זית רענן חלק א שכט

ולא מוסיף דמוסיף לא הוי אלא כשנתוסף איסור על חתיכה עצמו בלא הצטרפות וגם לכולל לא הגיע כיון שלא נתוסף על חתיכות אחרות זולת חתיכה דאסורה וקיימא וקשה דבתאנים וענבים בנדרים ד' י"ז ע"ב לא תנינן כן דהרי כשנשבע שלא יאכל תאנים ואח"כ נשבע שלא יאכל ענבים ותאנים ביחד דחייב שנים כשאכל תו"ע אע"ג דעל תאנים לחודא לא נתוסף מידי וגם כולל לא הוי דגם על ענבים לחוד לא נשבע ושמעתי שיש מי שעמד בזה על דברי רמב"ם עצמו בפה"מ בכריתות פ' א"ל בנקודה הנפלאה שהמציא שם בב"ח דלא הוה מוסיף משום דמקושר המוסיף עצמו באיסור הראשון דאם לא יחול שם בב"ח לא יאסור בהנאה ובכל א"מ דעלמא הוא כשאינו מקושר דבין אם יחול או לא יחול מ"מ נתוסף עליו איסור השני לדבר מן הדברים והקשה מתאנים וענבים הנ"ל ולענ"ד כשנרד לעומק הדבר יביעו לנו חידות מני קדם המה רבותינו הראשונים אשר רמזו לנו בקריצותיהם ויתיישבו כמה קו' ודברים נעלמים אשר נעלמו ממנו ומאנשי גילי כמוני עד כה וטרם כל נביטה נא היטב בדברי תוס' שם בד"ה והאמר רבא וכו' וכשתעיין היטב בדבריהם מתחלה ועד סוף נראה בעליל משטחות דבריהם דמיגו זו בתאנים וענבים כשנשבע על שניהם יחד לאו מדין כולל הוא דאתינן עלי' רק דממקור אחר נובע דבתחילת דבריהם הביאו בשם ר"י דאיירי כשאומר שלא אוכל תו"ע ביחד וכו' והאריכו בהצעת דבריהם בזה וז"ל שם בתה"ד אבל אין לפרש וחזר ואכל תו"ע דאמר לא כזית תאנים ולא כזית ענבים לבד והא דקאמר דחיילא ענבים וכו' מטעם איסור כולל קאמר וכו' ההיא דרבא בפ"ג דשבועות אמר שבועה שלא אוכל תאנים וכו' מיגו דחיילא דמיירי נמי באיסור כולל כדפרשית מדמייתי גבי כולל דברים המותרים עם דבהא"ס אין לפרש כן וכו' עכ"ל, הרי להדי' דלפום הנחת דבריהם דמיירי כשנשבע על שניהם יחד, דמיגו דרבא, לאו מדין כולל הוא רק כשנשבע ע"כ אחד בפ"ע הוא דנחית לכולל וזהו דינו דרבא בפ"ג דשבועות אבל בנדרים מדאמר רבא דהוי ח"ש ש"מ דאיירי כשנשבע על שניהם יחד ומיגו זו דאמר רבא בנדרים אינו נוגע לדין כולל כלל ומקור יסודו הוא כעי' דאמרי' בנדרים בפ"ב דמתוך שמיפר למתענה מיפר נמי לשאינו מתענה הרי להדי' דהיכא דמעורב דבר המתקיים עם דבר המבטל לעולם מהדרי' כדי שיתקיים הדבר וגם למאן דפליג התם משום טעמא אחרינא הוא דס"ל דאינם קשורים זה בזה דאישה יפירנו לא קאי רק על מה שבידו להפר עי' ר"ן שם וכן גבי אין שליח לד"ע דרחמנא מיעטה דאין בו דין שליחות כלל ולא חיילא על ד"ע דין זכי' ושליחות ואפ"ה כשמקושר זכיותו בזכיות חבירו דאם לא יזכה חבירו ינותק גם זכיותו דכל אחד מקושר בחבירו אזי אמרי' מיגו דזכי לנפשי' זכי נמי לחברי' כמו בשותפים שגנבו והיכא דמקושר זכיותו בחבירו עדיפי טפי משאינו מקושר עי' סי' ק"ה בסמ"ע ובנ"מ שם כן ה"ה והוא הטעם לענין אין אחע"א דרחמנא מיעטה דאין לשני מקום לחול אבל היכא דשייכא מיגו וכל אחד מקושר בחבירו ובקיום זה יתקיים אידך וכשיבוטל זה יבוטל חבירו אזי חיילא מדין מיגו כמו בשותפים שגנבו דחזינן דיותר מחייב שיתקיים הדבר שראוי להבטל מלבטל דבר שראוי להתקיים כן ה"ה בשבועה דנתקיים ע"י מבטא שפתיו לבד דהיכא דשניהם נצמדים וקשורים יחד דמן הדין שנתקיים הדבר ע"י מיגו דאידך ולא יבוטל בגרמתו דאידך אמנם מיגו כזו הוא דוקא כשבא ע"י גרמתו הן בדברים המתקיימים ע"י מעשה או במבטא שפתיו לבד כמו בשבועה דתו"ע אבל במידי דממילא ל"ש כלל מיגו כזו רק מטעם כולל הוא דמצי למיחל וכולל ל"ש רק בדברים מופרדים היינו היכא דמצי למיחל על חתיכות אחרות בלא חתיכה דאיסורא דדנין עלה אבל לא בדברים המקושרים יחד דאזי אמרי' להיפך שניתק האיסור גם מהשני והן הן דברי הרמב"ם בפה"מ בנקודה נפלאה ודברי רמ"ע הנ"ל

ב ומעתה בין תבין דמיגו דתו"ע דמקושרים יחד אינו נוגע לדין כולל כלל שהרי באיסור הבא ע"י עצמו נגרע כחו בכולל מאיסור הבא מאליו והיכא דמקושרים יחד ומתורת מיגו הוא דאתינן עלה אזי הוא להיפך דדוקא ע"י עצמו הוא דשייך מיגו אבל לא באיסור הבא מאליו דל"מ בי' תורת מיגו כלל רק מטעם כולל וכולל ל"ש רק היכא שחיילא על חתיכות אחרות בפ"ע אבל היכא דלא מצי למיחל רק ע"י הצטרפות בטל מיני' דין כולל ובזה יתיישב היטב מאי דקשי' לן לעי' סי' ו' אות ד' דלר"ש דל"ל כולל תקשי קו' תוס' בשבועות כ"ה ע"א ד"ה חומר בנדרים וכו' דל"ל תרי קראי בנזיר דחל לבטל את המצוה וכן בנדרים דהא איתקשי אהדדי שגם דנזירות ל"מ למילף מנדרים שהוא איסור חפצא לכתוב גבי נזירות לחוד ואי משום דנזירות אוסר כל יין עליו דבין אם נפרש כפשוטו שהוא מדין כולל ובין אם נפרש כפרושינו לעי' לא יתורץ לר"ש דל"ל כולל וא"ל דאינו נזיר עד שיאסור בכולהון ולהנ"ל ניחא דגם דל"ל כולל אכן כל היכא שאחד מקושר בחבירו וכשיבטל דבר זה יבוטל כולהו דמתורת מיגו הוא דאתינן עלה גם ר"ש מודה דחייל בביטול מצוה לכ"ע כאשר נבאר עוד לקמן ויתורץ היטב קו' מהר"י באסן שהבאתי לעי' בסי' הנ"ל ופרשנו לעי' דקושיתו קאי לר"ש דלפי ר"ת דא"ל דנזירות חיילא אף בביטול מצוה דא"כ תקשי קו' הגמרא בנדרים ד' ט"ז ע"ב דנימא איפכא דלד' אתי לרבוי' דשבועה דחייל על חפצי שמים ולא יחל דברו אתי לנדרים ואי משום דנדרים א"ח ושבועות א"ג שהרי גם בנזירות גופא איסור גברא אית בי' ולא איסור חפצא ואפ"ה חייל ואי משום כולל עדיין תקשי לר"ש דהא פירשו כן בש"ס קו' מושבע ועומד מה"ס דקאי לר"ש ולהנ"ל ניחא שגם דל"ל לר"ש כולל הן בביטול מצוה והן בקיום אבל בנזירות כיון דא"ל דאינו נזיר עד שיזיר מכולהון דמתורת מיגו הוא דאתינן עלה כיון שכל ענין נזירות מקושר יחד וכשיבוטל חלק אחד יבוטל כולו ותורת מיגו עדיף מכולל ובאמת גם בשבועה כה"ג חיילא אלא דלא מש"ל דממ"נ היכא דנשבע ע"י הצטרפות שכולו בביטול מצוה כגון שנשבע שלא יאכל מצה ופסח ביחד ל"ש בי' תורת מיגו כלל והרי הוא שבועות שוא לגמרי ואם נשבע שלא יאכל מצה ובשר עוף יחד בליל פסח הרי יכול לקיים שניהם דיאכל מצה לחוד שהוא רק ח"ש משבועה שני' והיכא שנשבע בקום ועשה לבטל כמו ביום הכפורים וכדומה בודאי לא חל כמו בכולל אליבא דידן

ג ויתורץ ג"כ מאי דמשמע מדברי ר"ן נדרים ד' ח"י בד"ה הלכך דהא דקונם חייל הן בביטול והן בקיום מטעם מוסיף הוא מפני שנתוסף איסור חפצא על א"ג וקשי' לי לר"ש דל"ל איסור מוסיף הכי ל"ל דיתורא דקרא דלד' קאי על נדרים ואם נאמר דיתורא דלד' קאי להיפך ג"כ קשי' לר"ש דל"ל לא כולל ולא מוסיף ולהנ"ל ניחא כיון דגבי נדרים מקושר איסור גברא וא"ח בהדי הדדי ואי אפשר לאחד בלא אידך ושייך בי' תורת מיגו כמו מיגו דזכי היכא שזכיתו מקושר בחבירו ואעפ"כ לא מצינן למילף מנזירות דאמרי' מיגו כקו' תוס' הנ"ל דשאני נזירות דתורת מיגו הוא על דבר אחר לגמרי וניכר הדבר לפנינו כח המושך והנמשך משא"כ בנדרים ויש בנדרים משא"כ בנזירות שיש בו משום מוסיף בלא תערובת דבר אחר כלל משא"כ בנזירות ולא ראי זה כראי זה ומש"ה צריך לרבוי' שניהם) וממוצא הדבר מובן ג"כ הא דחיילא שבועה בכולל בביטול מצוה ג"כ לדידן מה דלא מצינו בכה"ת כאשר העירותי לעי' ועי' בש"א סי' ס"א שהוא ג"כ מצד גזה"כ דלקושטא גם על שבועה קאי יתורא דלד' דמיחל על ח"ש דלד' קאי על נדרים ושבועות רק בנדרים שהוא א"ח חייל אף בלא כולל ובשבועה רק ע"י כולל והיטב אשר דבר ועדיין יש להתבונן כיון דרחמנא גילה לן בשבועה כן אמאי לא ניליף מיני' בכל איסורין דעלמא ולדברינו הנ"ל דלמ"ב בדבר המקושר דאיכא