זית רענן חלק א לו

עשה הקב"ה לבניו בעצמו וכל שעשה ע"י שליח עשה הקב"ה לבניו ע"י שליח שנאמר ואל הבקר רץ אברהם ורוח נסע מאת ה' יעו"ש שהוכיח זה מכמה כתובים הרי דמידת הקב"ה כך הוא לעולם ולא ישווה לנצח שכל המצות שעושין בעצמם לא יפרע ע"י שליח רק בכבודו ובעצמו והניתן ע"י שליח לא יעלו בחשבון שילום שכרן של המצות שעשו בעצמם שכן מחייבת מידת טובו של השי"ת והנה מבואר שם בתוס' שרוב המצות יכולין לקיים ע"י שליח וא"כ גם השכר יכול לשלם ע"י שליח ומשה"ט מהני בהו תנאי דכתיב אם בחוקותי תלכו אמנם נראה דזהו כפי מנין המצות הכתובין בתורה דהיינו כשישראל שרוים על אדמתם והבמ"ק קיים דאזי רוב המצות יכולין לקיים ע"י שליח שהרי כל הקרבנות וכל המנחות ותרומות ומעשרות ובכורים ופיאה בשדהו ופרט ועוללת ושכחה ולבנות בית הבחירה ולערוך הנרות וסידור לה"פ והקטרת קטורת ולהלביש הכהנים בבגדי כהונה וכן עוד הרבה כיוצא בזה כולהן מקיימין ע"י שליח שהרי הכהנים שלוחים הם ש"ד או שד"ר, מ"מ לא נתקיימו כל המצות אלו בגופן, ובקרבנות עצמם יש כו"כ מצות חלוקים וכן במנחות אבל כשאינם שרוים על אדמתם ובה"מ חרוב הרי המצות שיכולין לקיים עי"ש המה מועטים לא יעלו בכללם יותר משלשים מצות כגון שחיטה וכיסוי מילה צדקה פדיון הבן ופט"ח מזוזה ופרקה וטעינה מעקה השבת אבידה השבת המשכון לשלם שכר שכיר בזמנו, ועוד כיוצא בהם דוק ותשכח ברמב"ם במנין המצות בתחילת ספרו ביד החזקה וכיון שנתבטלו גם הסמיכה לאחר חורבן הבית נתבטלו כמה דינים הרי נראה בעליל שרוב המצות שבזמנינו אינן יכולין לקיים ע"י שליח וכיון שכן גם מתן שכרן לא ניתנו לתשלומים ע"י שליח ומש"ה ניחא שפיר דאין עולין מן החשבון כיון שרוב המצות צריכין לקיימם בגופם ואי אפשר לקיימם עי"ש ובכל ארבע כנפות הארץ כל השפע באים בעולם עי"ש ומש"ה שכר מצוה בהאי עלמא ליכא רק בעולם הנשמות שנהנין מזיו השכינה עצמו אבל ר"א ור"ע שהיו בארץ ישראל ששפעה מהקב"ה בעצמו לכן נתיירא שכבר קיבל עולמו ופירוש הכתוב נפת תטפנה במליצה ישרה ונעימה כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו הכוונה כששרוים על אדמתם ובימי דוד ושלמה שנתפרסמו לגוי קדוש ועם חכם ונבון ומצויינים בעולם וכשמן תורק שמם ע"פ תבל ומלואה שנאמר ואמרו רק עם חכם ונבון כו' לאחר החורבן היו סחובים ומושלכים בקצוות הארץ מ"מ יתעלו בעילוי הזאת לי"ת, שלא יעלו להם לחשבון לנכוי שכר בעידון הנצחי (דכיון שנתבטלו המצות התלויות בארץ שוב רוב המצות אי אפשר לקיים עי"ש רק בגופן לכן אינן עולים לחשבון לתשלום שכר כל טובתם בעוה"ז שמקבלין עי"ש

ואני כזית רענן בבית אלקים בטחתי בחסד אלקים עולם ועד כאשר לא עזבני עד כה כן לא ימוש ספר התורה הזה מפינו ומפי זרענו וז"ז עד עו"ע וכפי פרושת השמים לאבינו שבשמים, שיעלה לזכרון לפני ה' תמיד ולהעלות לריח ניחוח לפני קדושת שמו יתברך ויכתב בספר זכרון לפניו את גודל חסדו הורי היקרים ה"ה אדוני אבי הרבני המופלג הירא ותמים וחכם השלם מו"ה בנימין בינוש זללה"ה, וחסדי אמי הצדקית החכמה המפורסמת מ' בשא זצל"ה הוזילו זהבם וכספם וכל מאודם עלי, וגם השכינו את ביתם על סך גדול על רווחים כדי להעלות לי רפאות תעלה בימי ילדותי שהייתי מוטל על ערש דוי ר"ל באיזהו שנים נפוגתי ונדכיתי עד מאוד וכמה פעמים כפסע ביני ובה"מ נהייתי ובהון עתק ובגודל טרחם ויגיעם וחסדי ה' על כולמו, הצלוני והביאני עד הלום ופזרו נגדי גם בעת דחקם להחזיקני ביד רב ומורה ומכרו מכל מחמדיהם אשר הי' להם מימי קדם ושלמו בעדי לרב ומורה ביד רחבה בפנים מסבירות, כאחד מן הנגידים וכשנכנסתי לשלש עשרה שנים ולא הי' לפני רב בעיר מולדתי אזי בעצת אדוני אבי זקני הגאון הצדיק מוה"זו רב דק"ק לונטשיץ זצ"ל, נסע אדוני אבי אתי לעיר אחרת לגדול מפורסמים ולא הייתי לפניהם למשא גם בתוצאות כפלים בשילום שכרו כראוי לגברא רבה דכוותי' והוצאות צרכי הן המה קצות דרכיהם ולא לי לבד שהייתי לפניהם לילד שעשועים כי בשגם לכל אנשי משפחתנו היקרים הן לאבי והן לאמי גם עד דור עשירי יחדיו היו תואמים וכאב וכאם הי' למו, במאודם וטרחם ועמלם בתשואת חן במתק שפתים ובאמרי נועם וזכרתי שכמה שנים גידלו יתומים בתוך ביתם וכל ספק צורכם עליהם, וגם לכל רוח נכאה ומטה ידו, ברוח נדיבותם תמכתהו, הן במועצת ודעת בעוצם בינתם, והן בטרחם ועמלם ומאודם, גם בכל גודל טרחו ויגיעו, מעולו הכבד לכלכל טרף ביתו, ועול המדהבה נדד שינתו מעפעפיו ועסק בביתו בתורה בלילה וגם גודל ענותנותו נגד כל איש ואיש, אין די באר, עוד אזכיר מזיו חסדם אשר הזבדני זבד טוב, והפילו חבלי בנעימים, היא האשה אשר עמדי הרבנית הצדקית הצנועה מנשים באוהל תברך מ' משא בת הרב החריף והבקי מו"ה ליבוש בוש זצ"ל, שהי' שנים כבירים דיין מצוין ומורה הוראה בק"ק לונטשיץ עיר מולדתי זכרה לה אלקי לטובה, אשר מזיו חסדה, שלא חפצה בתהלוכות בנות שחץ, ולהתעדן בעדונים זכיתי לחסות בצל כנפי התורה והתעודה וגם זכיתי להבנות ממנה בן יחידי הנחמד יפה פרי תואר, ולחתנא רבנן, ואקוה לה' כי ה' יהי' בעוזרתם ויחזקם ויאמצם לתורה ולתעודה ויהי' לגפן אדרת וגודל טובם וחסדם שעשו עמדי והאירו מזיו חסדם גם לאחרים, יהי' למו לסתרה, ויחסו בצל כנפי השכינה, ויתענגו בדשן נפשותם ויתעדנו בעידון הנצחי לעד ולנצח נצחים א"ס, עוד הרימותי ידי בתפילה לאל חי, יהי נא למזכרת חסד ויחוק בעט ברזל וצפורן שמיר בגנזי מרומים את גודל חסדו וטובו אשר האיר בזיו חסדו עמדי ה"ה הרבני הגביר נדיב ושוע ירא אלקים ותמים במעשיו המפורסים מו"ה פינחס הכהן נ"י בווארשויא ונות ביתו הגבירה הצדקית תי', ויעלו מעלה מעלה ויבלו שנותיהם בטוב ובנעימים הם וזרעם וז"ז מעתה וע"ע ויגדלו ויפרו וירבו במאוד מאוד ויזכו לראות בהצלחת ובאושר רב טוב ובנעימים בבניהם וחתניהם נ"י, ויסיר מהם כל מחלה ותוגה ויגון ואנחה ויתחדשו כנשר נעוריהם וירוו דשן ויפרחו כשושנה ואם אמרתי אספרה נא מזיו חסדם תקצר היריעה מהכיל, ומלבד אשר הטיבו עמדי בכל עבר ופינה ותמכוני זה איזהו שנים בשגם יצא בראשונה בנדבות לבבו הטהור בסך מסוים, והוא שהרהיב בנפשו עוז, להדפיס ספרי ונתנם מיד בראשונה בתשואת חן, ישלם ה' פעלם ותהי משכורתם שלימה ע"ע ולא ימושו חסדם מאתם ומזרעם וז"ז א"ס זאת משלי וה' יוסף להם כהם א"פ וארובת השמים יפתחו להם ויריק להם ברכה ושפע רב טוב עד בלי די א"ס, ויהי נא כן למזכרת חסד לאנשי קהלתינו ק"ק קיטנא, קרתא רבה ויקירא וקדישא, וכל מקהלת קדושות אשר חניתי בדגלם, יהי נא מקורם ברוך וישאו ברכה מאת ה'

הן קראתי שם הספר זית רענן, כי שמי ושם אבי בקרבו, ומספר זית עולה כשמי משה יהודה ליב, וגם ספר זית רענן ר"ת [ספר] זה יפיק תעלומות רבות עומקם נוכח נבונים וזה עולה במספר כחתימתי הק' והצעיר משה יהודה ליב בן הרבני מוהרר בנימין בינוש זללה"ה, ועתה אחלי, מאת ה' ית"ש יפוצו נא מעיונתי חוצה, וינובו פרי זיתי ויתקבלו באהבה ויסיר ממני כל שנאה וקנאה ותחרות ונזכה ללמוד וללמד תורתינו הקדושה לשמה אני וזרעי וזרעו זרעי מו"ע אמן סלה: