זית רענן חלק א שיא

ברמב"ם (פ"ב מה' ט"מ ה"כ ה"ג ובשאר א"ה ה"ב ה"ד) ומש"ה מפרש הש"ס להדיא דטעמי' דחייב ג' משום דאתי איסור טריפה וחייל על אבר מידי דהוי אחלב דכשם דטריפה מפני שאיסורו מחיים אתי וחייל ע"ח שנאסר מתח"ב ה"ה על אבר ואי משום דחלב המ"כ גם אבר מה"ח יש לו היתר בשחיטה ומ"ד דחייב ב' פליג אסברא זו דשאני חלב דהותר ממילא אף שהוא חלב גמור אבל באבר מן החי דלא הותר ממילא בשום מין רק ע"י שחיטה ומשום זהו לא נכנס בכלל היתר כלל כן הוא תורתו של אבר כמובן ואי משום דאבר הותר אצל טמאה דז"א דאפי' בשאין בו כזית בשר מ"מ אסור מדאו' משום טמאה דהא אליבא דר' יוחנן קאי דח"ש אסור מדאו' אבל לעיל גבי אמה"ח מה"ט ל"מ למימר דטעמי' דר"י מידי דהוי אחלב שהרי אמה"ח יש לו מעליותא דנבילה דקמטמא ומשום זה יעמוד בפני טריפה ויתבר לגזיזי' מלחול אלא דסמיך עצמו על המובן משום דר"י לטעמי' כנ"ל וכן לר"ל דפליג ל"מ למימר משום דשאני חלב דהמ"כ דהא לדידי' גם אמה"ח הותר מכללו אצל טמאה כשאין בו כזית בשר דהותר לדידי' מה"ת לגמרי דא"ל ח"ש מותר מה"ת ועוד דגם בל"ז אין בידו לחול על איסור אבר שהרי מפני שמטמא נכנס בכלל מעליותא דנבילה משא"כ להלן גבי חלב שאינו מטמא משום אמה"ח הוצרך לחלק בין המ"כ ובין אבר שיש לו היתר בשחיטה

כ עיין במהרש"א שהקשה לדעת התו' דרצו להשוות אוקימתא דאביי ורבא דלעי' לכולהו לישנא דלקמן גבי חלב ובחד אנפא ומשום זה הקשו על רבא דלעי' ולאוקימתא הג' דלעי' ותירצו כמבואר בדבריהם עדיין יקשה לאביי דמוקים לי' בנטרפה עם יצ"ר דממ"נ אי מיירי לקמן ג"כ בנטרפה עם יצ"ר מ"ט דמחייב ב' ואי כשנטרפה אחר כך מאי טעמא דמחייב שלש וכן הקשה לאוקימתא שני' דלעי' דכ"ע לאברים עומדת וסבר ר"י דאתי איסור טריפה וחייל על איסור אבר ועל קו' זו כבר כתבתי תי' נכון אמנם בקיצר נמרץ וצריכין לבאר קצת ומעתה לדברינו הנ"ל ניחא לאביי דמוקי להו לפלוגתייהו אליבא דר"י גבי חלב כשנטרפה אח"כ ואפ"ה אתי איסור טריפה וחייל על איסור אבר גבי חלב משום דאבר נאסר מתחילת ברייתו וגם הותר מכללו בשחיטה ואיסור טריפה בא אח"כ ואתי וחייל כשם דחל על חלב חש משא"כ לעי' גבי אבר שיש בו גו"ע דקא מטמא משום אמה"ח וכבר נכנס במעליותא דנבילה דעלמא ואי משום דר"י לטעמי' דס"ל דלאו משום מעליותא דקמטמא הוא דקחייל ברם כן דאביי לא מוקי לי' אליבא דנפשי' בזה שהרי ר"י עצמו מוקי למתניתן דשבועות כמאן דא"ל כולל ומוסיף ולי' לא ס"ל כמבואר בתוס' ד"ה מר ועי' לעי' י"ג וגם באוקימתא אחרונה דגבי חלב מפורש בש"ס להדיא דאתי דלא כטעמי' (ועי' לעי' א' ט"ז) אבל גבי חלב דאינו מטמא שפיר אתי' וחייל וגם לאוקימתא שני' דכ"ע לאברים עומדת וס"ל לר"י דאתי איסור טריפה וחייל על אבר, אתי נמי שפיר דגבי חלב לא אתי איסור טריפה וחייל אף דטריפה חייל אחלב לכ"ע משום דהותר מכללו כקו' מהרש"א דנחזי אנן דלמ"ד לאברים עומדת הרי דחלב זה כשיצא לאויר היתה עומדת לאחת משתים אם לשחיטה או לתלוש ממנו כשהוא חי ומעתה כששחטה אח"כ הוברר הדבר למפרע (כמו דאיתא כה"ג בריש ביצה גבי תרנגולת) דלשחיטה עומדת ונמצא דחלב כזה הותר מכללו אצל חי' כשישחטנו דיותר חלבו אכן כשתלש חלבו ממנו מחיים הוברר הדבר למפרע דהיתה עומדת לכך ונמצא דחלב כזה לא הותר מכללו לעולם שהרי גם זולת אבר מן החי לא הותרה מכללו מפני שאינה זבוחה והא דלא תירצו בתוס' כן למ"ד דלאו לאברים עומדת ואיסור אבר חייל אאיסור טריפה משום דל"מ לחול על חלב משום דחלב כזה דתלשו לא הותר מכללו דהתם למאן דאית לי' דלאו לאברים עומדת קאי אף שבסוף תלשו מ"מ מתחילת ברייתו הרי הותר מכללו דאינה עומדת רק לשחיטה (ועי' לעיל ק"ב ע"ב דמאן דא"ל דלאו לא"ע אפי' אכלו כולו כשהוא חי פטור) ועי' לעיל סי' זה אות ח' מה דפירשנו בכוונת דבריהם

כא וביותר נראה דכוונת התוס' בסד"ה דאיסור חלב וכו' וז"ל כגון שעם יצ"ר נטריפה ואיסור אבר שבא לבסוף נהי דחייל אאיסור טריפה דקיל על איסור חלב דחמיר דבכרת לא חייל והקשינו לעיל דהרי חלב שהותר מכללו יותר מוכשר לקבל איסורין אף שהוא בכרת מחייבי לאוין דעלמא דלא הותר מכללו שהרי ר"י אית ליה דנבילה לא חייל אטמאה ועל חלב שהוא בכרת כיון דהמ"כ קא חייל ונראה לפרש בכוונתם דלאוקימתא זו מוקמינן דר' יוחנן אליבא דר"י קאמר למילתי' דאבר חל על טריפה דר"י א"כ דאיסור חמור חייל בלא כולל ומוסיף בגה"נ של טמאה ומש"ה חייל נמי אבר על טריפה דאיסורו היה נוהג בב"נ אבל על חלב ל"מ חייל שגם דהותר מכללו מ"מ איסורו חמור בעצמותו מכל ח"ל וראיה מכריתות כ"ג דמקשה לרבי דא"ל דחמור ע"ק הוא דחייל מכל חלב לה' לרבות אימורין קדשים קלים למעילה והא מעילה איסור מיתה וחלב א"כ ומאי קו' כיון דחלב המ"כ כבר נשתוה עם ח"ל ובקדשים איכא כולל דכליות וע"י א"ה הוי כה"כ א"ח ולרש"י ק"א בדריה"ג ע"י מוסיף נעשה חמור א"ו שגם דהמ"כ מ"מ איסורו חמור ממעילה שאין בו כרת והא דטריפה חייל ע"ח משום דהוי כולל גמור משא"כ באיסור אבר דליכא כולל רק ע"י הצטרפות דגו"ע או בחלב ע"י החוטים והקרומים (עי' לעי' אות י"א) והא דהקדימו כגון שנטרפה עם יצ"ר כי היכי דלוקמינהו בחד גוונא למאן דמחייב שלש דטעמי' הוא דר"י לטעמי' דנו"ט חיילי בלא כולל גבי ריסק ט' נמלים ולהכי ס"ל דאבר חל על טריפה משום דאיסורו מחיים כנ"ל ונטרפה בתחילת יצירתו ומש"ה אינו יכול לעכב לאיסור אבר מלחול אבל בנטרפה אח"כ שאז גם לאיסור טריפה מעליותא דאיסורו מחיים ושוב אין איסור אבר יכול לחול דר' יוחנן אליבא דנפשי' לית לי' א"ח כרבנן דר' יודא כנ"ל לפרש דבריהם אמנם בעיקר קו' יש לשדות נרגא דדוקא לעי' גבי אבר שיש גו"ע היא דאתי איסור אבר וחייל אטריפה שגם דשם איסור טריפה בעלמא איסורו מחיים מ"מ חייל עלי' משום דמטמא אבל בחלב שאינו מטמא תו לא מצי חייל אטריפה מפני זה לבד שאיסורו מחיים שגם טריפה נכנס אפס קצהו בגבולו שגם דבהמה זו נטרפה מתחילת יצירתה ולא היתה לה שעת הכושר אבל שם טריפה חדא מילתא הוא ומש"ה מונע לאב' זה שאין בו גו"ע מלחול אבל לעי' גבי אבר שיש בו גו"ע איירי דא"ל מעליות' בהדי' דקא מטמא ומש"ה מצי חייל

כב ועיין לעי' ק"ה ע"א בתו' ד"ה כי אצטריך וא"ת אי קסבר בהמה בחי' לאברים עומדת וכו' ויש להבין דמאי בעי בזה ומנ"ל לאוקמי מילתא דר"א שלא אליבא דהלכתא ולהקשות עליו וכבר עמדו בזה האחרונים ונראה משום דלא"מ בכ"מ בכולהו תנאי מאן דלית לי' איסור מוסיף רק ר"ש דפליג בזה ביבמות ל"ג ומסתמא דר"א א"ל א"מ אפי' בקל מכל צד ע"ח מכל צד דאף את"ל דלית לי' איסור מוסיף או דטמאה ליכא מוסיף כלל משום דבעודה מפרכסת היתה אסורה לב"נ ולכן אי ס"ל דלאו לא"ע רק לשחיטה או לנחירה כבר נאסרה לב"נ משעה שיצאה לאויר שאם ימיתנה ותהי' מסוכנת אזי נאסרה לב"נ מאז ולישראל לא נאסר רק בעת שתלש כאשר כתבנו לעי' לדעת רמב"ם ובטמאה אף לדעת תו' דפסקי דלא כראב"י כיון דל"ש בי' מי איכא מידי כמבואר בפוסקים א"כ נילף מיני' דאחע"א דקולא וחומרא לחומרא מקשינן עי' תוס' חולין ק"א ע"ב ואת"ל דבעלמא נמי קסבר דאיסור חל על איסור בלא כולל ומוסיף עדיין תיקשי דמהיכא קא ילפת מאמה"ח שאני אבר מן החי דאיסורו מחיים וזה כבר ידעינן מטריפה דקא חייל ע"ח משום דאיסורו מחיים ואי משום דטריפה הוי א"כ הא תינח למאן דל"ל אחע"א איכא מעליותא משום כולל ומוסיף אבל למאן דס"ל איסור חל ע"א ליכא שום מעליותא בכולל ומוסיף א"ו צ"ל דס"ל דאין איסור חל ע"א רק ע"י כולל ומוסיף