זית רענן חלק א רמד

ליב כהן נעדר בלא זרע והיא היתה יושבת עמו ערך שלושים שנה והוא הי' קרוב תשעים שנה כשמת והיא היתה ילדה רכה בשנים כשניסת לו וארץ מולדתו ומשפחתו אינו ידוע לשום אדם כי אביו ר' ליב הנ"ל הי' מתגורר בגבול הכפרים סמוכים לפה בא מארץ רחוקה והי' ריש דוכני נקרא בעלפיר כמה שנים ונשא אשה בת ר' אברה' לאקווער וממנה נולד ר' הירש הנ"ל ואח"כ חזר ר' ליב לארץ מולדתו לא נודע מקומו אי' ור' הירש הנ"ל נשא בראשונה אשה ודר עמה ערך כ"ו שנים ולא הי' לו שום זרע וגירש אותה והאשה פויגל הזאת נתגדלה בבית אשתו הראשונה ולא נשמע ממנו בכל אותן השנים ממשפחתו ואם יש לו אח לבד כי ערך עשרה שנים קודם מותו נחלה עד למאוד ואמר לפני אנשים שרוצה לתת לאשתו גט על תנאי לאשר כי ידוע שאביו ר' ליב בחזרתו מפה למדינתו לקח אתו בן שהי' גדול ממנו י"ט שנים בערך ואולי הוא חי עוד גם הגיד אחד מבני הכפרים שהי' שכנים שלו ששמעו ממנו כשהלך למנין בימות הרגל בשעת הזכרות נשמות, ציוה להזכיר את אביו ורצה ג"כ להזכיר אחיו כי בוודאי הוא אינו חי לאשר כי הוא זקן ממנו כל כך ומבלעדי הבעל ר' הירש לא נודע לשום אדם ולא נשמע האם יש לו אח כלל ומלבד זה חזרנו על כל צד לחקור היטיב אם יש מבוא לבא לידי בירור על הענין ואין שום צד לעמוד על הבירור והאשה תשאר עגונה אם לא יהי' לה היתר עפ"י דיתה"ק: תשובה

אחדש"ה כמשפט ליראי ה' ולחושבי שמו והוגים בתורתו לאשורו אודיעהו אשר מכתב שאלתו שאלת חכם כמי"ב הגיעני וכו' ואת הנראה לי לפענ"ד בזה אציע לפני מכ"ת מתחילה צריך לעמוד על הבירור אצל השכנים אשר בהיותו דר את אשתו ראשונה או לפחות בזמן שנשא האשה הזאת עד עשרה שנים קודם מותו לא נשמע ממנו ולא מאחרים שיש לו אח זולת כשרצה ליתן גט גם מה שרצה להזכיר נשמתו הי' אחר הזמן שרצה לפוטרה בגט פטורין עוד עמדתי תיכף בראותי את הגב"ע וז"ל לבד כי עשרה שנים קודם מותו נחלה עד למאוד ואמר לפני אנשים שרוצה לתת לאשתו גט ע"ת לאשר כי ידוע שאביו ר' ליב בחזרתו מפה למדינתו לקח אתו בן כשהי' גדול ממנו י"ט שנים בערך ואולי הוא חי עוד עכ"ל הגב"ע ויש לספק אם כל זה הי' לשון בעלה ממש [כי לא דיקדקו בלשונם היטב פעם לנסתר ופעם למדבר בעדו] ואולי אפשר לעמוד על זה ואם זה לשונו ממש כמדבר בעדו א"כ משמע מרהיטת דבריו שלא ידע מעצמו רק מן העת שנסע אביו למדינתו ואז אם יתברר שמה שהי' קטן בעת שנסע אביו למדינתו אזי הי' לנו דרך מרווח יותר להתירה דאף לדעת הפוסקים דנאמן לומר יש לי אחים בידוע שאין לו בנים מ"מ להעיד בגדלו מה ששמע בקטנו לא מהני וכאשר יודיעני מכ"ת פרט זה אזי אערוך את צדדי ההיתר בפ' זה ועתה אודיע את יד"נ כי כל ספרי האחרונים אשר הביא מעכ"ת אינם נמצאים פה זולת ספר נ"ב מ"ת שהביא מעלתו הרמה האף אמנם כי לדינא נכון הדבר לחפש גם אחרי דבריהם אולם העיקר ושורש הדברים נלקטה נא אחת לאחת את דברי רבותינו הראשונים נ"ע ואח"ז נתורה נא גם אחרי דברי האחרונים הנמצאים תח"י ומתחילה אברר את דברי על אופן שיתברר היטב את הדברים שכתבתי דהיינו שנדרוש נא מן הזקנים ושכנים של הנפטר שלא הוחזק באחים ולא נשמע ממנו שיש לו אחים טרם שרצה לפטרה בג"פ על תנאי וגם מה שרצה להזכיר את נשמת אחי' הי' אחר זה וטעמא דידי יתבאר להלן ועתה נחזה נא

א הנה מקור הדין מבואר בש"ע סי' קנ"ז ס"ו וז"ל לא הי' מוחזק באחים ואמר יש לי אחים אינו נאמן ואפי' עד אחד או קרוב מעיד עליו שהוא אחיו אינו נאמן להוציא מחזקתו וזה נובע מתשוב' הרא"ש כלל נ"ב סי' ה' ועיקר פירושו וכוונתו נראה כמבואר במהרי"ט סי' פ"ב כיון שישב איזהו שנים את אשתו ולא נשמע כלל שיש לו אח ואף שנו"ב ריחק דבריו ועי' בס' חמדת שלמה סי' י"א וי"ב איך שהרב הגאון מליסא והמחבר הגאון הרב דק"ק ווארשי קיימו וקילסו את דבריו למאד דזהו עצם החזקה כיון שלא נשמע זמן כביר כזה שיש לו אחין ודומה להא דאיתא במוחזק בשאר בשר שלשים יום דהי' סוקלין ושורפין על החזקות יוע"ש ומה שרצה ועלה על דעת נו"ב לפרש טעמי' דרא"ש מחמת חזקת היתר היינו חזקת פנוי' שהי' לה קודם שקידשה ובזה מתרץ קו' הב"ש ס"ק ז' מה שהיקשה מנ"י דבמוחזק באחין ולא מוחזק בבני דנאמן לומר יש לי בנים, ולא דמי למוחזק שאין לו בנים וה"נ אף דלא מוחזק באחין, הרי לא נתחזק דלית לי' אחין וע"ז מתרץ דש"ה דמוקמינן לה אחזקת פנוי' דמעיקרא והדברים האלו בזה קשה להולמן כיון שכבר נסתלק חזקת פנוי' דמעיקרא בעת שנתקדשה וספק נולד מיד בעת שקידשה אולי יש לו אחין, ואף אם ימות נשאר זיקה מקידושין הראשונים, וראי' לזה מתוס' יבמות למ"ד ד"ה אשה שהיקשו תינח כינס ואח"כ גירש אבל גירש ואח"כ כינס מא"ל כיון שספק נולד מיד כשקידשה ולדבריו עדיין נוכל להתירה ע"י חזקת פנוי' דמעיקרא [אף אמנם דלהוו בי"ד מה"ק נוכל ליישב זה יוע"ש], אמנם הדברים דחוקים בעצמותן האף דלא מחזקינן מאיסור לאיסור זהו בספק שנולד אח"כ דאז אמרינן אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת וכדומה כיון שמת וקברו מוכיח עליו כמבוא' ברשב"א שם ובש"מ ב"ב בסוגי' דיש לו אחין אבל להעמידה אחזקת פנוי' היכא שספק נולד מיד בשעת קידושין לא נראה כלל כיון שנסתלק בבירור לפנינו וכן נראה מכמה סוגיות ואין מן הצורך להאריך בזה נמצא העיקר כסברת מהרי"ט דזהו עצם החזקה כיון שלא נשמע זמן כביר שיש לו אח הרי זה כמוחזק שאין לו אחים ולהכי אמינא דזהו דווקא כשנודע לו מפי אחרים שלא נשמע כלל שיש לו אחים אמנם אם גם זה לא ידענו רק מפי' היכי נאמין לה בזה כיון דסני' ליה כמבואר יבמות צ"ד ויעוין בתוס' ובאשרי שם דאף במת בעלה ואח"כ מת בנה אף דמוחזקת בבנים אינה נאמנת רק במיגו וכמה נתלבטו הגאונים בתראי היכא שידוע ע"פ ע"א שמתו שניהם דאז לית לה מיגו מובא בב"ש סי' קנ"ו ס"ק ט"ז ובט"ז שם גם בהאי דמצריכנא לחקור במה שרצה להזכיר נשמת אחיו ברגל הי' אחרי שרצה לפוטרה בג"פ הוא ע"פ דמבואר ברמב"ם פ"ג מה' יבום ה"ב וז"ל אמר זה אחי או שאמר יש לי אחין אינו נאמן לאסור את אשתו ולהניחה זקוקה ליבם שהרי זה מתכוון לאוסרה לאח"מ עכ"ל, ונראה מפשטות דבריו דהיכא דלא נוכל לומר דנתכוון לאוסרה לאח"מ עכ"ל אזי יש להאמינו, וכן משמע קצת מרש"י קידושין ס"ד ע"א ד"ה שאני התם וכו' וז"ל כי אמר השתא יש לי אחין אינו נאמן דלצעורה קא מכוון עכ"ל, אף דיש לדחות מ"מ רפוי' מרפי' כחה דהתירא בזה, ובמה שרצה לתת לה ג"פ לא נוכל לומר הרי חזינן שאינו רוצה לאוסרה שהרי מחפש לה רפאות תעלה חדא די"ל איערומי קא מערים ולבסוף יחזור בשעת נתינה או דנוכל לומר להיפוך דכדי להראות אהבתה עלי' עשה כן ועל ידי זה יתבענה שתמחול לו כתובתה כדי שלא יהי' לוה רשע ולא ישלם בעיני הבריות וכדומה, ועתה אף דגם לבתר הכי שינה ושילש את דבריו כל זה עשה כדי להחזיק את דבריו הראשונים

ב ועתה נסורה נא ונראה את המראה הגדולה העומד לנגדינו ונגד דברי הש"ע הנ"ל ותשו' הרא"ש חדא דברי רשב"ם ב"ב דדוקא בלא מוחזק לא באחי ולא בבני דאז מותרת ע"י ס"ס ולדבריו היכא דמוחזק דלית לי' בנים אף דלא מוחזק לן באחי אסורה, ועוד קו' הב"ש על זה מדברי תירוצו של הנ"י ועל קו' זו תירץ הבית מאיר וח"ש דיש לחלק בין מיגו במקום חזקה ובין ע"א נגד חזקה דדוקא לדחות המיגו מצרכינן חזקה אלימתא אבל נגד ע"א אף נגד חזקה כל דהו אינו נאמן, אמנם לדידי לא הועילו בזה ומה יענו לדברי רשב"א קידושין אשר מדבריו מוכח במישרים דאף