זית רענן חלק א שלד

שאוכל י"ז הללו כיון שפטור על הנבילה פטור על השאר דאל"כ אכתי א"ל בדלא נחית לפרטא בזמן מן הזמנים רק במין בשר שהוציאו מכל המינים ואי משום דלא חייל על פסחים משום דהוה כעין פורט אבל בשאר הזמנים קיימ' שבועהו אלא וודאי דבטלה כולה (וכן מהאי דאמר ר"ז גבי עשרה ימים ויוה"כ בתוכן נמי מוכח כאשר נבאר להלן) ול"ק דאכתי א"ל כשנשבע על עשרה ימים קודם יוה"כ דאז חל כבר עליו השבועה ואפ"ה ל"ק גם על ריש לקיש משום דאכתי לא חייל על חלב ורק לר"י משום כולל סתמא (ומזה מוכח דקסברי בירושלמי דחלב בכלל בשר בלשון תורה ולא בלשון ב"א דהיכא שלשון התורה מבורר יותר אזלינן בתר לשון התורה עי' תוס' יבמות ד' ע"א בד"ה והני ובע"ג דף כ"ז בד"ה אלמא דאל"כ גם לר"י ל"ק דאכתי האיך מצי למיחל על חלב כיון דנחית לפרטו במין בשר ולא הוציא החלב מכללו א"ו דבלשון ב"א אינו בכלל בשר רק דאנן דנין כן לפי שלישנא דתורה מבורר לכן לא גרע מכולל סתמא לגבי חלב אם לא שנאמר דל"ד עשרה ימים רק עד ששה ימים ולא פרט כלל מין מן המינים) כשם דצ"ל בש"ס דידן לתירוצם בתוס' הנ"ל דז"א דבשלמא לדידן דאזלי למסקנת הירושלמי דחייל אפי' בפורט ולהכי כיון שנשבע שלא יאכל מהיום תמרים וחלב בלא גבול נמצא דשבועה חל מעכשיו והאיסורין אח"כ אבל בירושלמי משמע לדעת ר"ז דל"ל כולל רק בסתם גמור (ועי' בירושלמי ריש נזיר ה' דס"ל לר"ז שם דל"א כולל רק בסתם) וכבר הקדים דא"א לומר כשאסר בשבועה מהיום והלאה באכילת בשר משום דאז בטלה לגמרי מפני אכילת פסחים דדמי לגבי פסחים כעין פורט מפלוני אלא צ"ל בעשרה ימים הללו וכיון שנשבע במפורש על עשרה ימים ידועים הרי זה דומה ממש כאלו נשבע על עשרה זיתים ידועים ונבילה ביניהם דצריך לדון רק מטעם כולל וכיון שבטל על זית א' לדעת ר"ז משום דהוי כעין פורט בטלה כולה אבל עדיין ס"ד לומר כיון דמקושרים ועטופים כל י' ימים זה בזה דאם לא יחול על א' אזי יבטל כולי' דמיגו וחיילא אפי' בחמור על קל כמו בתאנים וענבים כשנשבע שלא לאכלם ביחד עי' סי' ז' אות א' ב' וכן בהא דאמרינן מתוך שמיפר למתענה מיפר לשאינו מתענה מטעם מיגו דלא מפלגינן אפי' כשאינו מתענה חמורה דקיבלה עלי' בשבועה עד"ר וחייבת בקרבן ועל מתענה לא אסרה אלא בקונם אפ"ה נמשך ע"י מיגו גם להחמור שבו וע"ז תירץ ג"כ במיחל שבועה על האיסורין דאפי' ע"י מיגו ל"ח כשהוא כעין פורט כמבואר להדיא למעיי"ש בתירוצו דר"ז ובהוכחת ר"י שם ודעת לנבון נקל להבין גם דברי ר' בון ב"ח ולמה לא מר שבועה שאוכל (וצ"ל שלא אוכל) משחיטת פלוני כיון דאיכא צביים דחלבו מותר ונמצא דבדיבורו לא רמז על צד איסור ומשני דאכתי איכא גה"נ וכיון דנחית לפרטא ולא הוציא האיסורין שבו מכלל כבר נכנס למדרגה האמצעית ודמי לכעין פורט ואכתי איכא בעופות ובאמירתו משחיטת פלוני לא נסתבך בגדר איסורין כלל ודמי לכולל סתמא ממש דחיילא ממילא גם על בהמה וחלב שבו וע"ז השיב דאית ביה דם וכל הש"ו בזה לפרוכי ולפרוקי תירוצו דר"ז הנ"ל ור"א פליג אדר"ז ואי"ל דבכולל האמצעי נמי חייל אף שהוא כעין פורט וחזר והקשה דאכתי ליתני באומר שלא אוכל משחיטת פלוני דכיון דלא פרט בהדיא על האיסורין חיילי בכולל ועל זה מתרצינן התם כמו בש"ס שלנו שם, ואח"כ נלפענ"ד לגרוס כמסקנא שם מתחילת כל, לא סוף דבר לר"ע דס"ל דנשבע על חצי שיעור וכתירוצו דר"ל, אלא אפילו לרבנן וכתירוצו דר"י, ולס"ד בסתמא אלא אפי' באיש פלוני ודלא כר"ז, ולס"ד באיש פלוני כדס"ל לר' בון וכר' חיננא אלא אפי' בפורט להדיא ולס"ד לשעבר אלא אפילו בלהבא כצ"ל דהוה כעין קונם אשתי נהנית לי אם אכלתי היום דא"ל משום דכבר אחשביה אלא אפי' בלהבא ובנשבע שאוכל ואכל נו"ט דקיים שבועתו ואח"כ סיים לס"ד נבילות וטריפות דאית ביה משום לתא דאיסורא לחוד אלא אפילו בעפר עולה דאית ביה משום תרתי חדא שאינו ראוי לאכילה בעצמותו ומשום לתא דאיסורא אפ"ה פטור בנשבע שאוכל וכן בקונם אשתי נהנית לי ואכל עפר עולה דאשתו אסורה ועי' סוף תמורה דכל הנשרפין אפרן מותר חוץ מאפר אשירה ואפר הקדש דלעולם אסורה., נמצא לר"ז א"א לאשכוחי בגוונא דשבועה, קדמה לאיסורין שבו דהתינח כשאוסר מהיום והלאה בלי גבול אזי השבועה חל מעכשיו והאיסורין נגררו אח"כ אכן כיון שכבר בנה דיק דא"א לאשכוחי באופן זה משום דאז כבר בטלה שבועתו לגמרי מפני אכילת פסחים רק באופן כשנשבע על זמן ידוע ואז כולו חדא שבועה אריכתא הוא ומקושרים ועטופים זה בזה ובהבטל אפס קצהו יבטול כולו וכל חלק ממנו מגרר ומושך לכולהו הן להתקיים והן להתבטל ומש"ה ל"ש לדון דת"ל דשבועה לגבי יוה"כ הוי קל ע"ח דל"ח בכולל דהניחא לסלק האיסור הקל מן החמור לבד אבל לא לאפקועי ולעקר האיסור השני לגמרי גם מן הדברים דלית בי' סרך ונדנוד איסור חמור ממנו, אמנם כל זה לר"ז דאי"ל דגם בכולל אמצעי שהוא כעין פורט נמי ל"ח מש"ה ל"ש לומר דשבועה קדמה משום דגם הקדימה מקושר בחלות מתחילתו ועד סופו שבאם יתבטל על יום א' או חלק א' ממנו יתבטל כולהו ולא החילה להחל כלל אבל לדידן דפסקינן כמסקנת הירושלמי וכש"ס דילן דגם בפורט גמור חיילי גם בנשבע על זמן ידוע והחילה שבועתו קודם לאיסורין דנין את השבועה לאיסור ראשון מפני דב"כ וב"כ יתקיים שבועתו ולא יתבטל ע"י האיסורין שאח"כ ואז דנין על האיסורין שאח"כ אם יש להם מבוא לחול על שבועתו אם לא

ומעתה נבינה דברי הירושלמי שם וז"ל שם לאחר שתירץ דלהכי לא תני שבועה משום דשבועות יש להם היתר אחר איסורן הדא אמרת שאין אבות מלאכות ביוה"כ אילו מי שעשה כולם בהעלם א' כלום חייב אלא אחת על כולן אילו מי שעשה כל אחת בפ"ע שמא אינו חייב על כל אחת ואחת ודברי קדשם נעלמים ומסוגרים ונלפענ"ד הקלושה ועפ"י הוצעות הדברים נשיחה ונרוח לנו הן נראה בעליל מכל הסוגיות דר"ש ל"ל גם איסור מוסיף כמובא בפ' ד"א גבי נשא חי ואח"כ נ"מ וכן בכריתות ך"ג וקדושין ע"ז ובבבלי משמע דבסברא פליגי אכן בירושלמי מבואר דר"ש יליף מקרא מדכתיב תענו את נפשותיכם כמ"ש וקשי' דהא בכולל דיוה"כ כולל הוא אבל במוסיף מהיכא יליף, וצ"ל דקסבר דגם יוה"כ מוסיף הוא שניתוסיף על החתיכה עצמה למליחה כעין עיבוד ולבשלה או לצלותה ונשמע מקרא דגם בדבר שלא נתבשל קודם יוה"כ אפ"ה פטור וגם מש"ו זו בירושלמי נשמע דפש"ל דלר"ש ל"ל א"מ מדמתרץ מעיקרא דלהכי לא נקטו בשבועה בגין ר"ש והדר ומקשי דא"כ היכא תני יוה"כ דגם מעיקרא דבעי וכו' דבעי לתרוצי דמתניתין ר"ש הוא עדיין תיקשי דליתני בשבועה בגוונא דהוי א"מ כגון שנשבע על שלא כד"א והנאתן א"ו מדהדר ומתרץ בגין ר"ש ש"מ דגם על מוסיף קא מפליג ומדהדר ומקשי דא"כ היכא מיתני יוה"כ ומביא מדרשא דדריש ר"ש מקרא ש"מ דמקרא זו מוכח דר"ש דדריש טעמא דקרא מדלא כתיב לא תאכלו ש"מ דדוקא במותר לו ולא באס"ל דגם בא"מ ל"ח ש"מ דיוה"כ מוסיף הוא, ונסורה ונביטה, לפום המבואר בכריתות נשמע דמתניתין דיש אוכל א"א קתני שני ענינים כוללים ושני ענינים במוסיף וטעם לכפילות הדברים מובן בקצרה דחד כולל הוא לאחר שנטמא שהוא איסור דקדשים דעדיפי לחול ע"א כמבואר כריתות כ"ג ע"ב והדר קתני כולל דיוה"כ דגם כולל דחולין נמי חיילא וגם מעיקרא קתני מוסיף של א"ה דהנאה ואכילה שווים דתרווייהו באזהרה במעילה והדר קתני במוסיף דנותר לרבותא שגם לגבוה ליתא אלא באזהרה לחוד ואפ"ה מגרר לאיסור חמור ממנו ומביאה לידי כריתות וקרבן ע"י מוסיף דלגבוה, אמנם כ"ז לס"ד דס"ל כדבעינן לומר התם דאין עירוב והוצאה ליוה"כ כלל כרפרם אזי נוכל לומר דמתניתין איירי בשכבר בישלה בעיוה"כ ואז לא הוי יוה"כ רק כולל ולא מוסיף דאין בישול א"ב דבחי לגמרי ל"ל