זית רענן חלק א ריט

לרבנן מהני כוי' רק דסבירא להו דל"ח לזה בע"כ צ"ל דס"ל כדעת הרמב"ן במקצתו עי' ברא"ש פ' בהמה המקשה סי' ז' ותוכן דבריו שם דרמב"ן ס"ל דאם נחתך במקום צומת הגידין יש לו תקנה אם חתך אח"כ קודם שחיטה למעלה מצ"ה ואפ"ה אם שחטה קודם שחתך נטרפה בזה ולא דמי להאי דמחי לי' בגידא נשיא דאמרינן בי' גמירי דאילו איבדר לי' סמא חיי זהו היכא שיש לו רפואה כמו שהיא ע"י שמים אבל היכא שאין לו רפואה רק אם יחסר עוד מאשר הוא עתה ועתה ששחטה ולא חסרה דבר זהו נכלל בכלל טריפות דעלמא ונכלל ג"כ בסוג זה כיון דל"מ לה סמים דעלמא ואשר"י ס"ל שגם זה נכלל בכלל סמים ורפואה דעלמא לכן ס"ל דאין לו תקנה יעו"ש ר"ן ורשב"א דכולם מסכימים לדעת רבינו אשר וא"כ לדעת רמב"ן שם כיון שאין לו רפואה כמו שהוא נכלל בכלל טריפות דעלמא ובכלל שאין לו רפואה נכונה אמטי להכי דגם רבנן מודים במגויד במקום שנעשה טריפה דמהני כוי ואפ"ה לא יצאה מכלל טריפות כיון שאין לו רפואה כמו שהיא רק דרבנן ס"ל דל"ח לכוי' וזהו אפשר כוונת הטור בסי' י"ז שמביא דעת רמ"ה וסיים ולא נראה כן מדברי א"א הרא"ש ז"ל דלפירושו של הב"י יש לגמגם קצת שהרי גם מדברי רבינו אלפסי והרמב"ם מוכח כן מדהביאו המשנה בסתמא דא"מ על המגויד ולהנ"ל ניחא דכיון לדברי רבינו האשר"י בפ' בהמה המקשה ועי'

ג אמנם דעת ביבמות מובא מקצתו בנ"י דאף רשב"א ס"ל דל"מ כוי' במקום שנעשה טריפה, כבר ופליגי במקום שלא נעשה טריפה עדיין ואפ"ה ס"ל לרבנן דמעידין על המגויד דע"י גודל צערו לא יחיה עוד, וחילי' של הרמב"ן דבמקום שנעשה טריפה בודאי ל"מ רפואה לכ"ע ואף דלשיטתו בפ' בה"מ הנ"ל איכא למימר להיפך, אמנם כשנדייק היטב בדבריו שם נכונים הדברים וז"ל שם מובא ברא"ש וא"ת כבר התחילה מכה זו להכניס בה מיתה מסוכנת היא ולא טריפה עכ"ל ונמצא מובן מעצמו דלגבי עיגון כיון שסוף סוף ע"י שכבר נכנס בו מכה ש"מ מעידין עליו לכ"ע וכיון שהוצרך לפרש כן גבי כוי' של אח"כ דאיירי כשלא נטרף עדיין אזי ממילא גם לרבא דתירץ דאיירי בסכין מלובנת מעיקרא מיירי ג"כ בחתיכת מגויד היכא שעודנו לא נעשה טריפה וצ"ל לדעתו בהא דפליגי רבנן ורשב"א דאיירי במקום שנעשה טריפה אך שעודנו לא נטרף במכה זו אבל במקום שלא נעשה טריפה אזי לכ"ע אין מעידין וגם בנחתך מארכובה ולמטה דלכ"ע אין מעידין דהרי גבי מלחמה אמרי' לכ"ע דזימנין דמחי לי' בגירא וכו' ועבד לי' סמתרי וחיי) אמנם קשיא לדעת הרמב"ן דלדידי' צ"ל דנחתך בידי אדם גרע מע"י חולי בידי שמים ובחולין דף נ"ה ע"א אמרינן להיפך ניקב לחוד ונחתך לחוד ע"ש ונראה ליישב דאיתא בב"מ דף ק"ז ע"ב אמר שמואל הכל ברוח וכו' הנך נמי אי לאו זיקא עבדי להו סמא וחיי ע"ש ונמצא דדוקא במגויד בחוץ כלפי רוח דאיכא מכה וגם בלבול הרוח הוא דגרע מחולי ב"ש אבל בטחול דאיירי בפנים במקום דליכא זיקא אזי חולי ב"ש יותר מפסיד ומכאיב מע"י אדם. נמצא לפ"ז אף דמשמע מתוך הסוגיא דמגויד ונעשה גוסס לכ"ע מעידין כמו דאמרינן במתני' דאהלות זהו דוקא היכא דאיכא מכה בהדי זיקא אבל היכא שמכה הוא מן המים המתחילים להחניקו שכל המכה הוא בפנים מעוצר רוח ואינו דומה כלל לגוסס ב"א ולדעת הפ"מ דמים דמי לבידי אדם עוד מגרע גרע מגוסס ב"ש וראיה זו נכונה ג"כ לדעת רוב הפוסקי' דמפרשים דאיירי במקום שנעשה טריפה כבר ע"י מגויד וצ"ל ג"כ דע"י גיוד מיגרע מטריפות ע"י חולי דע"י חולי אין מעידין אלא לאחר י"ב חודש ובמגויד מעידין לאלתר לרבנן והא דפסקינן סי' י"ז סעיף ל"ב בארכובה ולמעלה לא תנשא אלא לאחר י"ב חודש משום דפסקינן כרשב"א אכן בגוסס מגויד דבזה לא מצינו דפליג רשב"א על רבנן ולאפושי פלוגתא ל"מ ובע"כ צ"ל דגוסס ע"י אדם אין לו רפואה כלל לכ"ע דאם לא כן מנ"ל לאביי דמתניתין דאהלות אתי כרבנן כיון דהתם איירי בגוסס או בגויד לפנינו ולא נעשה לו שום רפואה אף רשב"א מודה והוי לי' לאוקמי מתני' דהתם ככולי עלמא א"ו כיון דלרשב"א אית לי' רפואה במגויד לחודא היכא קס"ד דטמואי מטמא כיון שעוד יש בו חיותא להחזירו לאיתנו כמקדם א"ו מדקתני לרבותא דאינו מטמא ש"מ שאין לו רפואה כלל ולהכי מוקמינן לה כרבנן דוקא דלרבנן מתירין לאלתר דמגויד ע"י אדם גרע מטריפה בידי שמים וקשה מהאי דמשני הש"ס ניקב לחוד ונחתך לחוד ואף להפוסקים דלא פסקו שם כשנוי' זו אבל מ"מ הסברא קאי דנחתך עדיף קצת מניקב ועי' פר"ח סי' מ"ג ס"ק ג' וצ"ל כנ"ל דדוקא במכה שכלפי זיקא הוא דגרע מטריפה וגם לדעת רמ"ה דאף לרבנן מהני כוי' אח"כ אפי' במקום שנעשה טריפה ובארנו לעיל דס"ל כדעת רמב"ן בפ' בה"מ שאין זה בכלל דאי איבדר לי' סמא כיון שכמו שהיא אין לו רפואה רק אם יחסיר ממנו עוד אפס קצהו ע"י כוי' ולא ס"ל בזה כרמב"ן וכיון שכבר נכנס בה מכה הממיתו דמסוכן הוא אלא שעוד יכול לחזור לאיתנו וזהו שכתבנו לעיל באות ב' דס"ל כדעת רמב"ן במקצתו וא"כ לדידי' קשה דלמה לי' לאביי לאוקמי מתני' דהתם כרבנן דוקא דהרי אתי ככ"ע כיון שלא נעשה לו רפאות כוי' וצ"ל דלקושטא צריך להבין בלא זה לדעת רמ"ה שגם לרבנן מהני כוי' אמאי מעידין ולא חיישינן לרפאות תעלה ובצלוב חיישינן דדילמא מטרוניתא עברה עליו כאשר עמד בזה בעל פ"מ בתשו' הנ"ל ולא תירץ כלום ול"נ בפשטות הסוגי' דחזינן דמקשה מהאי דשקיל ספסירא וכו' ולא אסיקתי' לנעוריה, ומאי קו' לכאורה דשאני התם שלא נעשה לה רפאות תעלה א"ו צ"ל דלרשב"א מהני רפאות כוי' אח"כ דלא מייתי לאלתר אבל לרבנן אפי' לדעת רמ"ה זהו היכא שנעשה לו רפאות כוי' לאלתר ומיד אחר החותך ולרשב"א לא מיית לאלתר ומהני כוי' אח"כ ולהכי אין מעידין על המגויד ובזה יתיישב על נכון דברי רמ"ה מובא בטור שם וז"ל אבל היכי שנחתכו גידי שוקיו ולא נכוה מעידין כרבנן דפליגי ארשב"א וכן הלכה עכ"ל וכבר עמדו בעל ט"ז ופ"מ ומתרצי בדחיקא ולפי הנ"ל ניחא וכוונתו שלא נכוה לאלתר אזי מעי' לרבנן דוקא אבל לרשב"א דמהני כוי' אזי בודאי חיישינן כמו בצלוב ונמצא אף לשיטתו דפליג במגויד אם מהני כוי' אח"כ אבל בגוסס מגויד מודה גם רשב"א לרבנן דל"מ כוי' שאח"כ דבזה תרווייהו שוים דמייתי לאלתר ולהכי קס"ד דמטמא אז אף דגוסס ב"ש חיי ג' ימים וקשה ג"כ לדידי' מהאי דאמרינן דניקב גרע מנחתך וצ"ל ג"כ כנ"ל א"כ ממילא כשהתחיל לחלק בגרונו דהוא מכה לפנים מן החלל עוד מיגרע מגוסס בידי שמים כן נראה לפע"ד על נכון בבירור שמעתתא בלי גמגום

ד ולבי אומר לי שגם בעל פ"מ לא חידש כזאת רק לעדופי מילתא לפ"ד אכן עיקר טעמו משום דאף גוסס בידי שמים היה מתיר במים שאל"ס היכא דשה' כדי שת"נ מפני דאיכא תרי רובא כאשר נראה כן מתשו' הריב"ש סי' שע"ט והא שמביא הגאון דק"ק לונטשיץ תשובת מהר"ם מרוטנבורג דס"ל שגם מגויד הוא מדרבנן וקשי' לדידי' קושי' הריב"ש על קו' הש"ס מארכובה ולמעלה כבר בארנו לעיל סי' זה אות ב' דלק"מ דקו' קאי לתירוצא דאביי דאתי כרשב"א ולדידי' דס"ל בריש א"ט דגם מארכובה ולמעלה כשירה וא"כ שוה מארכובה ולמעלה כמו למטה והא דמשמע מתוס' דאף בתרי רובא ל"ת נראה לפענ"ד ברור כמו דמצינו לדידו בכל איסורין שבתורה דמקילין בס"ס זהו היכא ששניהם בגופו אבל ספק א' בגוף וס"א בתערובות לא, ה"נ בדבר שבערוה אף דמקילין בתרי רובא זהו היכא ששניהם בגוף כגון בגוסס בידי שמים שנפל למים שאין להם סוף דאיכא תרי רובא על גוף אחד אבל בצורבא מרבנן שרוב אחד הוא על גוף הנופל ורוב אחד הוא מעלמא מדלא הפקיעו לקלא ומלבד זאת נראה בעליל מצד הסברא דגוסס במים שאין להם סוף כיון שנשתנה גוף זה משאר נופלים שהרי מלבד הרוב הנופלים שאינם נמלטים איכא עוד רובא אחרת שמעיד עליו שאינו