זית רענן חלק א רצה

נדרים דגם בקיום מצוה יש בו משום אין איסור חע"א אבל מלשונו שם במלחמות נראה דעיקר טעמו משום דלא יחל דברו כתיב אבל לא נגד חפצי שמים בין בקיום בין בביטול

כו אחרי שכתבתי כל הנ"ל אינה לידי ספר אבני מלואים ח"ש וראיתי שם שמכריע כדעת רשב"א וסייעתו דקונם ל"ח בקיום מצוה רק בביטול ודלא כדעת ר"ן נדרים ממאי דאמרי' בכריתות אקדשי' מיגו דניתוסף בה א"ה ולדעת ר"ן ת"ל דהוי א"ח וזכרוני שזה כמה הקשה לי אחי הרב החריף והבקי מהו' ח"י קו' הלז אמנם לדברינו הנ"ל סי' ז' דכתבתי שם דטעמי' דר"ן וכן הוא דעת רש"י כ' ע"ב ואף ר' יוחנן וכו' דנדרים חלים בקיום האיסורין משום איסור מוסיף דאיסור חפצא שגם דבב"ח לא הוי איסור מוסיף משום א"ה והטעם דכל היכא דמקושר המוסיף בעיקר החלות אין בו משום מוסיף וכולל כטעמי' דרמב"ם בפה מ ורמ"ע בתשו' רק בהקדש יש בו משום מוסיף דגבי הקדש אינו מקושר בעיקר החלות עי' סי' ג' א' ל"א וא"כ גם בנדרים ובנזירות אמאי אית בהו משום מוסיף וכולל הלא בנדרים מקושר איסור חפצא באיסור גברא וא א להפריש אחד מחבירו וכן בנזיר אמאי אית בי' משום כולל דאמרי' שם ד"ד דר"ש לטעמי' לתירוצא דאב"ע ואיירי בנשבע שלא אשתה הלא גם לרבנן אין בהם משום כולל כיון דא"א לנזיר לאסור באחד מהם ולהתירו בשאר כל עניני נזירות וחדשתי שם דעיקרא דמילתא דמשום מיגו הוא דאתינן עלי' דכחו של מיגו הוא לגרר את המבטל בהדי המקיים כדי שיתקיים כולו כמו דמצינו בכמה סוגיות הש"ס יעו"ש והא תינח לדידן דפסקינן כרבה גבי תאנים וענבים דאמרינן מיגו עי' נדרים י"ז ע"ב אבל לר' הונא דפליג על יסוד זה שם ולית לי' מיגו ושוין לדידי' חלות האיסורין שע"י עצמו לחלות האיסורין הבאין ממילא וכשם דהתם ל"ח היכא דמוסיף או הכולל מקושר בעיקר החלות ה"ה באיסור הבא ע"י עצמו ומעתה לק"מ דמסדר הש"ס רצה לפרש מתניתין דכריתות כי היכי דלא תקשי גם לר"ה דל"ל מיגו ומש"ה מפרש מטעם מוסיף דהנאה

כז גם קושי' השני' שהקשה שם מכריתות כ"ג דכל חלב לד' לרבות קדשים קלים למעילה דבקדשי' איסור אע"א ות"ל משום דהוי א"ח ומ"ש בהג"ה שם דגם בנדרים ל"ח משום א"ח רק משום דכתיב לד' רק משום א"ח הוא דמפלגינן בין נדר לשבועה ומש"ה מצריכינן יתורא דלד' גם גבי קדשים ומדייק לן מדברי רמב"ן במלחמת ולא דק דהתם בביטול מצוה איירי אבל בקיום משמע דמצד הסברא חייל משום א"ח וגם בביטול משמע מפשטות השמועה דמצד הסברא הוי חיילא אי לאו משום דכתיב לא יחל דברו דמשמע אב"מ לח"ש דכן איתא שם להדיא בגמרא וא"כ בקדשים דאנן משום מעילה הוא דמחייבינן לי' ולא משום לא וח"ד תו לא מצרכינן לרבוי' במקום דליכא למעוטי וממילא חייל מצד הסברא משום מוסיף דחפצא כדמשמע להדיא מדברי ר"ן נדרים דף ח"י (אבל לדעת רז"ה דס"ל דגם בקיום לא חל רק במ"ע אבל לא בל"ת בע"כ צ"ל דס"ל דיתורא דלד' קאי בין על ביטול בין בקיום, אבל לדעת ר"שי ור"ן ורמב"ן דחל גם על איסור חמור בע"כ צ"ל דמצד מוסיף הוא דקא חייל ובעיקר הקו' נ"ל דלא מיבעי למאי דאמרי' מעיקרא דרבי לית לי' איסור חע"א רק בחמור על קל ואפי בכולל ומוסיף שהרי קדשים איסור מוסיף הוא לרש"י ורמב"ם וכן הוא להדיא בתשו' רמ"ע דלרבי גם א"מ ל"ח אלא בחע"ק ולרבי גם באיסור מוסיף דחפצא ל"ח אלא בחע"ק ורק בקדשים הוא דגלי קרא דחל גם בקל על חמור וגם למסקנא שם דמקשי לר"ש דל"ל איסור חע"א גם במוקדשין לא קשי' קו' הנ"ל דת"ל משום א"ח הוא דחיילא דהרי לר"ש אף איסור מוסיף לית לי' ובירושלמי פליגי אמוראי בריש נדרים אם ר"ש בנדרים אם לא (ולדברינו הנ"ל תלי' מילתא בפלוגתא דר"ה ורבה בתאנים וענבים אם אמרינן מיגו אם לא ועי') גם למסקנא דירושלמי דר"ש מודה בקונם בע"כ צ"ל דטעמי' הוא משום גזה"כ כיון דלדידי' קלשא חלות האיסורין דגם במוסיף שאינו מקושר בעיקר האיסור ג"כ ל"ח וא"כ גם לרבה דאית לי' מיגו במקושר מ"מ איכא למימר דלר"ש לא עדיפי מיגו במקושר מן חלות איסורין דעלמא באינו מקושר דל"ח אפילו באיסור מוסיף רק משום גזה"כ דכתיב לד' הוא דחייל דקאי בין על ביטול בין על קיום מצוה וע"כ לא שמעינן אלא בקיום מצות עשה דהוי חמור על קל אבל לא על חלב דחמור ממעילה ומש"ה מצריכינן ליתורא דקרא לרבות דבקדשים חייל גם קע"ח וממילא לדידן דלא מפלגינן בין קדשים לחולין מינה הוא דילפינן דבאיסור חפצא חי לא בכל האיסורין אפילו בקע"ח

כח ומעתה במסילה נעלה ונדרכה באורח סלולה להבין דעת רשב"א ותוס' בתירוצם השני בשבועות דף כ' ע"ב דנדרים חלים בביטול מצוה אבל לא בקיום ולאו ק"ו הוא דאם חלים בביטול משום שהוא איסור חפצא ומכ"ש בקיום כקושית הר"ן נדרים ח"י יעו"ש ועפ"י דברינו הנ"ל דבע"כ צ ל דטעמא דרש"י וסייעתי' דחלים בקיום משום מוסיף דחפצא שגם דבכל איסורין של תורה דממילא לא נכנס כעין סג זה בכלל מוסיף דמוסיף לא הוי אלא כשאינו מקושר בעיקר חלות האיסור שגם אם נדון דל"ח האיסור השני מ"מ כבר יתוסף על החתיכה זיכה בפרט אחד מן הפרטים אכן כשמסובב קשור במסבב לא הגיע לסוגי מוסיף וכולל באיסורין דממילא והא דנדרים חלים בקיום מצוה ומשום מוסיף דחפצא עובר בבל יחל דלעולם א"א להתקיים באחד בלתי התחברותם יחד והי' מק המידה לומר להיפך דלא יחיל איסור גברא וימשוך גם איסור חפצא אתו ויסתלקו יחד כמו דאמרינן בב"ח אמנם עיקר הדבר כאשר צללנו במים אדירים וממעיינו התוס' דאינו דבר חדש אשר לא שיערו רבותינו האחרונים נ"ע ואמרנו ושנינו כ"פ דאלים בזה החלות שבא ע"י עצמו מאיסורין הבאין ממילא דבכל מידי דממילא כיון שמוסיף או הכולל מקושר בעיקר החלות נמצא דכשם דיש מקום לומר כשיחולו שניהם צמודים יחד המוסיף וגוף האיסור כן נוכל להתהפך ולומר דכשם דלא חייל האיסור עצמו כן מושך ומגרר גם המוסיף אתו ונסתלקו שניהם אבל בע"י עצמו דנחית לתורת מיגו דאלים לעולם כחו של המתקיים לגרור את המבטל אתו שיתקיימו שניהם ושלא יתבטל המקיים בהדי המבטל וכבר תקענו זה בראיות ברורות ואמיתיות בסי' ז' וזהו טעמא דרבה בתאנים וענבים כשנשבע על שניהם יחד שגם דלא נחית לכלל כולל דעלמא רק מטעם מיגו הוא דחייל כדמשמע ג"כ מפשטא דגמ' שם וא"כ מטעם זה עצמו הוא דירדו לחלוק על רבוותא דנדרים ל"ח בקיום מצוה דקסברי דבנדרים גופא אם אמר בלישנא דאיסור גברא דכיון שהזכיר נדר הוי איסור חפצא ממילא וכן הוא בירושלמי מובא במלחמת הנ"ל ונמצא דקשיר זה נעשה ממילא ומשום רצון התורה הוא דנגע בי' דבאיסור נדר יהי' לעולם איסור חפצא וא"ג יחדיו צמודים ולא יתפרדו הגם שהוא לא קיבל עליו איסור חפצא כלל וכיון שכן גם כל איסור קונם אף שהזכיר בחפצא כיון דלא מתלי תלוי בדיבורו כבר נכנס לכלל כל האיסורין דממילא דלית בהו משום מיגו ולכלל כולל ומוסיף ג"כ לא הגיעו מפני שמקושר האיסור חפצא שהוא המוסיף בעיקר החלות שהוא איסור גברא ועי', ובסברא זו עצמה הוא דפליגי דרבוותא דסבירי להו דקונם חייל בקיבל עליו שלא לאכול נבילות מפני שעיקר הדבר נעשה ע"י עצמו ומבטא שפתיו ולרש"י בלא זה ניחא דמשמע דפוסק כמ"ד בירושלמי דקונם שהזכיר בלשן שבועה לאו כלום הוא ועי' ר"ן רנ"ד שהרי מבואר בדבריו דגם שבועה שהזכיר על חפצא דינו כנדר וחייל אף בביטול מצוה משמע דהכל תלי' במבטא שפתיו עי' ברפ"ג בד"ה האומר מבטא וכ' ויש לדחות קצת ורשב"א וסייעתו דקסברו דל"ח בקיום מצוה משום דקישור עצמו נעשה על מוסדי התורה דאם יקבל ע"ע איסור חפצא