זית רענן חלק א לא

במקצר וכמנהיג רע וחשבו כו' וגרם להם זה לכפור בטובת בעל הבית וחסדו כמו שאמר החכם [קהלת יא] וגם בדרך כשסכל הולך לבו חסר ואומר לכל סכל הוא עכ"ל ושיעור הכתוב כך הוא וישא אברהם את עיניו שהתבונן בעין שכלו לכל אשר ראה בעיניו וזהו והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו שראה מחשבות ההבל ותוהא של האיל ההוא שתלה כל קורותיו ההם בקרניו שחננו הבורא לטובתו כן יקרה לדורות אחריו וכמ"ש וזהו כוונת המדרש הנ"ל ועתידין ליגאל בקרני של איל כששמו אל לבבם ויבינו וישרשו בקירות לבותם עשתנותיהם שרוח עועים הטתום לכל אלה ובעורין ובסנורים הוכו עד כה והוא רק רוח הסכלי הבהמיי כמו שנדמה לאיל בקרניו וישום נא המעיין עיונו בכל זה ויתיישבו היטב כל הקו' הנ"ל גם קו' א' ב' בכוונת המדרש הנ"ל נראה דמצינן אמירה לפעמים רק לכוונה ומחשבה לחוד כמ"ש ויאמר עשו בלבו ויאמר המן בלבו ושגם בענין העקידה שרצה ה' ית"ש שיהי' על נקודה היותר נפלאה וגדר ה' בעדו לבל יחשוב בלבבו שעודנה לא אבדה שברי ותקותי שהרי שני בנים יש לי ואולי ישמעאל יחזור בתשו' ויתעלה עוד יותר ממני לכן גדר ה' בעדו לבל יחשוב כאלו וכמ"ש לעיל גם קו' ט"ו שקיבל שכר על הקימה ועל הליכה הכוונה על שהתקומם מתחילה לשנוא את יצחק ולהדמותו רק לאחד מן הנערים שמנוערים מכל מעלות החמודות כמ"ש ואני והנער נלכה עד כה גם על זה קיבל שכר שכל עוצם מגמתי הי' לבל ילך בדרך שובב ובדמיון הכוזב בשעת העקידה וכמ"ש לעיל ובכדי שיתבררו ויתלבנו כל מצפון לבבו למען יקיים וימלא הנסיון הזה באמת לאמיתו וכמ"ש ולא נשאר לפנינו עוד רק לתרץ מה שהוקשה לעיל בקו' י"ב בפסוק כי ברוך כו' וירש כו' דהנה כשנשים עיונינו בברכה שבירך יצחק את עשו בנו בפ' תולדות ואת אחיך תעבד והי' כאשר תריד ופרקת עולו מעל צואריך, דלכל הפירושים איננו מדקדוק לשון הכתוב דלפירושם העיקרי קאי כאשר תריד על יעקב והי' צריך לומר והי' כאשר יריד בלשון נסתר ונראה לפרש בדרך נכון קרוב לאמת ולקצר אני צריך והמבין יבין דהן נודע מאמר חז"ל אין ברכה כו' אלא בשביל המאמינם לאמתן בבורא יתעלה וכן להיפך חלילה אין הקללה כו' ונמצא כל השתלשלות וכל שפעות העולם תלוים רק במאמינים בבורא יתברך, ומקיימים תורתו ועפ"י יתחלקו את שפעם בכל תהלוכתם, אולם כשעושים רצונו של מקום בכל המידות טובות ומעשיהם ישרים לפני הבורא ית"ש אזי המה נוטלים חלק בראש משפעת הבורא יתעלה, וכשאינם עושים רצונו ש"מ אזי כפי מעשיהם יתמעט חלקם ושפעם, אולם עודנה כל המפתחות ושפעת תבל תלוי' רק בזכות המאמינים ועפ"י יצאו וע"פ יבאו וז"ש והי' כאשר תריד שכל המאמר עטוף יחד לנושא אחד ונמשך למאי שכתוב למעלה ואת א"ת לזה גילה לו שורש הדברים ואמר שזה לא יתבטל ויופר לעולם ולנצח נצחים ובשגם כאשר תריד מ"מ כל המפתחות כולן נתלו רק בזכות המאמינים, וז"ש כאן את שער ג"כ על מטרת עוצם כוונה זו ולא כתב את ארץ כו', שרק השערים והמפתחות נתלו בזכותם אולם בקבלת השפע תלוי במעשיהם וז"ש אח"כ והתברכו בזרעך, שכל הברכות והשפע הבאים לעולם תלוים במעשיהם של המאמינים ועיין וזה הנראה לפענ"ד בפרשה זו

ב ע"פ מ"ש לעיל בדברי המדרש על פסוק ויקם וילך ניתן לו שכר קימה ושכר הליכה ששכר קימה הי' על שהתקומם מתחילתו נגד בנו יצחק והשליך אהבתו מרחוק כמ"ש ואני והנער כו' והלך ממדריגה למדריגה עד שלבסוף נתקשר באהבת בנו אלא שנתעצם לעומתו באהבת הבורא ית"ש, ובשגם שבתחילה עודנו לא נכנס רק למדריגה הפחותה ובזה לא מילא רצון הבורא יתעלה ואפ"ה לא קיפח הקב"ה שכרו גם בעד זה מפני שגם זה עשה כדי שיבא לתכלית המבוקש למלאות רצון הבורא יתעלה באמת לאמיתו לבסוף, וכה"ג מצינו במדרש בפ' ח"ש פ' ס"ב וז"ל כד דמך ר' אבוהו אחזי לי' תלת עשר נהרי אפרסמון אמר להון אילין למאן אמרו לי' דידך אמר אילין דאבוהו ואני אמרתי לריק יגעתי לתוהו והבל כחי כליתי אכן משפטי את ה', והקשה שם הי"מ וז"ל תימא איך חשב לריק יגיעו הלא אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, ונראה דר' אבוהו ה"ק הן נודע שהקב"ה משלם שכר בעד כל מצוה ומצוה, אולם מה שיגעתי במועצות ודעת ותחבולות שונות כדי לכוף ולשפוט את יצרי שבקרבי כדי לקיימם בשלימות, בעד טרחה ועמל זה לא ישולם לי מאומה, הכי יעלה ע"ד שישולם לסוחר אחד בעד סחורתו שהשיגו בטורח ועמל, ביותר ממה שישולם לאחר שהשיג סחורה זו בלא ליאות ויגיעה, שהרי הקונה נותן עיניו רק על מחיר הקנוי לו, וכיון שראה ר"א שהגדיל מתן שכרו כ"כ בכפלים מני המצות שקיים בימי חייו הבין מעצמו שמשלם לו גם בעד טרחתו ויגיעו בכל ימי חייו וז"פ הפסוק בישעיה סי' מ"ט ואני אמרתי לריק יגעתי לתוהו והבל כחי כליתי שהיגיעות והכחות אשר עצמתי בהם יהיו למגן, אכן משפטי הכוונה מה שנתווכחתי עם יצרי במועצות ודעת ותחבולות שונות וכליתי כחי עד שעצמתי עליו, זה נקרא בשם משפט ע"ד דאיתא בברכות פ' הרואה צדיקים יצ"ט שופטן רשעים יצה"ר שופטן בינונים זה וזה שופטן] את ה' שהוא מדת רחמים שמשלם גם בעד טורח ויגיעה זו ופעולתו את אלקים שהם פעולת המצות עצמם גם מצד מדה"ד לא יקופח, ובזה נסיים הדרוש הזה ומאת ה' ית"ש נלכה ונדרשה שיזכור לנו זכות העקידה כדרך שמתפללין בתפילתנו הסדורה אנא מלך חנון ורחום זכור והבט לברית בין הבתרים אשר אז בכרות הברית הלזה נתייחדו יצחק וזרעו עד דור אחרון לזרעו של אברהם ובהם יתקיים כל הכריתות הברית ההיא ורק על יצחק וזרעו היה כל איתן תקות אבינו אברהם ואחר כל זה נתעצם אבינו בכל מעוזו למלאות רצון אבינו שבשמים וז"ש אחר שתבט בברית בין הבתרים אח"כ תראה לפניך עקידת יחיד, למען יגדילו פארות מבחן העקידה עד אין קץ, וז"ש למען ישראל א"ס: דרוש ג בענין מתן תורה

עיין שבת פ"ח ויתייצבו בתחתית ההר מלמד שכפה עליהם הקב"ה הר כגיגית ואמר להם כו' אם תקבלו התור' מוטב וא"ל שם תהא קבורתכם אמר ראב"י מכאן מודעא רבה לאורייתא, אמר רבא אעפ"כ הדר קבלוה בימי אחשורוש כמ"ש קימו וקיבלו קיימו מה שקיבלו כבר, ושם באותו עמוד, דריש ר"ס בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים רבוא של מה"ש לכל אחד ואחד מישראל וקשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע וכיון כו', שם אמר רא"ל בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה רז זה לבני שמ"ה משתמשין בו דכתיב ברכי ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ברישא עושי והדר לשמוע, אמר רב חמא בר חנינא מאי דכתיב כתפוח בעצי היער כו' למה נמשלו ישראל לתפוח לומר לך מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע, א] והמאמר הזה תמוה בעיני כל הרואה דלאיזה ענין נחוצה כפה עליהם ההר ונשתנו סידרי בראשית כיון שהיו להוטים אחרי קבלת התורה בכל מאוויים והקדימו נעשה לנשמע, וגם לאזהרה גדולה ורבה כזו שאמר להם ואם לאו שם תהא כו' הי' או שלא לצורך, ב] מ"ש מכאן מודעא רבה לאורייתא האיך יעלה ע"ד שעד שלא קבלוה בימי אחשורוש לא נענשו בשביל טענת מודעא זו, דא"כ אמאי נענו ונחרב הבית ראשון ודוחק לומר בשביל ע"ג לחוד