זית רענן חלק א כח

וכבוד בעה"ז או בבא וגם לא מפאת יראת עונש רק מפאת גדולת הבורא יתברך נקטה נפשו בקרבו שברי' שפילה כמונו ימרה ויסור לבבו מהבורא יתעלה שהוא ממ"ה הקב"ה שגם השכלים הנבדלים שרפים ואופנים וחה"ק חיל ורעדה יאחזון בכל עת שיתקרבו לפניו ויזכירו שמו הקדוש והנורא וזהו שמסיים בפסוק ב' אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך, ולעומת השב בבחינה כזאת אזי גם שכרו בלתי משוער ובלתי מוגבל וזהו ושב כו' והביאך כו' למען תעלה עוד במדריגה יתירה ע"י קדושת ארצינו הקדושה והטיבך והרבך מאבותיך יותר מאבותיך שגדול המצוה ועושה יותר משאינו מצוה ועושה ומסיים שם בפסוק במדריגה היותר מעולה וזהו ומל ה' אלקיך כו' לאהבה שנזכה שאין למעלה הימנו, וזהו אהבת ה' בכ"ל ובכ"נ, ובבחינה היותר מעולה למען חייך שכל הכוחות החיוני שבקרבך יהי' צרורים וקשורים רק באהבתו יתעלה. ובפסוק זיין ונתן ה' אלקיך את כל כו' מתחיל להשתרע את קצה השני הפחותה שאין למטה הימנו ועיקר יסודה היא רק מפאת יראת עונש, שמפני שרואה בעיניו גודל ועוצם העונש וחבל חובלים לעומת הרשעים ואינם מאמינים וזהו דכתיב ונתן כלומר אם אשר התעוררת מתרדמת האולת אשר אחות עד כה הוא בעבור שיראת לעצמך מפאת שראית בעיניך וזהו שכתב ונתן ה' כו' ויראת ונבהלת שתסוב גם עליך ובפסוק ח' מצייר לנו את כשרון מפעלים ומדריגותו שמפני שיראת מעונש תשוב ושמעת בקול ה' ועשית את כל מצותיו ופירושו שע"י שתשמע ותאזין בקול ה' ותבין מזה עד היכן הדברים מגיעים שצריכין לשמור א"ע מכל מחשבה והרהורי עבירה לבל ילכד ח"ו ברשת הגאוה והכעס ותדע בעצמך שישנם כמה צדיקים וחסידים שמשמרים א"ע בכל גדרים וסיוגים ומרחיקים א"ע ממדות הללו בכל מאמצי כוחם ובעבור זה תכוף את יצרך לעשות לכה"פ את המצות המעשיות התלוים בפועל ממשי וז"ש ושמעת המכוון שתבין בקול ה' אולם לא תכוף את לבבך לשמרם ולקיימם כי ירחיק ממך הלאה לגשת אליהם רק בעבור שתדע ותבינם במאזני שכלך תכבוש מהם את יצרך שתה' לכה"פ מן הבינונים ועשית את כל מצותיו [ושוב לא כתיב אתה ובנך שגם כל עוצם עבודתו רפוי' למאוד לכן לא ייסר את בנו בכל מאמצי כחו ויכלתו] לכן גם שכרו קצוב לו רק בעולמו כשם שיראתו ועבודתו המה רק מפני שירא לעצמו ואין הקב"ה מקפח שכר שום ברי' ומשלם לו גמולו בעולמו וז"ש והותירך ה' אלקיך בכל מע"י בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטובה, ע"כ חלקי הקצה השני ואח"כ מתחיל מדרך השב הממוצע בין שתי הקצוות ומתחיל מזה ונמשך גם למעלה וכאומר אבל תדע בעצמך שהבורא יתעלה לא ישוש אתך בעבודה הפחותה ההוא רק בדמיון העבד שרבו משליך לו פרס מנגדו וזה שכתוב כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך כי תשמע בקול ה' אלהיך לשמור מצותיו כלומר ממה שתבין ותפנה לידע כל המידות טובות היוצאת מהן ותבא מהם לכלל שמירת המצות שהפרש גדול בין עשיות המצוה לחוד לבין שמירות מצותיו כאשר כתבנו לעיל שע"י שתשכיל במידות הנולדות מקול ה' שתבא על ידם לידו לידי שמירת המצות שיש בכללו זהירות וזריזות יתירה ובכלל זה שנזהר בנפשו לשמור גם החוקים וכיון שהתחיל לעלות במעלות אזי באחרית הימים יוכל להיות שמקיים ויזהר גם במידות הללו וזהו דרך הממוצע שבין שתי הקצוות ובשב כזה ישיש ה' עמו כאשר שש על אבותינו וה' יאזרנו חיל וילמדנו בינה לשוב לפניו באמת ובתמים ויראנו מתורתו נפלאות ויצילנו משגיאות: דרוש ב בפ' עקידה

א עיין ברש"י שם שמביא את מד"ר אין נא אלא לשון בקשה כו' את בנך אמר לו שני בנים יש לי א"ל את יחידך כו' וליתן לו שכר על כל דבור ודבור עכ"ל, א] ויש להתבונן דמשמע לכאורה שאברהם חפש בכל צדי צדדין כדי להציל את יצחק כנגד רצון הבורא יתעלה ב] וגם מ"ש כדי לתת שכר על כל דו"ד דמאיזהו טעם יקבל שכר על שהחמיר על כל הצדדין הללו כדי להצילו, ג] גם מ"ש וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק נראה שמיותר לגמרי ואי לאשמעינן שלא הי' במהירות כדי להגדיל בחינת העקידה, הו"ל למימר ביום השלישי ויאמר אברהם אל נעריו, ד] גם אמרו ואני והנער נלכה ע"כ דמאיזהו טעם קרא ליצחק שהי' אז בן ל"ז שנה בשם נער שע"פ הרוב הוא כינוי לגנאי עי' סוטה מ' ע"ב מאי ונערים קטנים א"ר אלעזר שמנוערים מן המצות קטנים שהיו מקטני אמנה ואי משום דכתיב נערים קטנים דסתרי אהדדי א"כ לימא שהי' נערים כמשמען ולדרוש לקטנים לחוד ועוד שהרי יצחק נמי כבר יצא מימי הנעורים] ה] וביותר יש לדקדק לקמן בשעה שהי' יצחק על העקידה ואמר המלאך ג"כ אל תשלח ידך אל הנער הלא הקב"ה חס על כבודן של צדיקים וכינה אותו בכל לשון של חיבה, ו] גם מ"ש נלכה עד כה דאיתא במ"ר אמר ריב"ל נלך ונראה מה יהי' בסופו של כה עכ"ל וגם רש"י בפירושו הביאו דנראה שהי' כפוסח על שתי סעיפים, וחלילה לחשוב כן, ז] גם יש לדקדק דקרא זה ויאמר יצחק אל אברהם אביו כו' ויאמר הנה האש והעצים כו' יש לדקדק דמה אתי לאשמועינן במאי שקראו אבי ובמה שענהו והו"ל למכתב רק הצריך לענין שהוא ויאמר יצחק אל אברהם אביו הנה האש והעצים כו', ח] גם מ"ש והנה איל אחר דמלת אחר אין לו ביאור בפשטות הדברים, ט גם מאי דכתיב וישא אברהם את עיניו נראה כמיותר דאיזהו תועלת יש לנו בזה אם נשא את עיניו או שראוהו מיד י] גם הפסוק י"ד ויקרא אברהם שם המקום כו' יראה, הוא מקושי הבנה יא] שם ט"ז ויאמר כו' ולא חשכת את בנך את יחידך ולא כתב ממני כמו בראשונה, יב] פסוק י"ז כי ברוך כו' וירש זרעך כו' דמשמע דמשום נסיון הגדול הזה לבד יזכו לזה, ולא תלה הדבר בזכותן ובכה"ת לא כתוב כן וכן נראה בחוש לעינינו, יג] גם מה דכתיב בפסוק ד' ביום השלישי וישא אברהם את עיניו כו' לא נדע לכלכלם בפשטות דלאיזהו תועלת נכתב בתה"ק, יד] וגם לאיזהו תועלת נתעכב עד שלשה ימים ועמדו בזה רבותינו במ"ר יעו"ש, טו] גם איתא שם במ"ר דדרש על ויקם וילך אל המקום כו' ניתן לו שכר קימה ושכר הליכה צריך ביאור דאיזהו שכר יגיע על הקימה שהוא רק לצורך ההליכה ומחמת קו' ודקדוקים אלו נפרש בעזרתו יתעלה כל הפרשה על מכונו בפשטות, ומראשית כל הדברים נביטה נא בשכל האנושי, באם יקרה לאיש חלילה איזהו צרה ומצוקה ויגדל כים שברו, באם עודנו חפץ בחיים ובשכלו אשר חננהו ה' ית"ש, לבל יצא מן הדעת ולבל ימית א"ע בגודל שברונו וכאב לבבו אזי החכמה והשכל מחייבים שיקל על עצמו ויקטין לפניו את השבר והמצוקה ההוא בכל האפשרי, ויתלה ויסבב את פני הדבר בפן ואולי למען יקטין בעיניו המצוקה ההוא ויתנחם, ואפי' בדברים שרחוקים מן האמת כשר הדבר לפניו בעת ההיא למען יכלא מבוא בדמים להמית עצמו טרם שהגיע עתו ולבל יאבד לב מתנה וננקוט בדרך משל כפי ענין הפרשה בעושר מופלג ונכבד שחננו ה' לעת זקנותו בבן יחיד יקיר וחכם בשכל נמרץ ומחודד ומידות טובות וישרות, עד להפליא, ולכל אשר יפנה ישכיל, וקרהו שנפל הילד ההוא למשכב על ערש דוי, ואביו ואמו הוזילו זהבם וכספם ברופאים שונים, וגם התאזרו בכל אילותם ובטרדותם רק על הילד הזה ויפנו