זית רענן חלק א כו

יהפך את לבבינו הרעה וישלח בקירות לבבינו עיוניים זכים וצלולים ומחשבות טהורות ונקיות כשמש בצהרים ואנחנו נהי' מסובלים ונטל ונשא עולו עלינו ונקיימה ככל החוקים והמשפטים אשר צוונו ובחלקי צורכינו בכל חיותנו עלי אדמה שמנו בסרפעי לבבינו ששפעות הללו ניתן לנו מאת הבורא ית"ש במדריגת אל, והוא שאומר ואט אליו אוכיל, הכוונה כמ"ש שאנחנו המה השרשים במפעלות הללו הן במועצת ודעת יומם לא נשבות ולא נסורם מלבבינו והן במפעלים קרובים ורחוקים הכל מסורים בידינו ואמר במאמר המוסגר כמפסיק ומרמז באמצע עד שלא כילה עיקר המאמר ואמר לא ישוב אל ארץ מצרים כלומר לא הי' לכם לבקש ולתור אחרי מסיבות רחוקת כאלו ואח"כ חזר על עיקר ויסוד המאמר שהתחיל מתחילה, ואמר ועמי תלואים למשובתי, כלומר שהם חפצים שהבורא יתעלה הוא יהפך לבבנו ויסקל וישרש מאתם כל הדיעות זרות ונפסדות והוא יהי' העיקר בזה ויכוף את לבבינו שנשובה לפניו בטהרת לבב ובעיונות נשגבות וזהו שמסיים ואל, על יקראהו, מה שהוא באמת במדריגת אל דהיינו בחלקי עבודתו ותורתו נתהפך לנו למדריגת על, ובחלקי צורכי עולם שהוא רק במדריגת על לתהפך לנו לאל, לכן יחד לא ירומם לא יעלו ולא יצליחו גם באחד מהם וכמאמר חז"ל שכתבנו דורות האחרונים כו' זה וזה לא נתקיימה בידם ונראה דתחילת המאמר של נבואה זו נמי קאי על שטחיות כוונה כזאת וה"פ ואנכי תרגלתי לאפרים, שהטבתי עמם בתמידות בלא הפסק כמ"ש הח"ה בהקדמת השער הבחינה יעו"ש קחם על זרעותיו דשם זרוע הוא כינוי לעוז וגבורה כמ"ש ביד חזקה ובזרוע נטוי', וקאמר שלא בלבד הנוראות והנפלאות בעצמותם שעשיתי למענם, אלא שתאריתם בחוג ובתואר שתראה ליושבי תבל שבכח ידם ועזוז גבורתם ועוצם בינתם עשו את כל החיל הזה למען יהי' להם לכבוד ולתפארת וזה שכתוב קחם התנהלתי הנוראות האלו שהטבתי אתם על זרעותיו שיקרא על שמם ויראו מהם וז"ש על זרעותיו ולא על זרעותי אולם גם המה העלימו עין שכלם ולא ידעו כי רפאתיו

ג ועל כוונה נראה לפרש המקראות בישעי' נ"ו ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל ה' לאמר הבדל יבדילני ה' מעל עמו ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש, כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובחרו בשאר חפצתי כו', ובני הנכר הנלוים על ה' לשרתו ולאהבה את שם ה' להיות לו לעבדים כו' והביאותים אל הר קדשי כו' דהנה בן הנכר מכונה בפסוק זה נגד מי שהתנכר מעשיו לאבינו שבשמים והרבה לפשוע ואח"כ מתחרט על מעשיו הרעים ורוצה להשיב לפניו, וסריס מכונה על מי שלא חטא רק שלא זכה לעלות במדריגות נשגבות, ולא נזדמנו לפניו מצות יקרות לקיימם בבחינות גדולות וזה ההיפוך מתולדות שמע"ט של צדיקים נקראים תולדות, ומי שלא זכה לזה נקרא סריס ולפעמים הוא פיתוי היצר באמרו כיון שזה זמן כביר שלא זכיתי לכך, לעלות במעלות ולעשות מע"ט הרבה, מתי תגיע עוד ובזה דואג ומיצר לבבו ועי"ז הוא מחטיאו לא לאח והנה כבר כתבנו לעיל באות א' ב' שבחלקי עבודה לה' ית"ש, וכן במדריגות התשובה הן המה לנו במדריגות אל שאנחנו העיקרים והשרשים בפעולתינו לקנות לב חדש במועצת ודעת ונגד ה' ית"ש הן המה רק במדריגות על, שמסייענו רק לבסוף כמאמרם הבא לטהר כו' וזהו לאחר שיגענו וטרחנו בכל מעוזנו הן בפועל והן במועצת ודעת ותחבולות שונות, ושיעור הכתוב ואל יאמר בן הנכר הרוצה לשוב ולדבק עצמו בתורתו ובעבודתו וז"ש הנלוה אולם בזאת יבערו שחפצים שדרכי עבודה וקדושת תורתו וטהרת לבבם יפתחו להם מאת ה' ית"ש טרם שנתייגעו ועמלו א"ע בזה וכאשר רואים שעודנם מבחוץ ועודנה לא נתעודדו לתורה ולתעודה יעלו ע"ד הנבערה שד' ית"ש לא יחפוץ בקרבתם אליו וז"ש הנלוים אל ד' שעולה ע"ד שמדריגה זו פונה לה' צבאות בבחינות אל לאמר הבדל יבדילנו ה' שסוף הדבר שיאמרו כן לכן אני מזרז אתכם לבל תבערו בדיעה הכוזבת הזאת והשיב להם אל תכשילו כן עשו ותצליחו ואמר ובני הנכר הנלוים יהי' לה' רק בכינוי על ועיקר ושורש העבודה מתחילה מוטלת עליכם עד שתכניסו בקרבכם אהבת ה' ותרגילו א"ע בהרגל רב להיות לו לעבדים ואח"כ אעזרם גם אני וז"ש והביאותים אל הר קדשי כו' וגם לסריסים השיב לבל תקוצו בנפשותיכם מפני מיעוט הכמות ממעשים טובים שלכם, הלא אם תשכילו בעשותם בהשכל, ובחרתם לקיים כל אשר יזדמן לפניכם ממצות ה' תעלו מעלה מעלה ותשכילו וז"ש אשר ישמרו את שבתותי שתחוקו בלבבכם ביום ש"ק שתשבתו ממלאכה בעבור שד' ית"ש שבת ביום זה בתחילת הבריאה לאחר ששת ימי המעשה ומגודל אהבתו נתן לנו חמדה גנוזה זאת, והוא לעדה שחפץ בנו בחיבה יתירה שנשוה לו כביכול בכל אשר נוכל ובזה תתחקה ותשרש בקרביך אמונה אמיתית ואהבה נפלאה ואמר ג"כ ובחרו באשר חפצתי אזי מעלה אני עליכם כאילו קיימתם בפועל וכמאמרם כל העוסק בתורת עולה כו'

ד ובסיגנון זה נראה לפרש הכתובים שמואל ב' ג' ל"ג] ויקונן המלך אל אבנר ויאמר הכמות נבל ימות אבנר ידיך לא אסורות ורגלך לא לנחושתים הוגשו כנפול לפני בני עולה נפלת ויספו כל העם לבכות עליו, והנה גבי דוד כתיב ב"פ אל ויבך אל קבר אבנר ויבכו כל העם, גם ויקונן המלך אל אבנר, ולגבי העם אח"כ שהוסיפו לבכות כתיב עליו, ונראה לפרש ג"כ על מטרת כוונה הנ"ל והוא שאם צדיק גדול ישא הספידו על קטן ממנו אזי עיקר הספידו נמשך על הצדיק שמת דלו חיה יחיה, אזי הרבה בתורה ובמצות ועלה במדריגות נשגבות ובהשגות נפלאות הגם שנפשו של צדיק החי תאבל בקרבו דלפעמי' היטב לו בתפלתו בעדו ומצינן שהגדול ביותר לא נענה בתפלתו והקטן ממנו נענה, עיין ברכות ל"ד ע"ב גבי ריב"ז שאמר אלו הטיח בן זכאי את ראשו ב"ב כל היום כולו לא היו משגיחין עליו אמרה לו אשתו וכי חנינא גדול ממך א"ל לאו אלא הוא דומה כעבד וכו' ואני דומה לשר כו' וכן כ"פ במס' תענית לא מפני שזה גדול מזה כו', מ"מ עיקר הספידו ושרשו קאי על הצדיק שמת, אולם הבינונים והחטאים עיקר הספידם על עצמם, כמ"ש הצדיק אבד לדורו אבד ומשלו למרגליות שבכ"מ שהיא מרגליות שמה לא אבדה אלא לבעלה עי' מגילה ט"ו ע"א, אמנם כשנתבונן בזה הנה עיקר ההספד והבכיה ביותר ויותר הוא לרשעים שבעודנו הצדיק חי בעולמו התאמץ והשתטח גם בעד רשעים גמורים ולימד זכות עליהם כמו שמצינו גבי אברהם אבינו שבעודנו בחיים התפלל והתאמץ גם בעד אנשי סדום ולאחר שנסתלק מן העולם והיה בעלמא דקשוט אמר בעצמו בשעת החורבן ימחו על קדושת שמיך, ומצינן שמאוד יקרה בעיני ה' המלמד זכות על דורו אע"פ שיש להשיב ע"ז בכמה וכמה עקולי ופשורי שכן מצינן גבי גדעון שופטים ו' י"ג ויאמר אליו גדעון בי אדני ויש ה' עמנו ולמה מצאתנו כל זאת ואיה כל נפלאותיו אשר ספרו לנו אבותינו לאמר הלא ממצריים העלנו ה' ועתה נטשנו ה' ויתננו בכף מדין ויפן אליו ה' ויאמר לך בכחך זה ודרשו חז"ל שגדעון המליץ בעד דורו דכשם שהעלנו ממצרים ועשה לנו כל הנפלאות האלו כך יצילנו מכף מדין, דאם צדיקים היו דור המדבר יצילנו בזכותם ואם רשעים היו הלא כשם שהצלתם ממצרים אע"פ שחטאו כן יצילם גם עתה, ואע"פ שיש להשיב ע"ז בכו"כ תשובות אעפ"כ נתקבלה מליצתו שיצא מקירות לבבו באמת לאמיתו, והשיבו ה' ית"ש לך בכחך זה, אבל בעד הצדיקים והכשרים והבינונים יתפללו הצדיקים שנסתלקו מן העולם בעדם, וגדולים הצדיקים במיתתם יותר מבחייהם כמ"ש דוד המע"ה טובתי בל עליך לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם, וכן איתא להדיא ב"מ פ"ה ע"ב אליהו הוי שכיח במתיבתא דרבי יומא חד כו' נגה ליה ולא אתא א"ל מ"ט נגה לי' למר א"ל אדאוקימנא לאברהם ומשיני ידי'