עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryזית רענן חלק א

זית רענן חלק א שיג

Zayit Raanan part 1 313 · זית רענן חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

חייל אבר מן החי על בשר מן החי מפני שיש לאבר מה"ח על בשר מה"ח מעליותא דנו"ט שכן הוא מטמא כמו נבילה ואיסורו מחיים מפני שלא נאסר מתחילת ברייתה משא"כ בבשר מן החי

כט וכשתשקול הדברים בפלס מאזני צדק הדק היטב יציץ מחרכים דרך סלולה לסור כבלי מוסרות ממאור עינינו רש"י בפירושו שם ק"ב ע"ב דאף למ"ד דלאו לא"ע אבל מודה דלבשר עומדת והקשו רבותינו בעה"ת שני קו' חמורות ועצומות בד"ה שאין ובהקדם נשים לבבינו בדבריהם שבועות כ"ד ד"ה האוכל וכו' שעלה בדעתם ליישב דעת רש"י שם וז"ל ומיהו נ"ל דאיסור יוה"כ לא חייל לא מחיים ולא לאח"מ משום דאית ביה איסור עשה דשאינו זבוחה וכו' ולריצב"א לא נראה פי' זה דא"כ למ"ד לאו לא"ע היכי מצי חייל איסור אבר על עשה דשאינו זבוחה ובס"פ גה"נ דאמר כגון שנטרפה עם יצ"ר דאיסור אבר ואיסור חלב ואיסור טריפה בהדי הדדי קאתי והיכי חיילי כולם על איסור דשאינו זבוחה דאפי' במעי האם קיימא באיסור זה ומה"ט תיקשי נמי למ"ד לא"ע איסור אבר מה"ח היכי מש"ל דלא קיימא לאברים במעי האם וא"כ היכי חייל על איסור עשה דשאינו זבוח' וכו' עכ"ל ויש להתבונן דנראה מדבריהם שסילקו לשיטה זו לגמרי ובכמה סוגיות נראה מדבריהם שעשו זה ליסוד מוסד עיין חולין ל"ז ע"ב ד"ה ומה שהקשו מזה על ר"ג וכן בהא דאיתא בכ"מ דבהמה בחיי' בחזא"ע פירשנו משום עשה דשאינו זבוחה (ביצה כ"ה) נראה דיש להתבונן מדברי ריצב"א ששם עיקר קו' מהא דאמרינן גבי חלב מה"ח מה"ט אבל על עיקר לאו דאבר מן החי רפה ידו מתמוה ומה שהתחיל להקשות מה"ת וכן במה שסיים ומה"ט תיקשי נמי למ"ד לא"ע איסור אבר מה"ח היכא מש"ל כרוך וסמוך על איסור חלב שתלש מה"ח דמביא למעלה וגם נראה דמהא דאיתא לעיל גבי אכל אמה"ח מה"ט לא קשי' לי' דהרי לא היקשה אלא מסוף הסוגיא גבי חלב ואי משום להוסיף התמי' גם ע"ח היה לו להקשות על חלב האמור בתורה ומה שתירץ מהרש"א דאיירי בזבוחה עדיין צריך ביאור שהרי מקרא מלא דיבר הכתוב חלב נבילה וחלב טריפה יעשה לכ"מ ואכול ל"ת ודרשו מזה דיבוא איסור נבילה ויחול על א"ח הרי להדיא דאיסורו של חלב איכא כשנתנבלה וכן מנבילה גופא קשיא דהיכא חייל על עשה דשאינו זבוחה מיהו כיון דריבה קרא דאיסור נבילה חייל על איסור חלב דבכרת כן חייל נמי על עשה דשאינו זבוחה ואי משום דגבי חלב הוי א"כ משא"כ על עשה דשא"ז הא בל"ז בע"כ צ"ל דקוטב קו' ריצב"א קאי על אחת משתים או על ר"ש דלית ליה א"כ וא"מ או עיקר קו' על שו"ט דהתם בחולין דבע"כ צ"ל דל"ל לר"י כולי ומוסיף דאל"כ לא מקשה מידי מאמה"ח דהוי א"מ לב"נ וכיון שכן גם מפשטא דקרא דכתיב ח"נ וח"ט וכו' ואכול ל"ת הו"ל להקשות גם את"ל למאן דלית להו כולל ל"ל מדרשא דרבא בזבחים ע' (עי' סי' י' א' ג') מ"מ קשי' דממ"נ אם חייל נבילה ע"ח קשיא מחלב גופא היכא חייל על עשה דשא"ז ואי לא חייל ואכול ל"ת דכתיב על איסור חלב לחוד קאי קשיא גם מנבילה היכי חייל בעלמא דכיון דליכא מעליותא בנבילה גבי איסורין ואי משום דגלי קרא א"כ לגמור מיני' (תוס' ק"א ד"ה תלמוד) ואי משום דא"א לאיסור נבילה להיות בענין אחר כתי' אחד בדבריהם לעיל צ' בד"ה אלמא גבי גה"נ דא"כ גם מאמה"ח לק"מ, אמנם יש לדחות דאבר דכתב רחמנא איירי כשאין בו כזית בשר ועיקר קו' נסמך רק על תלש חלב וכו' דהתם בע"כ כשיש כזית מחלב עצמו איירי בלא הקרומין מדמחייבינן ליה משום טריפה אבל עדיין לא מחוור דמ"מ הו"ל להקשות ממדרשא דרבא דיבא איסור נבילה ויחול על איסור חלב דכ"ע אית להו וליכא מד"פ דהרי ילפינן מזה דמסוכנת שריא חולין ל"ז, עיין שעה"מ פ' י"ז מה' א"ב שהוכיח כן ועיקר איסורא דחלב דכתב רחמנא אפשר בזבוחה לכן נראה עפ"י האמור לעי' באות י"ג בהבנת דבריהם ק"ג ד"ה מר סבר דר"י לית לי' לא כולל ול"מ היינו דווקא לגבי איסורין דגלי קרא שהמה מוכשרים לחול על איסורין וכשם דעדיפא לחול כן מעכבים את אחרים מלחול עליהם אבל בעלמא אית לי' כולל ומוסיף ועי' רשב"א ר"פ גה"נ בד"ה אלא דלמאן דא"ל דנוהג בשליל כיון דל"מ שחיטת אמו לאיסור גיד קא חייל איסור גיד תיכף בתחילת יצירתו וחייל עם מוקדשין כאחת רק מאן דא"ל דאינו נוהג בשליל כשנשחטה אמו גם כשלא נשחטה לא חייל איסורו במעי אמו נגד איסורין דעדיין לא נקבע ונקרא שם איסור עלי' כיון דיש לו היתר ע"י שחיטת אמו אבל לר"מ דא"ל דנוהג בשליל ול"מ שחיטת אמו לגבי גיד אזי גם בבטן אמו הוי כאילו יצא לאויר העולם וכן הוא בתוס' ק' ע"ב ד"ה אבל דגבי טמאה כיון דל"ש בי' כל בבהמה תאכלו כאוירא דמיא כללו ש"ד דגבי חלב וגיד ואבר דלא נאסר עד שיצא לאויר העולם כדאית' להדי' כגון שנטרפה עם יצ"ר דעלמא לא חיילי עד שיצא לאויר העולם רק דגבי חלב וגיד תלוי בפלוגתא דר"מ ור"י אם מהני שחיטת אמו לגבי גיד וחלב אבל לגבי איסור דשא"ז לא תלי' כלל ביציאתו לאויר העולם וכן צריכין לפרש בדבריהם בשבועות הנ"ל דאע"ג דלאברים עומדת לא קיימו לאברים במעי אמו היינו דלא נקבע שם איסור אבר עליו כ"ז שלא יצא לאויר העולם ותתכשר ע"י שחיטת אמו דא"ל כפשוטו משום דאינו עומד לכך דהרי מצינו להיפך גבי עגל שנולד ביו"ט דמוכן אגב אמו וכן בעגל שנולד מה"ט דמוכן א"א לכלבים

ל ועתה נניח כמעט רגע מזה ונעמוד להתבונן בהאי דפשיטא להו לתוס' ורה"פ דפסקינן דלא כראב"י ומותר הי' לתת מן מפרכסת לב"נ אפי' כשנטרפה משום דליכא מידי דלישראל שרי כמבואר שם ברשב"א בת"ה משום דמ"מ מהני שחיטה להוציאו מידי אבר מן החי לגבי ישראל שגם דאיסור אבר לא חייל על טריפה לדידן דפסקינן דלאו לא"ע מ"מ כבר אהני שחיטה לגבי ישראל נגד טומאת אמה"ח או נגד טומאת נבילה (מזה מוכח דגם ע"י דבר דליכא נפקותא בזה בזמנינו נגרר ונמשך לדבר הנהוגין ולפ"ז קרוב הדבר דחלב ממפרכסת היתה אסורה לב"נ כיון דגם לישראל אסור ול"מ שחיטה כלל גבי חלב דאינו מטמא לא טומאת נבילה ולא טומאת אמה"ח כנ"ל ועי' רמב"ם פ"ז מהמ"א ה"ג דחלב נוהג בשליל ולא מהני שחיטת אמו כשהולד בן ט' חי ועי' במ"מ שם שהאריך בזה וכן דעת בעה"ט ומקור יסודם מסתם משנה דנוהג בשליל וחלבו איסור וזהו נראה פשוט דגבי ב"נ דלאו בשחיטה תליא מילתא דבן פקוע היתה אסורה להו מצד איסור של אמה"ח רק לדידן דפסקינן דלא כראב"י הוי שרי להו דמי איכא מידי וכו' ומעתה שיעור דברי ריצב"א כך הוא דנראה מרמיזותיו שהקשה רק מחלב מה"ח וגם מעיקר קו' נראה דס"ל להלכה כרמב"ם ובעה"ט דחלב של שליל לא ניתר בשחיטת אמו ומש"ה קא קשי' לי' דהיכא חייל איסור אבר לגבי חלב על עשה דשאינו זבוחה שחייל בעודו במעי אמו ואיסור אבר לא חייל עד שיצא לאויר וא"ל משום איסור מוסיף לב"נ דהא לב"נ כבר הי' נאסר חלב זו במעי אמו דמידי טעמא דלא חייל איסור אבר אז אע"ג דמוכן אגב אמו למאן דסבר דלאברים עומדת הוא מפני דמהני שחיטת אמו ולהכי לא נקבע או שם איסורו כיון דלא יצא לאויר כסברת רשב"א הנ"ל הא תינח גבי ישראל אבל לגבי ב"נ דלא הוי תלי בזביחה גם במעי אמו חייל איסורו דמוכן אגב אמו ומאי אמרת מי א"מ הרי חלב גם לישראל אסור וגם לענין טומאת אמה"ח ונבילות ל"מ מידי גבי חלב דבל"ז לית בהו משום טומאה ונפל מוסיף דילי' לגמרי ומעתה בין תבין שגם בתחילה שהיקשה בסתם למ"ד לאו לא"ע סובב והולך על סגנון זה דהא לאביי דמוקי לפלוגתיהו דר"י ור"ל כגון שנטרפה עם יצ"ר ור"ל סבר לאו לע"א וכן מה שהקשה אח"כ למ"ד לא"ע כוונתו ג"כ לאוקימתא בתרייתא כגון שנטרפה אח"כ ודכ"ע לע"א וקשי' לר"ל דס"ל כר' אחא ב"י דלית לי' מי איכא מידי כאשר הוכיחו לעי' ל"ג ע"א ד"ה אחד כו' א"כ היכי חייל על עשה