זית רענן חלק א רלב

ומה דמשני דאיירי בצורבא מרבנן לא משמע הכי מכל הפוסקים וכן בש"ע שסתמו בזה, גם בדברי רבא דמשני על הא דאגודה של שטרות דסי' דאורייתא מוהיה עמך עד דרוש וכו' דהרי מבואר לעיל דאי סד"א לא נפקא אלא מיתורא דשמלה לחוד ולא ממקרא אחר כדמשני לעיל על חמור וע"פ דברי רמב"ם הנ"ל אתי שפיר כיון דמעיקר' נקטינן דאי סד"א נפ"ל משמלה שיש לו סי' בגופו, וכיון שהתורה חייבו להחזיר ע"י סי' דגופו אף שיש לחוש לדלמא מכרו וצ"ל דמוקמינן בחזקת מ"ק, וכיון דמצטרפינן גם חזקת מ"ק בהדי סימנים בע"כ דצ"ל דסימנים כעדים דמי ובירור גמור הוא דאי לת"ה אלא דמילתא דקלישתא בעצמותו הוא, ולא מהני אלא היכא דליכא חזקה כנגדו כמו באבידה דעלמא דא"כ לא נהדר אלא היכי דאיכא סימנים המורים על הנפילה שנפל מאתו במקום הזה דליכא חשש מכירה אבל בסי' דגופו אמאי נהדר דהא בכל מילי דקלוש בעצמותו אף דמהני אבל לא מצטרפין חזקה בהדה, א"ו כעדים דמי ומהני ג"כ גבי גט ומיתה, ולהכי משני רבא שפיר על אגודה דשטרות דהוי סי' של שעת נפילה כמפורש לעיל דע"י דכריכן ומנוין מהדרינן לי' וסי' כזה לא נפק משמלה דמיוחדת בסימן דגופו רק מוהיה אתך עד דרוש אחיך, וגם סי' כזה לא עדיף בעצמותו משאר סימן רק דלא מצטרכינן לצרף חזקה דהרי ליכא חשש מכירה דמנא ידע סי' של שעת נפילה (עיין כתובות דף פ"ה תד"ה ועוד וכו' וז"ל אע"ג דהא סימן דציירי בסדינא וכו') והשתא באמת גם סימנים כזה לא מהני מדאורייתא רק באבידה גריידתא דמילתא קלישתא כהאי לא מהני אלא במקום דליכא חזקה כנגדו ואין הנידון אלא להכריע בספק השקול אבל לא בגט ובמיתה וגם ניחא דהוי מהדרינן שטרות בסימנים אמצעים אף דל"ש דניחא ליה וכו' לפי דסימן של שעת נפילה מהני מדאוריית' באבידה **(נראה בעליל שכל הפלפול עד הנה לא היה רק לענין הנדרש בהיתר עגונא אבל כל הדברים לדיני ממנות נוהג בזה"ז ע"פ דינא דמלכותא:)** והארכתי בזה הרבה אמנם היוצא מדרך הקצר' הנחתי שלא להלאות הקורא, וגם ממיעט הפנאי וטרדות הזמן קצרתי, ובעזה"ש הותרה העיגונא הזאת מכבלי העיגון ועוד כתבתי בזה להרב המאוה"ג הנ"ל ונאבד ממני העתקה ואולי אשיגנו אציגנו מול הקורא כי שמה קרבתי עוד כחו דהיתרא לדינא בקצרה

טז ומה שעלה על דעתו עפ"י דעת רמב"ן ורשב"א בתרי יצחק וה"נ כיון שאחיו הניחו בברלין ובגע"ד מברלין נודע שנסע לקאסטרין לא נראה חדא דמשמע שלא הגיד העד על שמו כלל רק בטופס הג"ע מתחיל על דבר הנפטר בקאסטרין בשמו ר' ליב ל"ש למען נדע על מי העיד אבל לא שידע בעצמו רק עפ"י השמועה ע"י הפאס או ע"י מה שהגיע לפני המייגיסטראט אשר כבר חויתי דעתי בזה דאין תועלת בהגדתו לפניהם יותר מן הפאס עצמו ועוד נראה דדינו של רמב"ן דאמרי' בכגון זה כ"נ וכה"י אלא דווקא התם שנתחזק בקורטבא לאחד מבני העיר אזי אמרי' כיון שנודע שיצחק ר"ג אזיל מקורטבא לאספמי' ושכיב הוו כאילו שכיב בקורטבא גופי' ונודע בשם זה ולא נודע אם בעל האשה הוא ונחבל בפ"פ דאי אפשר להכירו אזי בוודאי אמרינן שהוא בעל האשה מעיר זאת דכ"נ וכה"י והשתא מ"ל ששכיב בקורטבא או באספמי' כיון דידעינן שהלך שמה איש בשם זה אבל איש נכרי שבא לקורטי ונודע שהי' בעל האשה ונודע אח"כ שאיש בשם בעל האשה הזאת מת בקורט' גופי' ל"ש כאן נמצא דכמו דנוכל לומר דאורח זה מת כן נוכל לומר שהוא הלך לעלמא ואורח אחר בשם זה בא לכאן כיון שהשיירות מצויות שמה וראי' לזה דאי לת"ה אמאי חיישינן בגט במקום שהשי"מ היכא שנמצא שלא במקום שנכתב ואפי' היכא שראינו את הגט אצל השליח במקום זה ולא אמרינן כיון שגט זה נודע במקום זה משליח זה ומגט אחר לא נודע ונאמר ג"כ כ"נ וכה"י א"ו דווקא במי שיש לו שייכות באותו עיר או בגט שנכתב שם מתחילתו אמרי' כ"נ אבל לא במי שבא באכסני' באקראי בעלמא

יז עוד נוכל לצדד כיון שידעינן שהלך מביתו לנסוע לבערלין והמבורג ובאם יודע ג"כ שלקח אתו הקבלות ופאס הישן ופאס החדש וגם נודע לנו במנין הבנים דמי קצת לסעי' י"ז אף לדעת רמב"ם שם שמצריך שנושאים גמלים אף דגם בגמלים איכא חשש מכירה או פקדון א"ו דמצטרפינן בהדי סי' מנין וכן בתשו' הרא"ש כ' נ"ב בעובדא דר' אשר ב"ס שמצטרף מה שנודע שהלך מביתו ללמוד בהדי העתקות פסקי האשרי אף דאיכא חשש שאלה וכן בתשו' מהרי"ו סי' ע"ט יוע"ש וכעת לא נמצא בג"ע שידע מי אם לקח אתו הכתבים האלה או אולי השליכם בביתו לחוץ אכן לדעת הט"ז שם לא נלמוד משם מידי דהתם איירי שידע אותם מחיים יוע"ש ובנידון החולי אשר כלה בשרו משמן (הנקרא אפצערינג) עלה על דעתו לדמות לס"א לא נראה כי חולי זאת עשוי להשתנות הרבה פעמים והוא בכלל סי' העשוין להשתנות

יח ומה שהביא בשם כנ"י דכלים דל"מ דווקא המבוארים בש"ס ואין בידינו לדמות דבר למו ברש"י יבמות ק"כ ע"ב ד"ה מנחשי אינשי וכו' ל"מ הכי ודוקא בדבר שדרכן להשאיל חיישינן וספר הנ"ל איננו בידי כעת עוד נראה לפענ"ד אף לדעת המחמירים וחוששין אף בכלים דל"מ אבל במי שאבד זכרו כגון בעובדא דידן שכתב כ"פ אגרת שלומים לאשתו ואח"כ אז זה כשלש שנים מודים דמקילים בזה וחילי' דידי' מדברי רמב"ם פ"ז מה"נ שמבואר בדבריו דמדאורייתא מותרת בס"א ומדרבנן החמירו באיסור כרת והרעישו עליו האחרונים חדא דמשמע מדבריו בכ"מ דסי' ל"ד ועוד מסוגית הש"ס שהיקשו משמלה ומחמור בס"א ומאין מעידין וכו' אע"פ שיש סי' בגו"ב דמשמע להדי' דאי סד"א מהני אפי' בדרבנן יוע"ש בקצה"ח סי' רנ"ט ובא"מ ולענ"ד נראה דס"ל כשיטת רבו דסדר"ב רק במי שאבד זכרו מותרת מדאורייתא והטעם דדמי קצת לנפילה דל"ח ודמות ראי' לזה מיבמות קט"ו ע"א ופסתא דידא דשדי' נורא איתלי' ואיתילד בי' מומא ומחמת כסופא ערק ואזיל לעלמא דלא לחנם האריך הש"ס בזה א"ו דמסתמא הי' לן לתלות בבעלה כי היכא דלא להחזיקו כאבידה על לא דבר ולהכי סגי אף בס"א לחוד ולהכי גם לנחלה לא היו מורידין אלא דווקא היכא שנאבד זכרו ומשמע דמדאורייתא בעינן א"ז וסי' דהא לענין ממון לא החמירו חכמים יעו"ש בדברי רמב"ם ויש לי בזה תלי' כמה דברים חדשים והשגות על רבותינו האחרונים נ"ע ועוד חזון למועד ועת לקצר

יט מכתב ידו השנית מן י' תמוז העבר הגיעני וכו' ועתה כי באו הנה לא אחר הדבר עוד יען כי נחוץ הוא כאשר הודיעני במכתבו השני וראיתי במכתבו כי ראש שארי הרב הגאון המובהק הגדול בתורה ובחסידות כקש"ת מו"ה אברהם נ"י הרב דק"ק טשעכנאווי נ"י שליט"א יצא להתירה וגם אני חויתי דעתי בזה ויצאתי לדון על כל צדדי ההיתר אשר נמצאו כעת ומתחילה יצאתי לדין עלי מכתב המליצה דניחוש לשאלה עליו או למכירה וראיתי במכתב מעלתו בשגם שארי הרב הגאון מוהר"א נ"י עמד בזה ומה שהשיב מעלתו שנוכל לקיים חת"י שחתם א"ע אצל המאגיסטראט לא השבתי אלא על עובדא דידן במה שנתברר כבר ולכן אם יתברר הדבר שבעל האשה לקח הפאס כאשר כתבתי בראשונה או שיתקיים חתימתו אפי' ע"י דימוי לבד אזי גם אני מסכים להתירה מכבלי העיגון ובלבד שגם כבוד שארי הגאון המובהק יהי' מן המתירים ומה שחשש כבוד מעכ"ת על שינה שם העיר בפאס האריכות בזה ללא צורך כיון שנתחזק לפנינו ע"י הגדת ר' בער מגאלעב שנתחלף לו בכיון שם העיר ואף שעדיין יש לחוש אולי גם איש אחר מגאלב