זית רענן חלק א רמב

הנשים שטבעו (ולכך דנקטי הכוונה דמפני זה לבד יתלו נשי בעליהן בדדמי ומפני זה חזר הדין לדון בעדותן שאמרו שהעלום המים על שפתו וראום מתים או שצפו עפ"י המים בלא תנועה וחיות לדונם כמשקרים שכל הטעמים הללו צמודים וקשורים זב"ז כמו שכתבנו לעיל באות ט"ז י"ז יוע"ש

כא ועי' ברא"ש שמביא מתחילה וז"ל על הא דאמרינן וחזינהו לאלתר ויראה הא דבעינן ואסקנוהו קמן וחזינהו לאלתר היינו לאותן שראו הטביעה דהנהו אמרי בדדמי אבל מי שלא ראה הטביעה ומצאו משמת ואמר שמכירו בט"ע לחודי' נאמן וכו' ואח"ז מביא דעת ר"ח וכו' ואפשר דמיירי הכא כשלא נמצא הגוף שלם דאכלוהו כוורי וכו' אבל אם גופו שלם מכירין אותו ואפי' לאחר כמה ימים מהני טביעות עינא וכן פי' ר"ת לקמן גבי אין מעידין אלא עד ג"י ולמאי דפרישית שיש חילוק בין אותם שראו הטביעה לאחרים ניחא עכ"ל שיעור דבריו אע"ג דלשיטתו שגם בתוס' מחלקים בין ראה"ט ללא ראה"ט מ"מ ס"ל דבגופו שלם אפי' בראה"ט מעידין אפי' באישתהי בט"ע לחוד דקסבר דהא דמסיימי בתוס' בשם ר"ת בהא דאין מעידין אלא לאחר ג"י הוא כשאין גופו שלם אבל בג"ש מעידין אפי' לאחר ג"י קאי ג"כ על ספינה שטבעה בים דמהני גם ע"א בט"ע לחוד וגם באישתהי ולהכי מביא האשר"י להאי פיסקא דאפי' לאחר ג"י מהני ט"ע על עובדא דספינה שטבעה בים טרם שהביא דברי ר"ת ונמצא דלדעת התוס' צ"ל דבין בעובדא דשני ת"ח למסקנא דמילתא ובין עובדא דדיגלת לקמן דתרווייהו איירי כשנשחת קצת מצ"פ ולא נשאר אלא מה ששנוי לקמן אלא דעובדא דת"ח איירי כשראה הטביעה ומש"ה צריכין לכולהו מעליותא סימנים בהדי ט"ע ולאלתר ואסקינהו קמן כי היכא דליהוי במקום קברתיו במלחמה ולקמן איירי כשלא ראה הטביעה וכשנשחת מקצת צ"פ כמו הכא מש"ה בעינן חדא למעליותא דהיינו לאלתר וסגי בט"ע לחודא וכשגופו שלם ולא נשחת כלל אזי אפי' חדא למעליותא לא בעינן ומהני טביעת עין אפי' באישתהי ובלא סימנים אבל אסקינהו בעינן משום דדמי על המיתה עצמה ונמצא דגופו שלם אפי' כשראה הטביעה עדיף טפי מנשחת צ"פ אפי' כשלא ראה הטביעה, שהרי בג"ש אפי' חדא למעליותא לא בעינן ובנשחת מיהת חדא בעינן מהנך תרתי או סי' בהדי ט"ע או לאלתר דהיינו דחזינהו לאלתר דהיינו עובדא דדיגלת דלמ"ל באנפי אחריתי דא"ל דאיירי בגופו שלם דא"כ גם לאלתר ל"ב אפי' כשראה הטביעה ואי באין ג"ש וראה הטביעה א"כ גם בלאלתר ל"מ ט"ע לחוד אלא בהדי סי' דדוחק לומר שגם לקמן איירי בצירוף סימנים כמ"ש הב"ש בס"ק פ"ז דא"כ היכי רצה להוכיח מזה דר"י לקולא פליג כמ"ש לעיל אות ך', ועפ"י דברים הללו נשמע שמזה גופי' הוכיח הרא"ש שגם בתוס' מחלקים בין ראה"ט דכיון דפירש בדעתם דבג"ש מהני ט"ע לחודא ואפי' באישתהי וא"כ צ"ל דלקמן איירי באין ג"ש וא"כ ניבעי גם סימנים בהדי ט"ע כמו למסקנא דהכא ולקמן מוכח דאיירי בט"ע לחוד כמו שכתבתי א"ו צ"ל דלקמן איירי כשלא ראה הטביעה וכשנשחת קצת צ"פ וסגי בחדא למעליותא דהיינו לאלתר בלא צירוף סי' בהדי ט"ע ומעתה נתבוננה שאשר"י חולק על דבריהם רק בפרט זה דקסברי דגופו שלם אפי' כשראה"ט עדיף מאין גופו שלם אפי' כשלא ראה"ט, שהרי בג"ש גם כשראה הטביעה אפי' חדא למעליותא ל"ב מהנך תרתי שהרי מהני אפי' באשתהי ובלא סי' רק דאסקינהו קמן הוא דבעינן משום דדמי כמו במלחמה דבעינן קברתיו וכשנשחת אפי' כשלא ראה"ט חדא למעליותא מיהת בעינן דהא לקמן בדיגלת מיירי בזה ובעינן מיהת דחזינן לאלתר ונמצאת אומר דגריעותא דנשחת מיגרע גרוע מן ריעותא דראה הטביעה והאשר"י חולק בזה, וס"ל דריעותא דראה הטביעה דקא שקלא וטרו בה להדי' דהיינו בע"א במלחמה הוא דגרוע מריעותא דנשחת מקצת צ"פ דלא תני' בהדיא] מיגרע גרוע מריעותא דנשחת, ולהכי כשראה הטביעה אפי' בגופו שלם בעינן תרתי למעליותא לאלתר וסי' בהדי ט"ע, וכשלא ראה הטביעה ובנשחת אזי סגי בחדא למעליותא דהיינו לאלתר וט"ע לחוד, וזהו עובדא דדיגלת, וכשגופו שלם ולא ראה"ט אפי' חדא למעליותא לא בעינן דבכל הפרטים הללו גם הרא"ש מסכים למ"ש תוס', ולמה שמוכח מתמצית דבריהם כנ"ל ברור, ובזה תמצא דברי הטור שם נכונים וברורים שלא הוסיף שם משלו כלום, ופוסק בכל הפרטים כדעת התוס' ובמה שמחולק האשר"י עליה' הוא שפוסק להחמיר כדעת אביו כדרכו בכ"מ רק זאת השכיל מדעתו בסברא מוכרעת דכשם דבלא ראה"ט ונשחת דסגי בחדא למעליותא דהיינו דחזינהו לאלתר אפי' בלא סי' רק בט"ע לחוד, ה"ה נמי דמהני בצירוף סי' בהדי ט"ע אפי' באישתהי דהא כיון דסגי בחדא למעליותא כדמוכח מדיגלת דמהני בלאלתר לחוד ה"ה נמי דמהני בצירוף סימנים לחוד לבהדי ט"ע גם באישתהי, וזהו תכונת דברי הטור בקצרה בראוהו שנפל למים שאל"ס דא"מ עליו, ואם ע"א מעיד ראיתיו מיד אחר שהועלה והכרתיו ע"י סי' שהי' לו בגופו נאמן, הרי דבעינן לכולהו מעליותא חדא שהועלה דהיינו דאסקינהו קמן דדמי לקברתיו כמ"ש הר"ן וריב"ש כי היכא דלא ניחוש לדדמי באיכות המיתה עצמה וגם דחזינהו לאלתר, וגם לצירוף סי' בהדי ט"ע אבל כשחסר חדא מהנך תלתא לא סמכינן עליו, וע"ז מחלק שם בד"א שראוהו העד שנפל שם וכו', אבל אחר שלא ראה שטבע נאמן אפי' לא ראה מיד וכו' ואפי' בט"ע בלא סי' דכיון דנפל חששא דדמי לגמרי, אזי ל"ב גם חדא למעליותא, אלא כשראוהו מת על שפת הים והכירו בט"ע לחוד ואפי' כשנשתהה, והא דנקט הטור גם בחלוקה זו לאחר שהעלוהו, דמשמע דבעינן העלוהו גם כשלא ראה הטביעה, לרבותא נקיט דאפי' כשהעלוהו וידעינן דאישתהי אפ"ה נאמן כשלא ראה"ט, דכיון דנפל חששא דדמי אזי ג"כ לא צריכין שיאמר דאסקוהו כי היכא שישוה לקברתיו במלחמה, ובזה מסיים שם לחלק והוא שיראנו שלם בכל גופו הוא דנאמן אפי' באישתהי ואפי' בט"ע לחוד אבל אם אינו שלם אלא פרצוף פנים עם החוטם ל"ס אטביעות עין לחוד בלא סי', פי' היכא דאישתהי דכיון דנשחת מצ"פ, אזי חדא למעליותא מיהת בעינן, וה"ה היכא דליכא צירוף סי' דמהני כשראהו לאלתר, דזהו עובדא דדיגלת שהתירה רבא בלא צירוף סי' והוא דחזינהו לאלתר, ובכל חלוקת הללו בדברי הטור לדינא תמצא בדו"פ שפירש כן בהתכת דברי הטור ולא באתי אלא לפרש מאין נובעים וטעם הדברים, ואל יפול לב הקורא דעדיין לאחר כל אלה קשה קצת דמנ"ל לטור שדעת אביי מסכי' בזה לתו' לחלק בין גופו שלם, דילמא לדעתו דמחלק בין ראה"ט בזה לחודא סגי, דליתא דכיון שהקדים האשר"י מתחילה על הא דאיתא בגמרא ואסקינהו קמן וחזינהו לאלתר דה"מ כשראה הטביעה, אבל כשלא ראה"ט דתרווייהו ל"ב דאסקנוהו ל"ב כיון דליתא דדמי באיכות המיתה, וגם לאלתר ל"ב דכיון דלא יתלה בדדמי יכירנו היטב גם באישתהי, וא"כ קשיא מלקמן דבעינן לאלתר דווקא, וליכא למימר דאיירי לקמן כשראה הטביעה, דא"כ בעינן גם לצירוף סי' שהרי הרא"ש חולק על הרי"ף בזה וס"ל דלא נפשטה וא"כ בע"כ צ"ל דאיירי כשאין גופו שלם, ומעתה נשמע ממילא שגם הרא"ש מסכים לכל חלוקת הנ"ל אשר בנו רבינו יעקב שתה ומיצה מדבריו הקדושים והנוראים, כללא דמילתא לדעת תוס' כשראה הטביעה ואין גופו שלם דהיינו עובדא דת"ח, אזי בענין תלתא למעליותא דהיינו אסקינהו קמן כי היכא דליהוי במקום קברתיו דאל"כ חיישינן לדדמי על איכות המיתה כמו במלחמה ולחשש זה אפי' בגופו שלם בעינן דאסקינהו קמן, ובפרט זה אין לחלק בין כשגופו שלם, דגם בג"ש עודנו יש לחוש לדדמי על המיתה עצמה, אבל בזה מחולקים דבאין ג"ש בעינן לאלתר דווקא וגם לצירוף סי' בהדי ט"ע ובגופו שלם לא בעינן להנך תרתי אלא דאפי' באישתהי ובלא צירוף סי' כלל מהני ט"ע לחוד משום דכשגופו שלם ל"ח לדדמי על הכרה כלל אפי'