זית רענן חלק א רמה

הבעל נאמן לומר יש לי אחים היכא דמוחזק לן דלית לי' בנים ולא מוחזק לן באחין, וז"ל שם בד"ה נימא מתניתין דלא כר"נ וכו' וכן אם הי' מוחזק דאין לו בנים ואינו מוחזק באחין אם יש לו אם לא, ובשעת קידושין אמר שאין לו אחין וחזר ואמר בשעת מיתה שיש לו אחין נאמן להתיר וכו' אע"פי שהי' מוחזק באחין נאמן להתיר ביש לי בנים או באין לי אחים דאינו עוקר שום חזקה לגמרי שאע"פ שהי' מוחזק באחין הרי אינו אומר שאין לו אחים אלא שיש לו בנים, ומוחזק דאין לו בנים הרי אינו עוקר לומר שיש לו אלא מתירה מצד אחר ואומר שאין לו אחים ולא שאנו צריכים לדבריו בכך כיון דאינו מוחזק באחין אלא משום חזרתו דאמר יש לי אחים איצטריך ואינו נאמן לאסור אחר שעמדה בחזקת היתר לשוק על פיו בשיש לו בנים במקום אחים או בשאין במקום שאין לו בנים וסבירא לן השתא דמתניתין ולצדדין קתני יש לו אחים אינו נאמן במוחזק לן דלית לי' אחים ולית לי' בנים וכו' עכ"ל, הצריך לעניינו ועיי"ש לקמן בד"ה אלא אמר אביי דמסקנא דמילתא לדינא הכי קאי כדקס"ד מעיקרא, הרי לנוכח יישירו דבריו הבהירים דנאמן לומר אחים היכא דמוחזק לן דלית לי' בנים ולא מוחזק באחים ודוקא היכא דאמר מעיקרא אין לי אחים וכבר עמדה בחזקת היתר לשוק על פיו הא אי לאו הכי הי' נאמן לומר יש לי אחין נמצא אף שגם הוא חולק על רשב"ם וס"ל דידעינן דאין לו בנים מותרת לשוק, אע"ג דתו ליכא שני ספיקות, אבל בזה חולק על תשו' הרא"ש וס"ל דאומר יש לי אחים נאמן במוחזק לן דלית לי' בנים והא דקתני דזה אחי אינו נאמן או דמיירי במוחזק לן דלית לי' אחים, או דלא מוחזק לא באחי ולא בבני, ואין להקשות לדבריו דא"כ מה איכא בין שאומר להיתר או לאסור ובסוגי' משמע להדי' דיותר נאמן להיתר מלאסור ולדבריו מאי נפקותא איכא דהא גם להיתר אינו נאמן רק היכא שאינו עוקר שום חזקה לגמרי ובכה"ג נאמן אף לאסור וגם לישנא דמתניתין קשי' דקתני יש לי בנים נאמן ויש לי אחין א"נ ובמה מפלגינן ביניהו דהא היכא דעוקר החזקה גם ביש לי בנים א"נ, ולהיפוך גם ביש לי אחים נאמן אולם אי דייקינן לק"מ דהא בהאי גופא דקתני מוכח דעדיף כחו להתירה מלאוסרה דהא להתירא נאמן אף דליכא שום סעד לתמכו מאמין לו כגון דמוחזק באחין ולא מוחזק בבנים אף שהדבר שמזקיקה ליבום נתברר החצי לפנינו שיש לו אחים אפ"ה מאמינים לו בחצי השנית אשר עודנו לא נתברר בבירור גמור ונאמן להתירה אבל לאסור אינו נאמן רק היכא שנתברר החצי לפנינו לאוסרה דהיינו שאין לו בנים ואז נאמן על החצי השנית אשר לא נתברר עדייין ונמצא שהחצי שנתברר לפנינו מסעידו ותומכו ולהכי נאמן על החלק שלא נתברר ועיין, נמצא לדברי רשב"ם דמתיר רק מטעם ס"ס וא"כ בנידון דידן דידעינן דלית לי' בנים בודאי אסורה גם לדברי רשב"א שחולק להדי' על רשב"ם ומתיר אפילו בכה"ג מ"מ נאמן לומר דיש לי אחים היכא דמוחזק דלית לי' בני גם רש"י קידושין ורשב"ם ב"ב אפי' בדלא מוחזק באחין ולא בבני נאמן ע"א לומר שיש לו אחין או כשבא אחד ואמר אחוי דמיתנא אנא דלא כתשו' הרא"ש וכן היקשה הב"ש בסי' קנ"ז ס"ק ז', וברם כל המעיין בתשו' הרא"ש ישתומם האיך פסק בפשיטות דאף ע"א אינו נאמן שיש לו אחים או שזה אחיו ולא הביא כלל דברי רש"י ורשב"ם שמפורש להדי' בדבריהם דע"א נאמן

ג ואשר נראה לפענ"ד ובררתי דרך לעצמי לברר וללבן הדק היטב את דברי רבותינו הראשונים וממוצא הדברים יישירו נגדינו דברי תשו' הרא"ש בלי שום חולק ולהכי סתמו בעלי הש"ע כדבריו ולא הביאו שום חולק וטרם אענה נביטה נא בספרי האחרונים אשר עמדו על דעת רשב"ם דמתיר ע"י ס"ס ופירשו דמפני זה נדחו דבריו מהלכה מפני דעת הרא"ם שהיקשה על הא דאמרי' בר"ה כ"ט דטומטום אינו מוציא את מינו והא תרי ספיקא הוא, חדא דילמא הוא זכר ואת"ל נקיבה דילמא גם השומע נקיבה ותי' דס"ס בשני גופים לא אמרינן וה"נ הוי ס"ס בתרי גופי דילמא אין לו אחים או יש לו בנים ועיין בס' ח"ש שעמד בקו' זו ולי נראה דרשב"ם ס"ל דש"ה בטומטום דלא הוי ס"ס עפ"י סברות התוס' נידה כ"ט גבי המפלת תשב לזכר ולנקיבה ולנידה אע"ג דהוי ס"ס תשב לנקיבה דאי מטהרת לה מטומאת נקיבה משום ס"ס ה"נ נטהרנה אם ראתה בל"ד ומ"א מטעם ס"ס ולא ניחוש לזכר והוי תרי קולא דסתרי אהדדי וכו' יעו"ש ולהכי גבי טומטום ליכא ס"ס כיון דהשתא ננקוט את התוקע הוה בחד ספיקא לזכר ובאם יקרה בפ"א שטומטום אחר יוציא את התוקע הזה אזי ננקוט בחד ספיקא להיפוך והוי תרי קולי דסתרי אהדדי ומצאתי אח"כ בס' טורי אבן שהיקשה קו' רא"ם הנ"ל ותירץ ג"כ עפ"י דברי תוס' הנ"ל אמנם עדיין תיקשה מהא דתנן בפ"ה דדמאי משנה י"א תרם מן הדמאי על הדמאי תרומה ויחזור ויתרום והתם איכא ג"כ תרי ספיקא חדא דילמא אינו מעושר ואת"ל מעושר דילמא גם אידך כן ובשלמא לתירוץ רא"ם ניחא דהוי ספק ספיקא בשני גופים אבל אם נאמר כדעת רשב"ם דאמרינן ספק ספיקא בב' גופים והתם בטומטום משום דיבא לתרי קולי דסתרי אהדדי ואף דגם בדמאי שייך לומר כן היכא דיתרום מזה אחריתי ועיין, אמנם כבר הוכיח במנחות יעקב בדיני ס"ס דגבי מילתא דרבנן מהני ס"ס כזאת ומביא כמה ראיות לזה וחדא מהא דמתירין בסי' ק"י בנפל לג' תערובות ע"י ס"ס א"ו כדעת רא"ם הנ"ל אמנם לדעת רשב"ם נרא' דשאני דמאי דכמו דהחמירו חכמים דלא ניזול בתר רובא כמו כן החמירו אף בס"ס ודומה לזה פסחים י' ע"א ד"ה ספק ביאה וכו' עיי"ש וא"ל דהרי גם בדלא מוחזק לא באחי ולא בבני משכחת לן דהוי תרי קולי דסתרי אהדדי כגון במת הבן בחיי האב ולא מוחזק באחי ולא בבני ואם אח"כ ימות אביו וגם הוא לא מוחזק לא באחי ולא בבני וכו' וכעובדא שהי' אצל בעל נ"ב סי' קמ"ד דהשתא אם נאמר אצל אביו ס"ס זאת דדילמא יש לו בנים הוי צ"ל דאית לי' אחין לבנו שמת בחיי אביו ז"א דגם גבי אביו איכא ס"ס דילמא יש לו בנות או בני בנים ועפ"י סברות תוס' הנ"ל ישבתי זה כמה, קו' הגאון בעל נ"ב מובא תשובתו בס' אור הישר דף ס' על הא דאית' ביבמות ק"ג גבי חרש לר"א דספיקא הוא לא מצי מגרש לאשתו והא איכא ס"ס חדא דילמא בשעת קידושין הי' שוטה ואת"ל פיקח דילמא בשעת גירושין ג"כ דעתו צלולה ולפי הנ"ל לק"מ דאם ימות בעלה בלא בנים אזי תהי' מותרת לאחיו ג"כ ע"י ס"ס חדא דילמא בשעת קידושין שוטה הי' ואת"ל פיקח דילמ' בשעת גירושין הי' שוטה והרי היא אשת אחיו במקום מצוה ונמצא תרי קולי דסתרי אהדדי וכן אם ימות בעלה תהי' מותרת לכהן דריח הגט פוסל רק מדרבנן כמבואר ומדאוריית' מותרת ע"י ס"ס ועיין

ד עוד מצאתי בס' ח"ש טעם אחר שנדחה דברי רשב"ם מהלכה בפסקי ש"ע דע"כ צ"ל דגם היכא דליכ' ספק ספיקא מותרת דאל"כ מתניתין דקתני יש לי אחין אינו נאמן ופירושו דמילתא וכוונתו שתהי' זקוקה ליבום דהיינו שאין לו בנים וכן פרש"י ואמאי אינו נאמן ומותרת לשוק דהא לדידן דפסקינן בסי' ד' סעי' כ"ט דאף על בנים כשירים נאמן לומר שאינם בניו ונאמן לפוסלם והם ממזרים וודאים וא"כ הרי נתחזק דלית לי' בנים כמו ע"י עדים ותו אזדי לי' לספיקא חדא דילמא יש לו בנים ובחד ספיק' אסורה ממילא אמנם לדעת רשב"ם צ"ל דס"ל כדעת ר"א מפריש עי' יבמות מ"ז ד"ה כך נאמן אמנם לדידן דפסקינן בפשטות כתי' השני ממיל' נדחה דבריו לגמרי ולהכי פסקינן בש"ע אף דידעינן דלית לי' בנים ולא נתחזק באחים מותרת יעו"ש ונראה שאין התחלה לקושיתו על רשב"ם דהא פסקינן היכא דאית לי' בנים לבן אינו נאמן אף על הבן ולהכי אף שאומר שאין לו בנים עודנה לא נגרע מספק ספיקא מאומה דחד ספיקא דילמא יש לו בני בנים ואין בהגדתו ממש ועוד דילמ' אין לו אחים ועיין: