זית רענן חלק א שיד

דשא"ז דלדידי' ליתן לן תו למימר משום איסור מוסיף דהא בשעת חלות איסור לישראל דהיינו בשעה שיצאה לאויר או בשעה שתלשו לאוקימתא ראשונה לא ניתוסף ול"מ דהא לב"נ כבר נאסר גם בשעה שהיתה במעי אמו דהא לדידהו לאו בשחיטה הוי תלי' מילתא וכבר נקבע שם איסור אבר לב"נ גם למד"ס דס"ל לר"ל לאו לא"ע צריכין לומר דקו' ריצב"א קאי לדעת רש"י דס"ל דלבשר לכ"ע עומדת וכבר הקדמנו לעי' דלב"נ גם איסור אבר מחמת איסור בשר מה"ח הוא דהוי כיון דשיעורין לא ניתנו לב"נ (אות ך"ה לעי') שעיקר דבר זה לא נאמר כאן רק ליישב דעת רש"י גבי נבילה ביוה"כ ובפרט לר"ל דלית לי' מא"מ כר"א ב"י אזי נאסרה לב"נ גם בשעה שהי' במעי אמו מחמת בשר מן החי גם כשאין בו כזית בשר דבן נח הי' חייב על כ"ש דהא לר"ל ל"ל כסברת רשב"א ותוס' הנ"ל דאיסור אבר מתלי תלוי וקאי כיון שיש לו היתר בשחיטת אמו דהא תינח לגבי ישראל אבל לגבי ב"נ דבחיותא הוי תליא נאסרה מאז במעי' ומי א"מ ל"ל לר"ל וזהו שגם בחולין ק"ג ד"ה מר סבר וסבו בקו' ובתירוצם רק לר"י דביותר הו"ל להקשות לר"ל דמפרש בש"ס דטעמי' דא"כ ע"י עצמו ל"ל אבל בעלמא א"ל דבשלמא לר"י יש מקום לומר דאע"ג דמוקי למתניתן הכי אבל לדידי' לא ס"ל כן וגם לאשר פירשנו לעי' בכוונת דבריהם (אות י"ג) שהוא דווקא נגד מידי דחיילי ע"א הניחא לר"י דמצינו כן אליבא דידיה (במכות ט"ז גבי ריסק ט"נ) אבל לר"ל נקטינן כפשטא דמילתא דנו"ט הוא דחיילי ע"ח משום כולל הוא ולא משום דרדיפי למיחל הוא דאתינן א"ו משום דלר"ל ל"ק מידי כיון דל"ל מא"מ כבר נסתלק המוסיף לגמרי ומש"ה היקשה הריצב"א דלדעת רש"י קשי' לר"ל דהיכא מצי חייל על עשה דשא"ז וא"ל משום כיון דלאו לא"ע כבר נכנס איסור אבר במעליותא דנו"ט דהרי מטמא וגם איסורו מחיים דהא לר"ל לאו משום מדרגות אלו קא חיילי ע"ח רק משום כולל הוא דחייל אבל באבר ליכא כלל רק ע"י צירוף כנ"ל באות י' בסימן זה

לא אמנם לר"ש דל"ל כולל ולא מוסיף לא קשיא לי' מאמה"ח דהא כיון דל"ל כולל בע"כ מוכרחים לומר דהא דגלי קרא דנו"ט חיילי הוא משום מעליותן דידהו וגם אבר לא נפל מנהו דאית לי' מעליותא דתרווייהו דס"ל דלאו לא"ע [וכן מצינו לרבי דאית לי' הכי חולין ק"ב וירד רבי גבי צפור טהור לשיטתו של ר"ש רבו בזה] אכן עודנו תיקשה לר"ש מבשר מן החי לדעת רש"י דכ"ע קסברי דלבשר עומדת ונאסר תיכף בעת יצירתו משיצא לאויר העולם ולא נכנס בזה למעליותא דחדא כיון דנאסר מתחילת יצירתו ודמי לחלב ודם וגיד וטמאה כנ"ל באות י"א] ול"ד לטריפה דנאסרה אח"כ ויצא בזה מכלל שאר איסורין דל"מ ב"ח נאסרים וכן מחלב קשיא לר"ש דלא נאסר רק בשעה שיצאה לאו"ה וכן אינם מטמאים ול"ד לנבילה דגלי קרא דהתם משום דמטמא אמנם נראה דירד ר"ש לשיטתו בנדרים נ"ז ע"א נ"ח דגדולי היתר מעלין את האיסור וכן פסקי' אפי' לקולא אבל להחמיר מפורש שם בדברי ר"ש דמעלין ומש"ל לבשר מה"ח במה שנתגדל אח"כ דבמה שנתגדל אח"כ לא שייך לומר דאין אחע"א דאז איסורו בא בב"א עם עשה דשאינו זבוחה ומעתה כיון שכל עיקר מצב קו' הריצבא על שיטה זו הוא מחלב שתלשו מה"ח כנ"ל הוא רק לשיטתו דס"ל כדעת רמב"ם ובעה"ט וגם הקו' ראשונה ואחרונה שהיקשה מה"ת קא אזלי רק לדעת רש"י מש"ה לא חשו בעה"ת לקושיתו דלית להו כדעת רמב"ם ובעה"ט דחלבו של שליל מותר לדידן ולא סברי ג"כ כדעת רש"י ונהפוך הדבר לדעתם דלכ"ע לא לבש"ע ותו לק"מ ומש"ה קא סתמי דהא דאמרינן בחזקת איסור עומדת הוא משום עשה דשא"ז וממילא תבין שגם דריצבא לא ירד להקשות על ר"ש מטעם הנ"ל דאיכא לדחוי' דהא דחייב על חלב ועל בשר מה"ח לר"ש הוא על מה שנתגדל ונשמן אח"כ אבל מה שהסב קושיתו בתחילה ובסוף על ריש לקיש שפיר הקשה דתו ליכא לדחוי מידי דא"כ גם איסור טריפה לא יעכבהו מלחול דבמה שנתגדל אח"כ הוי איסור ב"א מאי אמרת דמחשבה ל"מ באוכלין ולא חייל איסור אמה"ח עד שעה שתלשן וזהו דקשי' לי' דהאיך מצי לחול על עשה דשא"ז וכן מחלב וטריפה קא קשי' להו נמי דא"כ ל"ל לאוקמי כלל כשנטרפה עם יצ"ר דאף כשנטרפה אח"כ נמי קא חייל עם איסור אבר כאחד על מה שגידל אח"כ וכן בלישנא דכ"ע לאיברים עומדת ואי על מה שנתגדל אח"כ קאי כבר נסתלק כל המונעים א"ו דר"ל מיירי באכל תיכף טרם שנתגדל ומש"ה קא קשי' לי' שפיר גם תדע דלדידן לדינא תו לא צריכית לדחוקי גבי חלב וכן בבשר מה"ח דגבי חלב חייב גם בנתנבלה ביום שנולדה דחל בחיי' ע"י כולל מיגו דחייל אם ישחטנה חל נמי בנתנבלה והוא כדעת ראב"ד בפ"ג מה"ש וכן הוכחנו לקמן בסימן ח' אות ב' דגם תוס' סברי הכי ובבשר מה"ח לדידן דפסקינן דלא כראב"י אזי הי' חייל ע"י מוסיף לב"נ דבמעי אמו לא חיילי כיון דמתלי תלוי לישראל ולא נקבע שם איסור או גם לב"נ לא הי' חייל ע"י דליכא מידי דלישראל שרי וכו'

לב ודע הגם דלדעת רש"י קו' ריצבא חזקים דהיינו הראשונה והאחרונה שהקשה לר"ל דקושיא אמצעית מחלב ל"ק דרש"י סברי כדעת תוס' ורה"פ דחלבו של שליל מותר לדידן אמנם עודנו כהה לשברו ורפאות תעלה לפצעי אהבה האלו, דכבר הארכנו לעיל דגם לדידן דפסקי' לכו' ומוסיף אפ"ה צ"ל דגבי חלב דגלי קרא שחיילי נו"ט אף שחלב חמורה בעצמותו ובקל ע"ח ל"ח בכולל רק דגבי נו"ט משום מעליותא דידהו ל"ב להשלמת כל דיני כולל וא"כ גם באבר דאיכא כעין כולל על גו"ע ומשום מעליותא דידיה דדמי לנבילה גם אם אמרינן דלא"ע דס"ס ע"י איסור יבוא לידי ט"ח מש"ה חייל גם על עשה דשא"ז דלא בעינן כול' בהשלם דגם כול' ע"י צירוף מהני אף דל"מ בעלמא עיין לעיל אות יו"ד ועפ"ז מתורץ על מכונם דברי מאור עינינו רש"י בחולין הנ"ל ומה שהקשו מאוכל אבר מה"ט דברם דאיירי דיש עליו כזית בשר אפ"ה אינו חייב לר"ל משום בשר מה"ח משום דלא חייל על עשה דשא"ז ומה אמרת משום מוסיף לב"נ דהא לר"ל כבר נאסר לב"נ במעי אמו דלדידהו הוי במיתה תליא ומי איכא מידי לית ליה לר"ל דקסבר כראב"י בזה כאשר הוכיחו לעיל ל"ג בד"ה אחד כו' דבשלמא אמה"ח חייל ע"י כולל אבל בבשר מה"ח דליכא לא כול' ולא מוסיף לר"ל דבשלמא לדידן דפסקינן דלא כראב"י איכא מוסיף גם בבשר מה"ח דכשם דלא נקרא שם איסור במעי אמו לישראל כן לא הוי חייל גם בב"נ משום מא"מ, גם קו' שני' שהקשו לר' יוחנן דיתחייב שלש גם אם לא נטרפה ג"כ לא קשיא לשיטת רש"י משום דתרווייהו דהיינו אבר מה"ח ובשר מה"ח ל"מ חיילי כאחד משום דבבשר מן החי ליכא כולל כלל מאי אמרת משום מוסיף הלא גם בלעדו כבר חייל על ב"נ משום איסור אבר דחייבינן הי' על כ"ש ותו לא ניתוסף בשם זה ולא מידי ותו לא מצי חייל על איסור עשה דשאינו זבוחה דכל חדא לחוד חייל משום כולל וכן בשר מה"ח משום מוסיף אבל תרווייהו בהדדי ל"מ חייל דאיך נאמר כיון שניתוסף בשם בשר מה"ח על ב"נ חייל נמי עליו כיון שכבר הוי נאסר לב"נ ע"י שם אבר מה"ח ומתורץ ג"כ קו' פר"ח לעיל כ"ב דלב"נ לא הי' נפקותא בין איסור א' לשני איסורין

לג יש להתבונן בדברי רמב"ם בפ"ט מהמ"א ה' ו' וז"ל אבל המבשל בשר מתה או חלב בחלב לוקה **(דיני מלקות אינן נוהג בזמן הזה)** על בישולו ואינו לוקה על אכילתו משום בב"ח שאין איסור בב"ח חל על נבילה או על חלב שאין כאן לא א"כ ולא איסור מוסיף ולא איסור בת אחת עכ"ל ועי' בלח"מ שם ובמ"ל בפ"ה מה' יסודי התורה מה שפירשו בזה לדעתו דא"ה חשיב א"מ משום דאין לוקין על הנאה בכל האיסורין לבד בהקדש ופירש כן בכוונת הרמב"ם בפיה"מ דכריתות ואין איסור קל שאין לוקין עליו יכול לגרר איסור חמור שילקה