זית רענן חלק א שט

בחיי הבעל לדעת הראב"ד בפ"ג מה"ש דגם כה"ג אף שאיסור הראשון הלך ואזיל לי' הוי ליה דין כולל א"ו דבכה"ג ל"א כלל דין מיגו וביותר הו"ל לבעל לח"מ להביא כדמות ראי' מדברי ר"ג מובא בתוס' ד"ה ומה וכו' וז"ל ומה מחיים אתי איסור טריפה חייל אאיסור חלב אע"ג דליכא למימר מיגו דטריפה חייל אהאי איסור חייל נמי אחלב נבילה שלאחר מיתה שהיתה מסוכנת מתחילה דא"ל מיגו דחייל האי איסור נבילה אאיסור מסוכנת חייל נמי אאיסור חלב לא כ"ש וכו' אולם כבוד בני החריף נ"י השיב בחכמה דגם מדברי ר"ג אינו ראיה כלל דש"ה דאף לאחר שישנו לאיסור שני מ"מ מיחל קא חייל מיהת איסור השלישי על איסור הראשון כמו בנבילה על מסוכנת דקחייל על הבשר וכיון שכבר חייל א"צ מיגו דקחייל על איסור ראשון חייל נמי על השני אבל בנידון דידן כגון באיסור אבר על חלב ש"ט דנאמר כיון דאבר חל על חמור חייל נמי אטריפה דהשתא דאיכא איסור טריפה א"ל דלא קחייל רק דנאמר דלולא איסור השני היה חייל על הראשון לחוד והשתא נמי ליחול עי"מ ונמצא דחדא בחברתא מישך שייכי דלולא מיגו לא קא חייל ול"מ גם על הראשון לחודא השתא דאיכא איסורו השני מיגו כזאת לא נשמע כלל וגם לר"ג

יג ועפ"י דברינו הנ"ל באות ז' ח' ט' יש מקום לגלות מילתא חדתא בדברי רבותינו בתוס' ד"ה מר סבר שהמציאו דר' יוחנן לית ליה לא כולי ולא מוסיף אליבא דנפשי' והדברים קשים לשמעם דהאיך ר' יוחנן דהוא מרא דתלמודא יחלוק אכולל ומוסיף דכולהו תנאי ואמוראי אית להו לבד ר"ש דפליג ומנ"ל לרבא להמציא כן אליבא דר"י שהרי בכולהו תלמודא דר"י א"ל הלכה כסתם משנה ולאוקימתא דידיה כבר סתם לן במתניתין בשבועות וכן בכריתות י"ג י"ד ובזבחים גבי טומאת הגוף, אמנם נראה דרבא לטעמי' דאמר משמיה דר' יוחנן וכן אמר ר' יוסף משמיה דר' יוחנן במכות ט"ז ע"ב אפי' א' והוא גבי ריסק תשעה נמלים וא' חי דמצטרפי לכזית ועיי"ש בתוס' ד"ה ריסק דטעמיה דר' יוחנן דא"ל כלוי במעילה דטומאת וטהורים מצטרפין לכזית והטעם כיון דריבה קרא דיבא איסור נבילה ויחול על א"ח אפי' בלא כולל ובלא מוסיף דסתמת הקרא משמע להו לדידהו אליבא דר"מ ולוי ור"י פסקי כוותי' דר"מ בזה כאשר הרחבנו בזה בסי' י' אות י"ב י"ג י"ד וגם כבר הוכחנו לעיל בסימן זה אות ח' מתוספת קנ"ג ע"ב ד"ה ושאני דכשם דמעליותא דנבילה וטריפה גורמים לחול כן מונעים את האחרים מלחול וכיון שכן דרבא אית לי' אליבא דר"י דנבילה וטריפה קא חיילו בלא כולל ובלא מוסיף נמצא דנבילה וטריפה דמי כאלו כללו והוסיפו ומעתה מה יוסיף לן תת כחה של אמה"ח במה שהוא מוסיף כיון שכבר עמד למפגע לי' איסור טריפה במעליותא דידי' מפני שנאסרה מחיים ודע דאף כשנטרפה עד יציאת רובא דאז לא נשלם כל מעליותא דטריפה שהוא מפני שנאסרה מחיים וכאשר נאסרה בתחלת ברייתה אזי לא נכנסה לכלל סוג זה כדבארנו לעיל באות ח' אמנם אנן אליבא דר"י קאמינא דס"ל לרבא אליבי' דגבי נמלים מצטרפין לנבילה הגם דגבי שרצים אזדי לי' למעליותא דנבילה שהוא רק מפני שמטמא ובשרצים אינו מטמא רק בח' שרצים לבד דמטמאים בכעדשה וכן הוא שיעור אכילתם במיתתם (מעילה ט"ז) א"ו צ"ל דס"ל לר"י כיון דשם נבילה מטמאה בעלמא ולהכי קא חייל אפי' במקום דאינו מטמא וממילא שכן הוא אף בטריפה דבח"מ רבינהו קרא ומש"ה קא מוקי לן רבא אליבא דר"י דאיירי כשתלש ממנו וטרפה בו דאל"ה אף כשנטרפה עם יצ"ר תו לא קא חייל אמ"ה על טריפה אף דהוי א"מ משום דשם טריפה דדמי כאילו נשלם בכל הכוללים וכאלו הוסיף כבר בכל מה שתוכל לחשוב שהרי כבר ריבה לן קרא דכגון אלו חיילי וכאלו נשלמו בכל מעליותא שנוכל להמציא ואינו דומה למוסיף על כולל דחייל וכן להיפך דשאני ושאני שהרי נמצא בשני איזהו מעליותא יתירא כעניני דמעליותא דראשון משא"כ גבי נבילה וטריפה דמעליותא דידהו מגזה"כ עומד לעומתן מצד אחר שלא כענינו דשני כלל ודומה כאילו שניהם שוים ואין איסור חע"א (גם על דבר שלא המ"כ שהרי קא חייל על שרצים שלא המ"כ) שגם אמנם דגם אמה"ח לר"י דא"ל דלאו לא"ע יש אתו ג"כ מעליותא דטריפה ודנבילה שהוא מטמא ונאסר מחיים ברם כבר נכנס הדבר לסוג שני איסורים שוים דאין אחע"א דע"כ לא גילה קרא דמעליותא דשם נבילה קא חייל רק על דבר שלא נאסר מחיים וע"ז קשיא להו משבועות דמוקי לי' ר"י בכולל והתם קתני במתניתן גם נבילות בהדי שאר ועל נבילות דריבה קרא בהדיא דקא חייל תו לא מוסיף תת באיסור השני במה שהוא כולל או מוסיף וצ"ל דמוקי למתניתן כר' יודא דא"ל דנבילה ג"כ לא קא חייל אלא בכולל לחוד כדאיתא להדיא גבי עוף טמא דאין איסורו רק משום ב"ת טמא ועיין כי דברים ברורים הם למבין

יד ולפום דברינו הנ"ל נקל להבין למעיין כולהו אוקימתא דשמעתין לאשורם מילתא בטעמא ותוכן הדברים בקצרה לעורר המעיין דלמאן דא"ל דלאברים עומדת אז נפלה מעליותא דידי' עד תומו שהרי נאסרה מתחילת ברייתה ולא נכנסה כלל לסוג מעליותא דטריפה שנאסרה מחיים גם נסתבך בגריעותא דחלב שהמ"כ הרי יש לו היתר בשחיטה ולהכי א"ל לר"י דקא חייל איסור טריפה על אמה"ח גבי אבר מה"ט וכן גבי חלב מה"ט משום דטריפה אית לי' כל מעליותא דידי' כמו ע"ח דחל לכ"ע אכן עדיין יש לחלק קצת דשאני חלב דהמ"כ אצל חי' בלא תיקון כלל אבל באבר שלא המ"כ בעצמו רק השחיטה מוציאו מידי אבר מן החי מפני זה לא היקל איסורו כלל שכן תורתו של אמה"ח וא"ל שהותר מכללו אצל טמאה או כשתמות דמ"מ איסורה קאי מפני טמאה ונבילה ומש"ה פליג ר"ל אכן למאן דא"ל דלאו לע"א כבר נכנס בחרקאו דכולהו מעליות' דנבילה שכן מטמא ודטריפה שאיסורו מחיים וגם אין לו היתר בשחיטה דמה דנאסר לא תותר עוד ומה שתותר לא נאסרה מעולם אמנם נגד איסור טריפה שנטרפה אח"כ שגם היא נשלמה במעליותא דידה אין לו כח לחול כשם דנבילה לא חייל אטריפה עי' תוס' זבחים ס"ט ד"ה ר"י (כאשר הרחבנו בזה לקמן בסי' י' א' ט"ו) רק כשנטרפה עם יצ"ר דאז נאסרה מתחילת ברייתו ואזדי למעליותא דידה ואבר הוקם וגם עלה במעליות' דתרווייהו (עי' לעי' א' ח) אך עדיין יש לדון בזה דמ"מ שם טריפה כדקאי קאי ומה"ט פליג ר"ל אמנם רבא אליבא דר"י דס"ל דאיסור נבילה חל על שרצים אף דאינו מטמא בע"כ צ"ל דגם לר"י אזלינן בתר שם טריפה ושם נבילה ומש"ה צריך לאוקמי כשתלש אבר וטרפה בו דמסתבר לי' לאוקמי לר"י דס"ל ג"כ דלאו לאברים עומדת ולא בעי למימר דס"ל לר"י דלא"ע ואפ"ה קא חייל איסור טריפה אאבר אע"ג דל"ד לגמרי לחלב שהמ"כ ממילא שהא לר"י קא חייל גם אאיסורין דלהמ"כ כלל טעמא דמילתא משום דשם אבר קא מטמא דל"מ השתא קודם שנחתך ממנו וקם במעליותא דידי' כשם נבילה ומש"ה ל"מ למיחל חדא אחבירו דכשם דגורם למיחל כן מונע חיילות חבירו דהא ר"י ס"ל במכות דאזלינן בתר שם נבילה אעפ"י שאינו מטמא גבי שאר שרצים אפ"ה לא נפלה ממעליותא דידי' דאזלינן בתר שמא וה"ה באמ"ה אם נאמר דלאברים עומדת אכן אנן דפסקי' דלא כר"י בזה דנבילה לא חייל אשאר איסורין רק במקום דאיכא כעין כולל בהדי' (עי' אות י') שפיר מצינן למימר דאזלינן רק בתר השתא ולא בתר שמא דיד' מש"ה שפיר פסק הרמב"ם בחלב מה"ח מה"ט דחייב ג' וכגון שנטרפה עם יצ"ר דכבר אזדי למעליותא דידי' ומש"ה אתי איסור אבר וקחייל עלי' שכבר אית בי' גם כעין כולל ע"י חוטין וקרומים (עי' לעי' אות י"א)

טו ועפ"י דברינו הנ"ל יתיישב ג"כ קו' תוס' ד"ה ומר קסבר וז"ל וא"ת כמאן ס"ל אי כר"א דא"ל כל שאתה מצוה ע"ד וכו' לחייב נמי הכא טריפה