זית רענן חלק א כה

עלינו מוטל הנטל הלזה להחל ולהשתדל בהם, וה' ית"ש כאשר נבטח בשמו יתעלה בתום לבבינו יעזרינו ויפלטנו מהחל ועד כלה, והעיקר תלוי ועומד רק בה' ית' שמו והוא המתווך והמבצע בכל פינות אלו, אולם במה שנוגע לתורתו ועבודתו ויראתו, אזי העיקר תלוי בבחירה בטוב ולמאוס ברע בכל קירות לבבינו וכחות נפשינו ולכוף את גוויתינו וכל אברינו לזרזם לעשותם ולקיימם, אולם מה' נבקש עזר ותומך שיעזרנו וליחד לבבינו לאהבה וליראה כמאמרם ז"ל לולא הקב"ה עוזרו לא הי' יכול לו, אולם יצרנו הרע מהפך הקערה על פיה והוא שבעבודתו יתברך ובתורתו שמנו מבטחינו בשם ה' ובצפיתנו צפינו רק לעזרתו וישועתו ומפעלינו במו קטנה מהכיל וכמעט רגע כלינו מעשינו, אולם בצרכי הגוף ומחי' וכלכלה שמנו ותמנו כל מפעלינו וכלינו במו כל כחותינו והתאזרני חיל בעבודתם בכל מבחר עתותינו, יומם לא נשבות ולילה לא ננוח, ובה' שמנו מבטחנו שיהי נועם ה' עלינו ולא ניגע לריק ולבהלה, ויצליחנו במעשה ידינו לבל נתום כחינו להבל וריק וכל אלו המה מפעלי האורב וצודה לנפשינו אשר בקרבנו, שבכל אלה המרבה לא ירבה והממעוט לא יחסיר, והעיקר תכלית ופינת הבריאה אשר שולחנו הנה רק להרבות ולהגביר נפשותינו בעבודתו יתעלה ולהתאזר חיל וכל מגמותינו וכחינו ופינות עתותינו לתורה ולתעודה ואז נקוה שה' יתברך שמו יעזרינו ויושיענו מידי האורב שבקרבנו, ומעשה ידינו כוננה עלינו, שגם בכל צרכינו יריק לנו ברכה כו' ברכה עד בלי די ובכל משלח ידינו נשא ברכה מאת ה', אם נחלק ממבחר עתותינו לעבודת ה' ולתורתו, ועי' בס' ח"ה שלא בלבד בגדר הבטחון לחוד מהפך עלינו אורחות מישרים בדרך עקלתון אלא שבכל המידות אשר הטביע ה' יתעלה בקרבינו כגון הנדיבות והכילות והצדק והרשע והבושת והעזות והתקוה והיראה והאהבה והשנאה וההנאה והצער והגאוה והענוה ייחד הבורא לנו יועץ חכם נאמן כשתשאלי אותו יורה אותך והוא השכל התיעצו עמו בכל דבריך כי הוא יצווך להשתמש בכל המדות האלו באופנים המועילים לתורתו ועבודתו ותשובנה המידת המגונות משובחות כאשר יעשה הרופא החכם שמרפא בסמים הממיתים ואם תמרי את עצתו ותטי לדעת היועץ השני שהוא כנגדו בכל עניניו ותשתמש בהם כאשר ייעצך אזי תשובנה מדותיך המשובחות מגונות כרופא הכסיל אשר ימית בסמים המועילים מפני סכלותו באופני שמושם בהם עי' שם בפ"ט משער ע"ה, ועפ"י דבריו פרשנו הכתוב מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך ויש לדקדק על לשון מעמך דהו"ל למימר מאתך, ולדברי ח"ה הנ"ל ה"פ הלא השי"ת בר"ר איננו מבקש מאתנו חדשות אשר איננו אתנו בתחילות הבריאה, רק שתדע לכלכל בצדק ובמשפט במידות הללו אשר בראם ונטעם בקרב כל איש ואיש וז"ש מה ה' אליך שואל רק מעמך במידות אשר ישנם עמך רק ליראה את ה' שתכלכלם במשפט לעבודתו ית'"ש וזה כמה פרשנו הכתובים בהושע ו' לכו ונשובה אל ה' כו' ונדעה נרדפה לדעת את ה' כשחר נכון מוצאו ויבא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ דהנה שנים אלו אשר הטיב ה' בעולמו בתמידות, הא' מאור היום שהאיר ליושבי תבל והשני הגשם והמלקוש לכל זרע הזרוע להחיות יושבי תבל ומלואה, אולם ההבדל שביניהם, שבמאור היום לא עמלנו ולא יגענו מאומה אולם הגשם והמלקוש אם לא עמלנו וטרחנו מתחילה בעבודת האדמה לחרוש ולזרוע אזי לא יועיל הגשם מאומה וז"ש ונדעה לשון אהבה וחפץ נרדפה לדעת את ה' שכולנו חפצנו בעבודתו ית"ש רק שנשיגם חיש מהר ובנקל נבוא לכל המדריגות והמידות טובות ולשוב לפניו שהשי"ת יעזרני ויושיענו לכל אלו כשחר נכון מוצאו דהיינו שיהי' בבחינת מאורי השחר אשר בלא עמל וטורח אנחנו נהנים מאורו, בבחינה זו חפצנו כולנו בעבודתו ובהשגת עמקי תורתו יתעלה אמנם לא כן הוא, שכ"ז שלא נטרוח ונתאמץ בכל כחנו לתורתו ועבודתו יעמיד עזרתו מרחוק ולא יושיענו לקנות כל המעלות והמדריגות בלא עמל ויגיעה רבה, אבל לא תעלה על דעתך שלעולם לא יקימנו לפניו לעזרנו לכל המידות הללו לכן אמר ויבא ויושיענו רק בבחינת הגשם והמלקוש שאם נטרוח בכל מעוזינו מתחילה, אז גם הוא יקימנו ויעזרנו שנזכה לעבדהו ולהשגת כל מעלות החמודות אשר התעדתו לנו

ב ועתה נתבונן ונראה ההפרש שבין אל לעל והנה מורגש במבטא ד"מ אם נאמר ראובן נתן הונו ורכושו אל שמעון משמעו שהוציא הונו מידו ורשותו ומסרם לשמעון אם במתנה גמורה לחלוטין או שישא ויתן בהם מדעתו בכל אשר תאוה נפשו ונמצא שידו של שמעון שלטה מעתה בהונו ורכושו של ראובן ושמעון מפקח בהם בכל עת ועונה רק שלפעמים ולפרקים גם ראובן נותן עיניו בהם גם אם נתנם לחלוטין לשמעון מפני שהי' שלו מתחלה וחפץ ומבקש ששמעון יצליח בהם ומייעצו לטובתו בכל האפשרי וכשנאמר ראובן נתן הונו ורכושו על שמעון עודנם ברשותו של ראובן כבתחילה רק שנתנם על שכמו לשאת אותם והוא כמו שנאמר שנתנם על השולחן ולא יכון לומר נתנם אל השולחן מה"ט גופה, קיצור הדברים דבמילת אל, עיקר הדבר ברשות המקבל ולהנותן לא נשאר בהם רק מעט מזעיר, ובמילת על הוא להיפך דעיקרו ברשות הנותן רק מעט מזעיר בבחינה קטנה מהכיל ישנו ביד המקבל ועיקר חילוק זה למדנו מדברי תו' במס' עירובין ד' ל"א ע"ב בד"ה כאן בע"ת כו' בתה"ד וז"ל וההיא דמעילה דנתנו על הקוף דהוי עירוב מיירי נמי בעומד ורואהו דכשאינו עומד ורואהו לא הוי עירוב כדתניא בשמעתין נתנו לקוף והוליכו אין זה עירוב ולכך קתני במעילה על הקוף משמע דאינו סומך על חכמתו והכא בשמעתין קתני לקוף משמע דסומך עליהם עכ"ל עי"ש היטב דוק ותשכח חילוק והבדל זה להדיא שהרי אין חילוק בין לקוף או אל הקוף שהלמד הוא יחוס שאליו כמ"ש רש"י בכ"ד, ולפמ"ש לעיל בשם ח"ה בגדר הבטחון שבכל צורכי תבל ומלואה עיקר הפועל הוא השי"ת, והאדם רק מעט מזעיר פעולתו בהם, שהרי אם יחרוש ויזרע ויעבוד את אדמתו יומם ולילה אם יכלא הגשם והמטר מעל פני האדמה הלא לתוהו ולריק כחו כלה וכל פעולתו למפח נפש אולם בחלקי העבודה לה' ית"ש הוא להיפך שעיקרן תלוין בבני אדם ולבסוף לאחר כל היגיעה ועמל שעמלנו אזי ה' ישלח עזרתו מקודש לסייענו ולא יעזבנו, אבל האורב והצודה לנפשינו אשר בקרבנו מהפך המשורה מהיפך להיפך כמ"ש באות א', דלענין עבודת ה' ית"ש, רצוננו שיהי' כל המידות טובות והשגות השלימות מתוקנים לפנינו, כשחר נכון מוצאו בלא טורח ועמל ויגיעה שלנו ואז נלך בדרך טובים ובנתיבות מישרים ובמעגלי צדק, ובצורכי גוויתנו נלכה ונתעה ונצרור כל תשוקתינו והמיות לבבינו ונתעלסה בהם יומם ולילה וז"ש הנביא מפי השי"ת להתווכח אתנו על רוע בחירתנו ומברר ומצרף לפנינו את אשר אנחנו מותעים בשני הפכיים בשני הקצוות באמרו בחבלי אדם אמשכם בעבותות אהבה הכוונה ששינה ושילש לנו בתורתו הקדושה והזהרנו בכל לשון של חיבה ואהבה שאנחנו נתאמץ ונאזר חיל ונרדוף לעבדתו בכל עוז ותעצומות ונהי' עמלים בעסק תה"ק עד שאמר לנו כי לא דבר רק הוא ממך כי הוא חייך וא"י שנרדוף אחרי עבודתו והשגת תה"ק כנוטה למות אחרי רוח חיים, הלא לאחר כל אלה רבות עשה, תמים דעים נוכח פני גבר ומה תבקשי עוד מאת ה' אולם המה התלבטו בדיעות זרות ונפסדות כו' ואהי' להם כמרימי עול על לחיהם ושברוע בחירתנו הרע שמנו כל אלה רק במדריגת על, ובדמיון ראובן שנתן הונו על שמעון שהכוונה ששמעון ינטלם וינשאם על שכמו וראובן מושל בהם כחפצו כן חפצנו שבכל המידות טובת, והשגות שלימות יהי' הכל מתוקנים לפנינו שהבורא יתעלה