זית רענן חלק א שכה

דגבי נזיר אתי בשבועה שאשתה אבל בקוא"ב לא חיילא נזירות אבל לרבנן דס"ל דאפי' אם אמר בפירוש דאינו נזיר אלא מא"מ הרי הוא נזיר בכולהון נמצא דנזירות הוא איסור תורה כדם וחלב ול"ד לשבועה כלל שהוא בא ע"י מבטא שפתיו אזי אמרינן דקרא דיין ושכר אתיא אפי' לקוא"ב כקו' התוס' ול"ק תו דא"כ גם בשבועה נימא הכי דמאי ענין נזירות אצל שבועה ואע"פ שהוא איסור גברא הרי הוא ככל איסורין שבתורה שהם ג"כ א"ג ובמקום דהם סתרי אהדדי אחד כנגד חבירו אמרינן ג"כ דקאי בשוא"ת ומשום דלא נימא דאתיא עשה ודחי ל"ת ועשה דישנו בשאלה כקו' הש"א על הרי"ף גבי מצה להכי אתא יתורא דקרא דיין ושכר יזיר ומעתה תבנא דלדינא ל"פ הראב"ן והמפרש דבודאי לרבנן דפסקינן כוותייהו דאפי' אם אמר בפי' דאינו נזיר אלא מא"מ דהרי הוא נזיר מכולהון דאז בודאי אסור אפי' בקוא"ב וע"כ לא דברו בזה רק לפרש קו' הש"ס דקאי לר"ש ולדידי' דמי נזירות לשבועה לכ"מ ותו ל"א לומר דחיילא על קוא"ב דא"כ קשיא דגם בכל שבועות נימא הכי וקרא דלה' קאי ע"ש ולפ"ז תו ל"ק לדעתם מסוגיא דלקמן מ"ד מכולהו קו' ופירוקא דהתם דקאי אליבא דרבנן ולדידהו אזי כל היוצא מה"ג לא הותר מכללו גם במידי דאתי' מאליו (וא"ל מהא דאיתא בר"נ ג ומה נדרים עובר בבל יחל ובבל תאחר אף נזירות וכו' דמשום הא ל"א דאף מה שהוציא מפיו עובר בבל יחל מ"מ כיון דחייל גם על מה שהוציא מפיו להיפך שוב ל"ד לשבועה כלל אח"ז מצאתי בתשו' מהרי"ט שמאריך בזה בתשו' ח"ר סי' נ"ג דנזירות הוא כשאר איסורי תורה ונהנתי

ב ועפ"ז יתיישב היטב מה שהקשו כל האחרונים על קו' הש"ס דמקשי ורבנן הא מצריך קרא דיוש"י על שבועה שאשתה דהא לרבנן דא"ל א"כ ל"צ קרא דחייל ע"י כולל כמו גבי מצה דהא כיון דלרבנ' איסו' נזירו' הוא כשאר איסורי תורה דגם שתחילתו ע"י מבטא שפתיו כיון דחייל אפי' על מה שהותנה בפי' שלא יחול עליו הרי דעיקרו הוא כשאר איסורי תורה ול"מ בכל התורה כולה שיחול איסו' אחד במקום שמנגד לאידך ע"י כולל או מוסיף הגע בעצמך בכל עשה דדחי לל"ת אזי אפי' במקום דל"ת הוא כולל יותר מעשה כגון בשעטנז וציצית ועי' תוס' יבמות ה' ע"ב ד"ה טעמא וכו' לחדא תירוצא דהוה עשה שאינו שוה בכל דציצית א"נ בנשים ול"ת כולל גם נשים וכן בל"ת שיש בו כרת דל"ד כגון באכילת פסח וקדשים בטומאת הגוף אפי' דהעשה כולל גם את הטהורים בהדי' אפ"ה לא דחי וכן בכל עריות במקום יבם דעשה כוללת גם את שאר אחין שהם במדה"י א"ו אין צריך לפנים דמידי דכולל ל"ש בדבר שהוא כנגד חפצי שמים רק בשבועה שבא ע"י מבטא שפתיו ומש"ה לרבנן ליתא בנזירות משום כולל כלל רק בשבועה שלא אשתה דבכה"ג איתא גם בכל האיסורין שבתורה דאיסור חע"א ע"י כולל ואין להקשות מתו' יבמות הנ"ל לחד תרוצא דעשה דציצית הוי עשה שאינו שוב"כ וגריעי משאר מ"ע דגם התם לאו משום כולל דשעטנז הוא דדחי לעשה רק דאי לאו קרא לא נוכל ללמד דדחי מכל עשה שבתורה תדע דהרי נזירות לאו השוה בכל הוא כדמוכח שם ובודאי דל"ש בי' משום כולל דאין לנזיר א' התקשרות בחבירו רק כל אחד חייל בפ"ע בקבלתו ולכשתדייק תמצא דמנזירות גופי' מוכח דבכל איסורי, תורה או בקיום מצוה לית בי' משום כולל שהרי כשנדר בנזירות קודם שבת אסור ביין מצוה ול"א שהמצוה ידחה את הנזירות משום כולל דחייל על כל ישראל. ג

ג ובזה מתורץ ג"כ מאי דקשי' לש"א בסי' ס"א על דעת הרי"ף והפוסקים דשבועה חיילא בכולל על דבר מצוה בנשבע שלא אוכל מצה וק"ל דא"כ לאקומתא קמייתא דמוקי לי' בנשבע שאשתה הו"ל למימר ור"ש לטעמי' דל"ל כולל כדאמרי' להדי' באוקימתא שני' ולהנ"ל ניחא כיון דלרבנן דאית להו דאפי' לא נזר אלא מא' מהם ה"ז נזיר מכולם לא שייך בי' דין כולל במקום ביטול מצוה דלרבנן כל איסורי נזיר הם ככל איסורי תורה דליתא גבייהו דבר מעליותא דכולל כלל במקום ביטול מצוה רק לר"ש דא"ל דאינו נזיר עד שיזיר מכולהון ואיסורי' נזיר תלי' במבטא שפתיו ודמי לגמרי לשבועה דאית בי' דין כולל גם בביטול מצוה ולפ"ז כדמוקי לי' בשבועה שאשתה ל"ש למימר דר"ש לטעמי' דל"ל כולל דגם אם יסבור כרבנן דפליגי עליו בזה וסברי דהוה נזיר מכולם ג"כ ל"ש בי' דין כולל ומצרכינן ליתורא דקרא גם אליבא דרבנן ול"ש בי' כלל דר"ש לטעמי' דל"ל כולל דמידי טעמא דצריכין לומר דל"ל כולל אלא משום דס"ל דאינו נזיר עד שיזיר מכולהון אבל אם יסבור ויודה לרבנן בזה אף דא"ל כולל בעלמא נמי מצרכינין לרבוי' דקרא בביטול מצוה וכיון דזה בעצמו תלי' בפלוגתייהו ל"ש שוב לומר דר"ש לטעמי' אבל באוקימתא שני' דאפי' אם יסבור כרבנן בזה אפ"ה מצריכינן לרבוי דקרא היכא דנשבע שלא אשתה משום דר"ש לטעמי' דל"ל כולל

ד עיין בתשו' מהרי"ט סי' נ"ד ח"ד שהקשה לדעת תוס' שבועות כ"ה דנזיר א"ג הוא וחייל בביטול מצוה א"כ נימא איפכא דלה' אתי לרבות שבועה דחייל בביטול מצוה ולא יחל דברו אבל מיחל לחפצ"ש איירי בנדרים כיון דנזירות דמי לשבועה דהוי א"ג כמוהו ואפ"ה חיילא וצ"ל דקו' קאי לר"ש דקו' הש"ס מ"ו מה"ס קאי אליבי' אבל לרבנן לק"מ דקושטא דכן הוא דגם בשבועה חיילא בכה"ג גם בביטול מצוה כמו בנזירות משום כולל כמבואר שם בתו' וא"כ גם לבתר דגלי קרא דנזירות חיילא בב"מ, הסברא דבין א"ג לאיסור חפצא קיימת הגם דבנזירות ל"ש משום כולל לרבנן כנ"ל מש"ה לא יחלצוני לזוז מחלוקא דבין גברא לחפצא דסוף סוף גם בשבועה כגונא דנזירות חיילא באמת גם לדידן דבשבועה אית בי' משום כולל אבל לר"ש שפיר הקשה אכן גם בלעדי קו' זאת הדרי קו' תו' בעצמם לדוכתי' דל"ל תרי רבוי בנדרים ובנזירות ואי משום דאוסר כל היין דהא לר"ש ל"ל שום מעליותא בכולל אכן לקמן בסי' ז' אות ב' נבאר בזה תוכן הדברים היטב ) ומהאי דתירצו התוס' משום דאוסר כל היין הגם דלרבנן ל"ש בנזירות סוגי הכולל כלל כנ"ל אבל גם יתורא דדברו אינו מיחל אבל מיחל וכו' ג"כ ל"ש משום דלא ע"י דבורו בלבד נאסר בכולהו מילי דנזירות ומשום הכי לא אתי' נדרים מיני' דשאני נזיר דנאס' בכל היין אף אם הותנה בפי' כנגדו ואמר הריני נזיר רק מיין זה ומדוקדק היטב בלשונם שם וז"ל וי"ל דצריכי דנזירות אוסר כל היין עליו הלכך חייל איין מצוה כיין הרשות וכו' עכ"ל וכוונתם דנזירות אוסר כל היין עליו היינו דסוגי הנזירות ודינו לאסור בכלהו אפי' כשהותנה בפי' שאינו אוסר עצמו אלא ביין זה ומש"ה גילה רחמנא דנזירות חיילא גם אחפצי שמים משום דל"ש בי' לומר דנתמעטו חפצי שמים מלא יחל דברו דלאו משום דברו לחוד הוא דנאסר אבל בנדרים דשייך בי' ליח"ד ה"א דאינו חל נגד חפצ"ש ומש"ה צריך לרבוי אחרינא לרבות גם נדרים וליח"ד קאי על שבועה ותו אין להקשות דהרי חזינן דבנזירות חיילא אף שהוא רק איסור גברא וה"ה לשבועה, דאמיתת הדברים כן הוא דבשבועה שהוא דומי' דנזירות חיילא ג"כ בשבועה משום כולל

ה ועיין בספרי בפ' נשא יו"ד וז"ל ריה"ג אומר מיין ושכר יזיר למה כפל הכתוב יין ושכר והלא יין הוא שכר ושכר הוא יין למה כן לפי שהוא אומר ואכלת לפני ה' אלהיך וכו' מעשר דגנך ותירושך וכו' יכול אף הנזיר במשמע ומה אני מקיים מיין ושכר יזיר בשאר כל המינים חוץ מיין מצוה (ועי' סנהדרין ע' ע"א גבי בסו"מ אכל מע"ש בירושלים) או אף ביין מצוה ומה אני מקיים ואכלת לפני וכו' בשאר כל אדם חוץ מן הנזיר תלמוד לומר מיין ושכר יזיר לעשות יין מצוה כיין רשות עכ"ל, ולפ"ז קשיא לדעת ראב"ן והמפרש דלא חיילא נזירות אקדושא ואבדלתא רק על שבועה שאשתה שהוא איסור הבא ע"י עצמו ואיתא בשאלה וגם לדעת ר"ת דקו' הש"ס קאי בתמי' ומש"ה