשרו המתגרשת עם אבי המגרש איחרתי עד הנה, ואציע את ספיקותי אחת לאחת לפני עין הבדולח ובחסדו יאיר לנו איזהו דרך ישכון אורה

והנה שם הבעל המגרש בשעה שנכנס לברית היה מרדכי משלם זלמן ונקרא איזה שנים בשם מרדכי זלמן ומשתי שנים והלאה מימי קטנותו עד עתה ע"י געגועים וקטנות נקרא בפי כולם בשם מאטא לבד והטי"ת בסגו"ל רפוי' רק להכרת הברה לבד כמו שם רייצא, ביילא וכדומה ונשתקע שם זלמן לגמרי ונקרא לס"ת בשם מרדכי משלם וחותם את שמו מעודו ועד עתה מרדכי משולם [בי"ו] זלמן כל זה נתברר לי בבירור גמור גם אחד מדייני הרשאה שני' הלוטה ישנו פה והגיד ששמע אז שקראו למגרש בשם מאטל, ומעתה אף אם אתחזק במ"כ בשם מאטל שלשים יום תמורת מאטא של מ"נ וגם נאמר דשם מאטא אינו צריך להזכיר כלל דהוי רק קיצור השם, ואף שיש למרדכי כנוים אחרים כיון דנראה לכל שהוא שם געגועים וקטנות לבד ומובלע בשם מרדכי ודמי לאליעזר לייזר וכן נראה לדעתי הקלושה שא"צ להזכירו כלל, דשם מאטא ומרדכי אחד הוא והוא מובלע בעיקר השם ואף שזה בדלי"ת וזה בטי"ת הלא המה ממוצא אחד וגם רוב העולם מדגישים בקושי גם את הד' בשם מרדכי ונראה כמו ט' אבל שם מאטל צריך להזכיר כיון שיש למרדכי כנוים אחרים, ויפה עשה חכם המסדרו שהשמיט שם מאטא והזכיר שם מאטל אבל מ"מ קשה לזווגם בהדי הדדי שם מאטל וזלמן יחד, וממ"נ אי בתר קריאת העולם אזלינן הרי לא נקרא אלא בשם מאטל לבד ואי בתר חתימתו הרי לא חתם א"ע רק בכינוי זלמן לבד, ואף לדעת הב"מ בשם יעקב ישראל ונקרא בפי כולם רק בשם ישראל שא"צ לכתוב דמתקרי ישראל דהוי רק קיצור השם משני שמות שנקרא לס"ת ובשעת הכנסתו לברית (ולהכי אם מזכיר שם ישראל לבד אח"כ בשם דמתקרי פסול לדעתו שם דאמרינן דאולי הוא נקרא בנקודת אחרת) ולדעת הב"מ נוכל לומר גם בנידון דידן ששם מאטל הוא קיצור השם מן שם מאטל וזלמן, אכן אינו עולה על הדעת כלל לדמות זה לעובדא דמחבר ב"מ בשם יעקב ישראל דהתם בעת קריאת שמו נקרא בשניהם יחד וכן עולה לס"ת להכי תלינן מה שקראו אותו בשם אחד משתי שמותיו הוא רק לאהבת הקיצור אבל הכא בנידון דידן כיון שמעולם לא נקרא בשם מאטל רק אח"כ נשתנה שמו לשם זה ומעולם לא נצטרפו יחד שם מאטל לשם זלמן ואם נאמר דשם מאטל דמי לשם מרדכי והרי הוא כאלו נקרא בשם מרדכי לבד דכשר לדעת ב"מ אם לא כתב דמתקרי בין ב' שמות והוי כאלו היו מצורפים יחד דהא כמה מרדכי איכא בשוקא אשר לא נקראו כלל בשם מאטל ונמצא שיש לו כינוי מאטל לבד וזלמן לבד והשתא שנצמדו יחד דמי לסעיף י"ד והוי כשינה שמו לדעת כמה פוסקים ועוד יש כמה גמגומים בגט זה דבגט נכתב שם פעריל ביו"ד ובהרשאה כתיב שם פערול בוי"ו גם תי' שבעה נכתב על המחק, וע"פ טעמים הללו שלחתי גט זה בחזרה ליד רום פאר הדרת גאון תפארתו ומעכת"ה יפקוד ברוב חסדו לחכם המסדר שיסדר כפי הנראה בעינו הבדולח ומאיר ע"פ כל אפסי ארץ, ולדעתי הקלושה אם יוטב בעיני יקר תפארתו ר"פ מעכ"ת לסדר שם הבעל בגט הכי אנא מרדכי משלם המכונה זלמן דמתקרי מרדכי המכונה מאטל דבודאי שם מאטא אין להזכיר כלל מטעמים הנ"ל, ועוד דעדיף טפי מעובדא דמהרי"ק בשורש פ"ו בשם בלי וכתבו אליהו לבד דמכשירו שם מתרי טעמים כיון שנקרא לס"ת בשם אלי' לבד ועוד כיון שהכל יודעים שאין שם כזה נקרא בעת מילתו יבינו הכל שיש לו שם אחר ק"ו בנידון דידן שהוא שם געגועים ונערות לבד והכל מבינים ששמו מרדכי ולהכי אף בעל המחבר ת"ג שסגר השער בנידון קיצור שמות שלא לדמות אהדדי רק בקצורים המפורשים בנידון דידן מודה

וגם זה פשוט דלכתחילה צריכין להקדים שם החתימה לשם שנקרא בפי העולם כמו דמקדימין את שם שנקרא לס"ת מן שם שנקרא בפי רוב העולם לדעת רמ"א וראיה מן תה"ד סי' רל"ד שמביא ראיה מדברי האשר"י ששם שנקרא לס"ת הוא העיקר ודברי האשר"י שמה בחניכה שהכל קורין אותו בו דמכשיר אף לכתחילה לכתוב את החניכה לבד אף שנקרא לס"ת או חותם א"ע בש"א, ולכאורה צריך להבין לפ"ר דמאין יצא לתה"ד מדברי האשר"י דין זה דהא לדברי רא"ש אינו צריך להזכיר שם שנקרא לס"ת וגרע שם זה משם המיעוט דהא ברובא מרים ופורתא שרה צריכין להזכיר אף שם שרה ובאם מזכיר שם שרה לחוד פסול לרוב הפוסקים והאיך נכשיר באם מזכיר שם שנקרא לס"ת לחוד ולומר שהוא עיקר השם וצ"ל כיון דתני כתב חו"ח כשר וכן היו נקיי דעת עושין דמשמע דאף לכתחילה ובע"כ איירי בחניכה שהכל קורין אותו ומשמע להדיא דבעיקר השם לבד ג"כ כשר דהא לא תני במתני' שצריך להזכיר את החניכה בגיטין בודאי כולו עלמא לא כתבו רק שם העיקר לבד רק נקיי הדעת היו נוהגים להזכיר רק את החניכה לבד ואיזהו הוא עיקר השם נגד השם שהכל קורין בו ואסבר לן האשר"י שעיקר השם הוא שנקרא בו לס"ת ובזה לבד בודאי כשר ותנא דמתני' חידש לן שגם בחניכה שהכל קורין ג"כ כשר לכתחילה וכיון דתני ג"כ