זית רענן חלק א רמח

מה הוכרע להתירה לזה המציא הרשב"ם בדעתו הרחבה דע"כ ע"י ס"ס מתירין אותה אפי' באיש נכרי דליכא חזקת היתר דהיינו שלא שה' בכדי אומד להכריע הספק וכיון דס"ס גרוע מחזקה דהא ס"ס לא מהני נגד חזקה [אפי' היכא דאיכא ג' ספיקות כמבואר בפר"ח סי' ק"י ולא אמרינן דספק אחד מסלק החזקה ועוד ישנו לשני הספיקות להתירה וחולקים בזה על הש"ך] ולהכי נאמן ע"א לומר שיש לו אחים לגרוע ספק אחד וממילא אסורה וקיימא ע"י ספק השני והא דמאמינים נגד ס"ס לאסור בדבר שבערוה משום דהרי לא מצינו דאין ע"א נאמן לאסור בדבר שבערוה ואף דהוי מילתא דעבידא לגלוי רק היכא דמעיד גם נגד חזקה וכן מבואר באריכות בנ"ב מה"ק סי' כ"ז ומביא ראי' מיבמות ע"ז דמתרץ הש"ס ש"ה דשמואל וב"ד קיים ופרש"י ומילתא דעל"ג לא משקרי אינשי יעו"ש וכן מוכח בל"ז דהא דעת רמב"ן בדבר שבערוה ולא איתחזק ע"א נאמן אפי' בעלמא כגון התם בקרובות שבאות ואומרת לא נתקדשנו דלא עבידא לאגלויי בפרט בדבר שהוא בהעדר מעשה דאינו יכול להתברר כל כך והר"ן שחולק התם דוקא במילתא דלא על"ג דמנא לי' לאפלוגי ולאפושי פלוגתא כל כך ולהכי ס"ל לרש"י ורשב"ם כיון שכל האיסור הוא ע"י ע"א לבד להכי נאמן הבעל באמירתו דיש לו בנים אבל כשאומר יש לי אחים אינו נאמן כיון דזולתו הי' מותרת ע"י ספק ספיקא ואף דס"ס הורע כחו מחזקה מ"מ לא עדיף מהיכא דלא איתחזק כלל דאין ע"א נאמן בדבר שבערוה כדעת הר"ן הנ"ל רק במילתא דעל"ג ולגבי הבעל כיון שתכלית הגדתו הוא בדבר שאינו נוגע בחייו לא הוי מילתא דעל"ג כדעת הרמב"ן בחידושיו ב"ב וכאשר בארנו לעיל באות ה' שעל כוונה זו סובב והולך גם דעת הרמב"ם פ"ג מה' יבום ה"ב ובזה יתורץ לנו מה שעמדנו לעיל באות ה' מה שהניח הרשב"א תירוצו של רש"י ורשב"ם דנ"מ בהגדתו דיש לו בנים לענין ע"א שיבא אח"כ לפי דלשיטתו דס"ל דספק ספיקא עדיף מרוב ומהני אפי' במקום חזקה מובא בש"ך סי' ק"י וכיון דבמקום חזקה לא מהני ע"א לאסור בדשב"ע אפי' במילתא דעל"ג מכ"ש דאינו נאמן במקום ס"ס דעדיפא והשתא דאתינן להכי גם רש"י ורשב"ם מודים לדינא דתשו' הרא"ש דאף בידעינן דלית לי' בנים ולא מוחזק לן באחים דהיינו עפ"י דברי מהרי"ט ששהה איזה שנים בכדי אומד הרי זה עצמו נידון כחזקה בודאי אין ע"א נאמן לאסור נגד חזקה בדבר שבערוה ולהכי לא מביא הרא"ש כלל דבריהם דפשיטא לי' שהם לא יחלקו על יסוד רק שהוכרחו לפרש כן. לאוקמתא דאביי בגוונא דליכא חזקה כדי שיהיה מקום לעדותו של העד הבא לאוסרה ועי' היטב בכל הנ"ל ולכאורה קשה על מה שביארנו לעיל היכא דלא איתחזק נאמן בדבר שבערוה במילתא דעל"ג לכ"ע מיבמות צ"ד דרצו לפשוט דע"א נאמן לומר מת יבמך מהא דמת בעלך ואח"כ מת בנך הא התם נאמן לכ"ע במילתא דעל"ג לחוד דהא איתחזק ההתירא, אבל גם זולת זה עמדתי בקושי' זו זה שנים כבירים לדעת רמב"ן דהיכא דלא אתחזק ע"א נאמן אף בדשב"ע וגם לדעת ר"ן שחולק עליו מ"מ קשי' היאך מדמה חזקת איסור לחזקת היתר ומצאתי קו' זו בס' ח"ש ולפי ענ"ד נראה לתרץ קושי' זו ע"פ דברי רמב"ם בפ' כ' מה' א"ב הט"ו דאם בא ע"א שהוא כהן נאמן אבל אם העיד שאביו כהן אינו נאמן על בנו דחיישינן דילמא חלל הוא עד שיעידו ב' עדים שאביו כהן יעו"ש הרי אף דע"א נאמן זהו בעצם עדותו אבל לא נבנה מעדותו יסוד חזק ולהוסיף עליו חזקת כשרות של אביו אבל בשני עדים כיון שעדותו שלימה וברורה תו מצטרפין גם חזקת כשרות של אביו ולפ"ז אפשר לומר כיון שעד הזכיר בעדותו מיתת הבעל והבן ומספקא לן מי מת תחילה אזי אמרינן דאסורה לשוק ע"י חזקת איסור שהיה לה עד עתה האף אומנם דהיכא שמת וקברו מוכיח עליו לא מחזקינן מאיסור לאיסור זהו היכא שנתברר הדבר ע"י עדים כשירים אבל ע"י עדותו של ע"א לא נשתנה החזקה מאשר היתה, וגם בפשטות יש ליישב ע"פ דברי האשר"י שם כיון דלית ליה מיגו אינו נאמן אף דגם במת יבמך לית ליה מיגו אלא ודאי כיון דחזינן שמוסיף בדברים שאינם צריכים איכא הוכחה ורגלים לדבר דשקורי משקר ואפ"ה מאמינים לו בע"כ צ"ל דמילתא דעל"ג לחוד מהני וה"ה במעיד נגד החזקה ועיין, גם אין להקשות במה שכתבנו לעיל להשוות דעת רשב"ם עם דעת הרא"ש דפסקינן כוותיה דאפי' במוחזק לן דלית ליה בנים ולא מוחזק באחים דמותרת לשוק דהא בדף קל"ה בד"ה ההוא דהוי מוחזק לן בגוי' דלית ליה אחי וז"ל הרשב"ם חזקה בעלמא בלא עדים ויודעין הי' בודאי דאין לו בנים ואי לאו דמוחזק לן דלית ליה אחי היה לנו לאוסרה לשוק מספק כיון דודאי אין לו בנים עכ"ל מבואר להדיא דלא כתשובת הרא"ש אמנם לדברינו הנ"ל לק"מ דהא בע"כ איירי באיש נכרי אשר לא שהה בכדי אומד דאל"כ אף בדלא מוחזק באחי מותרת ולזה הוכיח דע"כ איירי דידעינן דאין לו בנים

ועתה נבוא בארה את דעת הרשב"א בזה דס"ל היכא דמוחזק דאין לו בנים ולא מוחזק באחי דנאמן לומר יש לי אחים שגם הוא אינו חולק על תשובת הרא"ש לדינא דהיינו היכא שנתחזק לנו מקודם ע"י אומד ששהה זמן כביר ולא נשמע כלל שיש לו אחין הרי זהנידון כחזקה רק כיון דלס"ד וכן למסקנא לדינא דפסקינן דלא כאביי לדעת רשב"א שם מוקמינן לברייתא דיש לו בנים אחין בפלוגת' דרבי ור"נ בגוונא דנתברר בחד צד לאיסורא ויש לי בנים איירי במוחזק באחי ולא בבני ואין לי אחים איירי באיתחזק דלית ליה בנים ולא אתחזק באחים כי היכי דלא ליהוי המיגו נגד חזקה לגמרי וקשי' ליה דל עדותו מהכא הא בלא זה מותרת ותי' דנ"מ דאי בלא"ה היה נאמן לומר יש לי אחין יעו"ש והרי בע"כ צריכין אנחנו לחפש ולתור אחרי מציאות שיהיה נאמן לומר יש לי אחין כי היכ' דליהוי נפקותא במה שאמר אין לי אחין ועתה נסורה נא ונראה אף שביארנו דהיכא שנתחזק ע"י ששהה כל כך הרי זה נידון כחזקה ואין עד א' נאמן אמנם כן כשנתברר ע"י אומד זה טרם שאומר הבעל או ע"א לאוסרה אבל היכא שעודנה לא שהה והוא אמר יש לי אחין אף שאח"כ שהה זמן כביר בכדי אומד דמהרי"ט יש מקום לומר שע"א נאמן דהרי זה כחזקה שלא נתבררו' בשעתו ומבואר במהרי"ט דנגד חזקה שלא נתבררה נאמן ע"א ומבוא' יותר ביו"ד סי' ל"ט דנאמן ע"א לומר שנטרפה לפי דהוי חזקה שלא נתבררה בשעתו כמבואר בתוס' ריש חולין וה"נ כיון שאין הדבר עומד להתברר רק ע"י ששהה וכ"ז שלא הגיע לשיעור שיהה הרי זה כאלו לא נתחזק כלל להכי נאמן אף בדבר שבערוה דרשב"א לשיטתיה דס"ל בתשובה סי' א' דגם גבי בעל הוי מילתא דעל"ג כמו בעד דעלמא וכן מובא במ"מ פ"ג מהי"ב ה"ה בשמו רק לענין דייקא איכא לאפלוגי בין בעל לאחר אמנם לאיסורא ליכא נפקותא בינו לאחרים וכבר הוכחנו במקום דליכא חזקה נאמן ע"א לכן הבעל לדעת הרשב"א נאמן לאסור במקום דעל"ג

ומעתה אף אם תאמר דרשב"א איירי אפי' היכא ששהה טרם שאמר יש לי אחים ופליג בזה על הרא"ש בתשובה וס"ל דבמקום חזקה גרוע כי האי נאמן ע"א או הבעל לאסור מ"מ בנידן דידן דשהה וליכא ע"א רק הבעל לבד וכבר הוכחנו דרש"י ורשב"ם ורמב"ן וגם הרמב"ם לפום מה שפירשנו חולקים בזה על הרשב"א דס"ל דלגבי הבעל אינו נידון כמילתא דעבידא לגלוי' והא דדחיק לרשב"א לאוקמי לברייתא בכה"ג כי היכי דלישכח פתרא ולתת מקום לדבריו באומר יש לי אחין ולהכי דחקינן ואוקמי אנפשין באופן זה ואמאי לא אוקמינן בפשטות באיש נכרי שבא לכאן ולא שהה כלל ואיתחזק לן דלית ליה בנים ולא איתחזק באחים דהיינו שמת קודם ששהה בכדי אומד ואסורה כמו במוחזק באחים ולא מוחזק בבנים דנתברר חד צד ה"נ במוחזק דלית ליה בנים ולא מוחזק באחים אמנם לק"מ דא"כ היאך נפרנס הסוגיא דב"ב השתא דאמרינן הואיל ביש לו בנים גם בעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן והשתא אם נוקמי לברייתא היכא דלא נתברר לעולם אפי' ע"י שיהה דלית ליה אחין