זית רענן חלק א שג

דא"ח אלא משום א"א ולא אמרינן מיגו דיחיל עליו איסור חמותו לאחר שימות בעלה יחיל עליו גם עתה א"ו דגם ראב"ד מודה בזה דדוקא גבי שבועה שלא אוכל היום וחזר ונשבע שלא יאכלנה דאז איסור השני בודאי חייל למחר אזי אמרינן מיגו אבל היכא דמיגו לא אתי אלא מספק כגון בא"א ונעשית חמותו דדילמא חמות היא תחילה ל"א מיגו לכ"ע וכן באחות אשתו ונעשית אשת אח היכא דלית ליה אחים ל"א מיגו משום דיחול לאחר מיתת אשתו והא דס"ל לריטב"א דאמרינן מיגו מספק גבי אחותו אלמנה דאיכא כמה ספיקי שמא תמות היא תחילה ושמא יתמנה כה"ג אחר דליתא בעולם בשעה שבא עליה א"ו דשאני ליה בין א"כ לאיסור מוסיף שהרי גם במקום שיחול האיסור בודאי לאחר זמן כגון בדינו של הראב"ד הנ"ל או בנידה ונעשית אשת איש לא הוי אלא מדינא דכולל כיון שזמן מפריד וחוצץ ביניהם ודינו של זמן שיבא אח"כ כמו חתיכה אחרת כמו בנשבע שלא יחרוש בין בחול בין ביו"ט דאף אמנם שיחול על אותה חתיכה עצמו כיון שזמן מפריד לחלות האיסור השני אזי ממילא נידון כחתיכה אחרת ומש"ה לא נכנס לגדר מוסיף רק לכולל ואי' כולל דקלישא טובא מא"מ ל"א מיגו רק כשיבא בודאי אבל כשחלות האיסור תלוי באיש אחר דהיינו במקום שעליו לא יחול לעולם רק שאפשר לחול על אחרים לאח"ז אפי' מספ' אזי נכנס לכלל מוסיף כיון שהדבר המפריד הוא בין גברא לגבר' בזה ס"ל לריטב"א דבאיסור מוסיף אמרינן מיגו אפי' כשחלות האיסור שעתיד לחול הוא מספק ותלו בעדני עדנים וספיקא טובא ובזה לא מצינן מאן דפליג עלי' דאפשר דגם הרמב"ם יודה לו באיסור מוסיף

ו ולכאורה הי' לנו מבוכה רבה ונפלאה לדינו של הריטב"א הנ"ל דאמרינן מיגו שיחול על אחרים אפילו היכא דתלוי בספיקא והיכא שיחול על עצמו לאח"ז (בוודאי פליגי הרמב"ם והראב"ד) ותלוי בספיקא מוכח מש"ס מכמה ראיות דלא אמרינן מיגו כלל אפי למאן דאית לי' איסור כולל כאשר הוכחנו לעיל מא"א ונעשית חמותו אפי' לר"ח ובר קפרא דאית להו א"כ אליבא דר"י אפ"ה אינו חל וכן בנשא חי ואח"כ נשא מת דאיסור אחות אשה קדים ולא חל איסור אשת אח אלא בדאיכא אחים לפנינו ולא חל עתה מפני שיחול אח"כ כשתמות אשתו והטעם מפני שתלוי בזמן לא נכנס רק לאיסור כולל דזמנים מופרדים כחתיכות מופרדות מדמינן להו ובכולל דקלישא טובא ל"א מיגו מספיקא ולפ"ז יסתעף מזה דבר מחודש דהיכא דליכא רק שני אחים ונשאו את שתי האחיות שישנם ולית להו אחוותא עוד דאז לא חל איסו' אשת אח על הראשון והיכא דאיכ' ג' אחין ונשאו ג' אחיו' דאז יחול איסו' אשת אח גם בנשואין של שלישי אף דלכל אחד אסורה וקיימא משום אחות אשה משום דכלפי כל אחד מהם הוי איסור מוסיף משום דיחול על השני כשתמות אשתו ושוב חזר וחל גם על הראשון מפני שכבר אפשר לחול על השני ושוב חזר וחל גם על השני משום מוסיף וכבר הוכחנו לעיל דממוסיף למוסיף אמרינן מיגו עד לעולם (אות ג') ודמי לדינא דריטב"א הנ"ל בכה"ג שבא על אחותו אלמנה דחל עליו איסור אלמנה מפני שיחול אח"ז על השני אמנם כשתדייק היטב לאחר עיון תראה שאין זה מתקבל על הלב כלל דע"י הוספת האחין יתעב' האיסורין בזמן שאסורה עליה' כמו עליו ומה יוסי' תת כח בדאיכא אח שלישי כיון שגם עליו נאסר' כמו על עצמו ועיק' הדב' דע"כ לא קאמ' ריטב"א הנ"ל אלא היכא כשעיקר ההפרד והמרחק הוא בין גברא לגברא דהיינו היכא שעל הראשון לא יחול האיסור השני לעולם מפני האיסור הראשון ועל השני יחול לאחר זמן (יהי' מאיזה טעם שיהי' או מפני שלא נתמנה עדיין כדינו דריטב"א הנ"ל או שגם עליו ישנו לאיזהו איסור שעתיד לפסוק מספק ועל הראשון ישנו לאיסורו שאינו עתיד לפסוק ולבטל דאין הדעת נותן לחלק בין זה לזה) אזי כיון דאיסורים מפסיקים ביניהם שהוא כבול באיסור שלא יפסוק לעולם ומן השני אפשר שיפסוק ואזי עיקר ההפרד ביניהם משום איסורו דראשון והשני לא נסתבך באיסור כבד וחמור כזה וכיון שכן כבר נכנס לכלל מוסיף ואמרינן מיגו אפי' היכא דתלוי בספיקא אבל בנידון הנ"ל כיון שגם ממנו עתיד לפסוק בספיקא כמו מאחי' ואפ"ה לא מהני מידי ועתה מה נוסיף תת כחו בהתלותו באחי' כיון שאין מרחק והפרד בין גברא לגברא באיסורין עצמן כיון שגם עליהם לא חל האיסור השני מפני הראשון כמו עליו ותו לית לן למיתלי רק מפני ספק זמן מפני שיבא אח"כ הרי כבר נחית מדין מוסיף ולכלל כולל לא הגיע כיון שאינו עתיד בוודאי: ז

ז אכן נולד לנו דין מחודש מדברי ריטב"א הנ"ל כגון ד"מ בבת בתו ונישאת לאחיו ואח"כ לאחי אביו דחל עליו מפני מוסיף שנאסרה על האחין משום אשת אחיו דאפילו כשכבר נשא האח את אחותה ונמצא דאין כאן איסור מוסיף לגבי האחין כעת בשעה שנישאת לאחי אבי' מ"מ חל עליו איסור אשת אחי אביו כיון שעיקר ההפרד בין גברא לגברא מפני האיסורין דמעליו לא יופסק איסורו לעולם ומאחין אפשר שיופסק האיסור שעליו כשתמות אשתו ובכגון זה כבר נכנס לכלל מוסיף ובזה יומתקו לן היטב דברי תוס' כריתות י"ד ע"ב ד"ה ואחות אשה ואמר הר"י דל"ג וכו' וא"ת וליתני שבע וליחשיב אחות אשתו וכגון וכו' וחיילא איסור אחות אשה באיסור כולל מיגו דמיתסר בשאר אחיות משום א"א וכו' וי"ל דל"ת רק איסורין דמודה בהו ר' יוסי דהיינו בא"מ ואפי' לר"ח וב"ק דס"ל לר"י א"כ יש לומר דלא נחית למיתני במתניתן רק א"מ עכ"ל והוא כתפל בלי מלח דאדרבא הו"ל לאשמועינן רבותא יתירא אפי' בכולל ולפ"ד הנ"ל נמתקו דבריהם היטב דנחזי אנן באחות אשה היכא דבשעה שנישאת לו אשתו היתה אחותה נשואה לאיש דאז לא חל עליו ע"י מיגו שחל עליו איסור אחות אשתו כלפי אחותה כיון שגם על אחותה לא יכול לחול מפני איסור א"א ול"א מיגו שיחול עליו לאחר מיתת בעלה דכבר נתבאר דכולל עי"ס למ"מ אבל במוסיף דקתני במתניתן דאזי אפי' בגוונא שגם על הגברא דניתוסף לגבי' א"י לחול כעת רק לאח"ז מספק אפ"ה אמרינן מיגו ולכן כשיוסיף עוד במתניתן ויתנה לאיסור אחות אשה בהדייהו אזי נטעה לומר דכולו בח"מ מחתינן להו וכשם דבכולל לא חל אלא כשחל עליו האיסור דחתיכה אחרת מעתה כדמוכח בכמה סוגיות כן דינו של מוסיף ומפני זה לא נקיט במתניתן אלא איסור מוסיף לחודא כי היכי דנוכיח מזה מדשבק לן לדינו ש"כ שהוא יותר רבותא אלא משום דא"מ חל עליו אפי' היכא שנאסרה גם על מי שניתוסף עליו רק שממנו יכול לנתק ואיסורו דראשון לא יופסק לעולם אפ"ה אמרינן מוסיף מספק והדברים ברורים ונכונים היטב לאחר עיון

ח נהדרין למילתא דאמרן לעיל שגם הרמב"ם דס"ל בנשבע שלא אוכל וחו"נ שלא אוכלנה דא"ח אלא א' אפשר דמודה לדינו של ריטב"א הנ"ל דהיכא שיש עליו איסור עולם ואח"כ חל עליו איסור אחר ועל אחרים ג"כ אסורה מכבר בדבר דאפשר שיופסק אפ"ה הוי איסור מוסיף משום דבאיסור מוסיף רדיפא חלות דידי' מא"כ סברא זו מוכרחת מריטב"א גופי' שהרי שם בקדושין גבי נבילה שנתנבלה ביוה"כ דאיסור יוה"כ קדים משום דיוה"כ הוי איסור כולל לרבנן על אמה"ח או כשנולדה ביוה"כ אפילו לר"ש דחל איסור יוה"כ ואמה"ח בבת אחת ואח"כ מתה דאז לכ"ע אינו חייב משום נבילה יעו"ש ואמאי לא הא נבילה הוי איסור כולל שיחול לאחר יוה"כ א"ו דכשיטת הרמב"ם ס"ל דאף שעתיד לבוא בוודאי כיון דאז יסתלק איסור ראשון כאשר הסביר הרדב"ז בטעמו של רמב"ם ואפ"ה גבי אחותו אלמנה ס"ל דהוי א"מ מפני שיחול על כהן אחר שיתמנה תחתיו אלא דשאני בין כולל למוסיף בשתי הדרגות דבכולל ל"מ אפי' כשעתיד לבוא בודאי ובמוסיף מהני אפי' בספק ועי' בשעה"מ פרק י"ז מה' א"ב ה"ח שתמה על הריטב"א הנ"ל ולדברינו לק"מ ודע דבאיסור מוסיף שעתיד להוסיף על אחר בודאי אזי חייב הראשון מיד גם משום איסור השני טרם