זית רענן חלק א שז

על איסור אבר מ"ד אאיסור חלב אע"ג דאבר מה"ח מטמא מ"מ כיון דחלב בכרת ואפ"ה חייל עליו כ"ש אאבר מן החי עכ"ל העתקתי דבריהם כי נשמע מדבריהם הטהורים כשנדייק היטב איזהו יסודות חדשים ליש' אותנו בסוגי' זאת וליישב כמה קושי' חמורות כאשר נבאר להלן בראשון דכשם דחד מהנך גורמים של נו"ט דגלי לן קרא דחלים מפני מעליותא ש"כ אחד מהם גורמים לחול כן אם נמצא מעליותא דחד מינהו באיסור הראשון מונע הוא ומסיג אחור את השני מלחול עליו, ונשמע מדבריהם בקו', אף על גב דאבר מן החי מטמא אף על גב שאין זה חומר כל כך בעצם האיסור כמשמע מדבריהם ביבמות ל"ג ע"ב ד"ה אמר ר"י יעו"ש, גם נתבוננה במה שתירצו כיון דחלב בכרת וכו' דעדיין לא נתישר לנו היטב שהרי כל מעליותא דטריפה דרדיפא לחול הוא מפני שאיסורו מחיים והרי גם אבר מה"ח נכנס אתו במדריגה הזאת בשוה ואכתי אמאי יחול עליו אולם כבר הארכנו לעיל דמעליותא דטריפה הוא מפני שלא מצינו בע"ח נאסרין כדאיתא בקדושין נ"ז א"כ למ"ד דבהמה בחיי' לאברים עומדת כבר נאסרה תיכף כשיצאה לאויר העולם ודמי בזה לחלב וגיד וטמאה שלא נכנסו כלל וכלל בסוג זה דאל"כ הרי רוב ב"ח נאסרין א"ו כל היכא שהותרה בתחילת ברייתה ונאסרה אח"כ הוא שנכנס במעליותא דטריפה והוא דרדיפא לחול על איסורין כאשר נתרבה לנו בטריפה דחל ע"ח וכמו כן בכל דדמי להו במעליותא דשני וגריעותא דראשון וממילא נשמע דלמ"ד לאו לאברים עומדת דאיכא באיסור אבמה"ח כל מעליותא דטריפה ועוד נוספות לו דחמיר איסורי' שהרי מצטרפין עצמות וגידין לכזית משא"כ בשאר איסורין כקו' תוס' יבמות ל"ג ע"ב ד"ה אמר ר"י בסה"ד שהיקשו למ"ד דטריפה חל על אמה"ח אמאי הרי קל ע"ח לכ"ע לא חייל ותירצו כיון שיש לו היתר בשחיטה ויסתלק איסורו לגמרי משא"כ בטריפה אמנם הא תינח למ"ד לאברים עומדת ( דעליו סובב דבריהם בקו') שפיר תירצו אמנם אנן למ"ד דלאו לאברים עומדת קא אמינא ול"ש כלל לומר דאמה"ח יש לו היתר בשחיטה שהרי כל האברים דהותרו בשחיטה לא נאסרו מעולם ואותו אבר שחתך בחיי' ונאסרה לא תותר עוד ועתה נכונים הדברים היטב דבפ' כ"ה קי"ג שפיר תירצו כיון דחלב בכרת ואפ"ה חייל עלי' משום מעליותא דטריפה וגריעותא דחלב דהמ"כ כן נמצא בהווייתן באיסור טריפה על אמה"ח שהרי התם למאן דאית לי' דלאברים עומדת קיימינן ולדידי' כיון דנאסרה מתחילת ברייתה הרי הוא כשאר איסורין כגיד וחלב ולא יצאתה בזה מכלל רוב בע"ח דאינן נאסרין וגם יש היתר לאיסורו משא"כ בטריפה ולהכי א"ל דחייל איסור טריפה מפני מעליותא דידי' דרדיפא לחול מפני שיצאתה מכלל רוב בע"ח שנאסרה מחיים אח"כ ועתה נדע כי האיר לנו מאור עינינו בקוצר דברים להבין היטב טעמא דמ"ד דאיסור אבר חל על טריפה דמיסתם קא סתים דבריו לכן הקדים לנו רש"י במתק אמרי נועם דאיירי שנטרפה עם יציאת רובו ונמצא דאז כשנטרפה מתחילת ברייתו לא נכנס לכלל סוג דאיסור מחיים וכשחתך ממנו אבר אזי נכנס באיסור השני דאמה"ח בחרקאו לכלל מעליות' דטריפה דעלמא וגם מפני חומר שבו דמצטרפין גידין ועצמות לכזית משא"כ בטריפה מש"ה כשם דחייל איסור טריפה בעלמא היכא שנטרפה אח"כ על איסור חלב מפני מעליותא דידי' וגריעותא דחלב כן היכא שנטרפה עם י"ר קא חייל אמה"ח אח"כ ומאן דפליג בזה ס"ל דאנן בתר שם טריפה אזלינן ולא בתר השתא ואיכא גם בשם איסור הראשון מעליותא דשני ועומד כנגדו ומסיגו לאחור

ט בתוס' ד"ה מר סבר וכו' וז"ל אע"ג שפירש ר"י למתניתן כן לדידי' לא ס"ל וקשה ממכות דף ט"ז ע"ב גבי ריסק תשעה נמלים רבא אמר ר"י אפי' שנים והוא ר"י אמר ר' יוחנן וכו' הרי דאית לי' אפי' בלא כולל וצ"ל דאית לי' דשאני נבילה דגלי קרא אפי' בשרצים שאינו מטמא ולא ה"מ אמנם עיקר קו' תוס' הוא תמוה רבה ועצומה וכן היקשו על הרמב"ם דפוסק להלכה כאוקימתא דרבא כשתלש אבר וטרפה בו הא לא"ה לא חייל ואמאי הרי הוא א"מ לב"נ גם תמהו בתלש חלב מה"ט פוסק דחייב שלש אף כשנטרפה קודם לכן והאיך חייל איסור מה"ח ואשר הנראה לפענ"ד בזה דרמב"ם לטעמי' אזיל בזה ומזה יתיישב חדא בחברתא דפוסק בפ"ט מה' מלכים ה' י"ג דבעודה מפרכסת אפי' כששחטו ישראל שני הסימנין שמותר לישראל הי' אסור לב"נ משום אמה"ח ועי' בלח"מ שנתן טעם לדבריו דפוסק כר"א ב"י ושבק לברייתא מהלכתא משום דק"ל קו' תו' מיפ"ת יעו"ש ולי נראה ראי' לדבריו משום דק"ל קו' תו' דהרי אמה"ח הוי איסור מוסיף לב"נ אבל לר"א ב"י ניחא דכשם דאיסור טריפה חל מחיים לכ"ע אע"ג דאינה עומדת לאכול גם בשרה מחיים כשיטת תו' לעיל ד"ה כיון שעומדת לשתות ולאכול אח"כ חל איסורו תיכף ה"ה כן לב"נ כיון שנאסר לו אף כשנשחטה ועודה מפרכסת כבר חל אמ"ה לגבי ב"נ מחיים כמו טריפה לישראל וכבר עומדת לכך דהרי אמרו לעיל ל"ג הרוצה שיבריא יחתוך וכו' קודם שת"נ וכיון שכן כשחתך ממנו אבר אזי לגבי ישראל לא הוי איסור מוסיף משום דלגבי ב"נ כבר נאסרה מתחילת ברייתה כמו נטרפה עם יצ"ר ולגבי ישראל דמותר מפרכסת אזי לא נאסרה רק בשעה זו כשחתך והרי לא נתלכד המוסיף בהדי האיסור כאחד ומוסיף כזה ל"א לדידן כמבואר בתשו' רמ"ע אשר הבאנו לקמן בסי' י' אות י"א ומש"ה פוסק כרבא דאיסור אמ"ה לא קא חייל משום מוסיף רק כשתלש אבר וטרפה בו דאתו בב"א אמנם כן הוא כשנטרפה אח"כ דאז איסור טריפה שאיסורו ג"כ מחיים עומד לנגדו ומונע אותו מלחול אף שאבר מה"ח מטמא ויש לו מעליות' דנבילה אפ"ה לא חייל משום דנבילה לא חיילי רק אאיסור חלב שאין איסורו מחיים לפי שנאסרה מתחלת ברייתו כאשר ביארנו לעיל אבל בטריפה שנטרפה אח"כ שאיסורו מחיים כבר הוכחנו מתו' דכשם דגרמא דידי' רדיפא למיחל כן עומדים בפרץ ומונעים האיסורין מלחול ולהכי אעפ"י שמטמא לא קא חייל ובתלש חלב מן הטריפה אשמיעינן רבותא אחרת דאעפ"י שאינו מטמא כדאית' להדי' ברמב"ם בהלכות ט"מ פ"ב ה"ג ובשאר א"ה פ"ב ה"ה ופ"ד ה"ו דכל אבר שאין בו גידין ועצמות שאינו מטמא אפ"ה חייל כשנטרפה עם יצ"ר דאז ע"י איסור טריפה נאסרה מתחילת ברייתו וע"י איסור אמה"ח נאסרה מחיים דאז כבר נכנס מעליותא דאמה"ח לכלל מעליותא דטריפה דעלמא דחל על חלב אף בלא כולל כשם דאיסור נבילה חל על גיד אף בלא כולל בסי' י' אות י"ב ואי משום דחלב המ"כ כבר ביארנו לעיל באות ג' דתוכן הדברים משום חומר על קל וה"נ איסור אמ"ה חמור מטריפה דמצטרפין גידין ועצמות לכזית כקו' תו' יבמות הנ"ל

י אמנם עדיין לא נחקרה דעתי בזה בהאי דפסק הרמב"ם בתלש חלב מן הטריפה דחייב ג' הן לפי מה שכתבנו לעיל והן לפי תירוצו של מהרי"ל חביב מובא בלח"מ דאיירי בתלש חלב ונטרפה או כתירוץ הראשון של לח"מ שם דמש"ה חייל איסור אמ"ה על טריפה וחלב משום מיגו דחל איסור אמ"ה על חלב כשם שחל טריפה על חלב משום דהותר מכללו ה"ה אמה"ח חל ג"כ על חלב מטעם זה והדר אמרינן מיגו דחל אמ"ה ע"ח חל נמי על טריפה ומביא ראי' מתו' שתירצו דאיירי בתלש חלב ונטרפה בו דאמרינן מיגו דאתו איסור טריפה וחייל אחלב חייל נמי איסור אבר עליו ולפי ענ"ד לא נראין דבריו הן בתחילת היסוד והן הבנין אשר בנה על היסוד זה ומתחילה נסוחה ונראה את הראי' שהביא מתו' דאמרינן דע"י מיגו נגרר האיסור עליו שענין זה הוא דבר מחודש לגמרי שלא שמענו בכל הסוגי' רק א"כ או א"מ רק בדברי ר"ג דף ל"ז ד"ה ומה והוא רק לרבותא בעלמא אבל לא לדינא הכי יעלה על דעת שאם נשבע על תאנים והדר נשבע על תאנים וענבים וחזר ונשבע על תאנים וענבים דבאם אכל תאנים שיתחייב שלש ע"י מיגו דחל אשבועה ראשונה חל נמי על שני' אלא