זית רענן חלק א קצו

דהא בפי' נמסר לנו הלמ"מ דזבה צריכה להפסיק בטהרה והוי ג"כ חזקה שלא נתבררה ותירצתי דאימתי לא אזלינן בתר חזקה שלא נתבררה רק היכא דצריכין לדון ולפסוק השתא לבצע הדבר לגמרי אבל בהפסק טהרה גבי זבה שהצריכה התורה דכשם שאנו דנין על דבר שלא נתברר בשעתי' לענין זה נמי מועיל גם חזקה שלא נתבררה וכבר המתקתי זה ואת אשר גימגם ע"ז יאמין לי ידידי שתיכף לאחר שמסרתי מכתבי ליד הנוסע אמרתי בלבבי קצרתי יותר מדאי שלכאור' יש להשיב הלא גם בפרה אדומה לאחר שנה דומה לזה אבל תוכן כוונתי כך כיון שפרה בת שתי שנים וקודם זמנה ליכא נפקותא בזה תו לא אזלינן לדון על חזקה זו לאחר שעברה שנתה כיון דסוף סוף פסולה היא רק עיקר החזקה היא מתי שצריכין לדון על הדבר ונמצא כשהגיע העת שאנו צריכין לדון עליה תו הוי חזקה שנתבררה אבל בזבה כגון שדבר חובה מן התורה שתפסוק בטהרה בעת שעודנה טמאה תו לית לן להוכיח מזה דאף חזקה שלא נתבררה מהני כקו' הנ"ל דש"ה כיון שעדיין לא נתברר גם חזקת טהרה שלה גם בנידה שצריכה להפסיק בטהרה כיון שנמסר לנו ההלכה שאף ביום שני ללידתה תוכל לבדוק את עצמה ולהפסיק בטהרה ואז עדיין לא תוכל לטבול נמצאת שגם טהרה שלה לא נתברר לפנינו ולזה שפיר מהני חזקה שלא נתבררה להכי מהני ג"כ אף שבדקה א"ע בשעה שתוכל לטבול דלא גרעה הבדיקה בשעה שמעיינה סתום מאלו בדקה א"ע בשעה שמעיינה פתוח אכן בטריפה לגבי פרה אדומה לאחר שעברו שתי שנים כיון שבידו לשחוט אז הרי שאנו באין להחליט הדבר ע"י חזקה שלא נתבררה גם בל"ז איכא נפקותא מיד שאם יחתוך אבר מן החי ממנה ויתרו בו משום אמ"ה אזי עדיין יש לחוש דילמא טריפה היא ואין איסור אמ"ה דבהמה בחיי' לאו לאברים עומדת] חל על איסור טריפה כגון כשנמצאת אח"כ שהיא טריפה אזי פטור על אמ"ה שלא היתה טריפה אז הרי אנו חותכין הדבר ע"י חזקה שלא נתבררה ומה שהביא דברי מהרש"א גיטין הדבר יותר מבואר בתשו' מהרי"ק ע"ב ע"ב וזהו כוונתם דנידה יש לה חזקת טהרה ע"י שתי סיבות אחת ע"י הפסק ראי' ואחת ע"י טבילה ונגד ראי' לא הוי כנגד החזקה ולעומת הטבילה הוה בידה וזהו פשוט אבל לומר דראי' הוי חזקה בפני עצמה זולת חזקת טהרה שע"י טבילה לא עלה על דעתם כלל רק שמשתיים אלו יתפרדו חזקת טומאה דידה גם מה שתרצתי בסברות הרי"ף גבי אשתמודעני' תלוי בחשש שמא ימות אבל לר"מ דלא חייש לשמא ימות אף שעדיין לא יצא הדבר מן חזקתו אפי' הכי לא חיישינן גם הרב יודה דלא נאמן עד אחד בדבר שבערוה בכה"ג אף שעדיין לא יצאה מחזקתה וישבתי בזה קו' חמורה שהיקשו אחרונים על הרי"ף מריש גיטין חזר והעיר בחלוקים שונים אשר גם מעלתו ישפוט בצדק בשכלו שבקל נוכל לדחותם אבל לו יהבינן לי' לכל דבריו עודנו לא נגע כמלא נימא מדברי דכל דבריו בין שמא יקדש למעיד שגט כשר דיותר יש לחוש לשמא יקדש וכו' דהא כיון דדברי הרי"ף גבי אשתומדעני' דומים לגמרי לגט וכיון שחידש הרב לן דאף בכה"ג לא הוי כנגד החזקה מכש"כ דשמא ימות לא הוי נגד החזקה ואפי' הכי לא חייש ר"מ מכש"כ לגבי גט ועיין היטב: ואבקשהו גם על העתיד שישים עיונו היטב טרם שישיב כי מאוד גדלו עלי טרחתו להשיב פעם אחר פעם ובטחתי בשכלו הזך וברב תבונתו שידע בעצמו לאחר עיון הדק היטב לשקול מוצא הדברים על מכונם גם ברמיזה בעלמא

ומה שעמד ידידי על דברי פרמ"ג סי' ל"ו וז"ל הרב השואל עוד אני מבקש ממעכת"ה דמר שיעמידנו על דרך אמת אם הלכה הוא כן כדברי פרמ"ג סי' ל"ו ס"ק ד' בסופו וז"ל גם אם יש עוד איזהו ספק בבהמה מצד אחר מצטרף עם זה והוי ס"ס לאיסורא אם לפסוק כן כי לדעתי הוא חומרא גדולה ודבר חדש דאם יש שתי שאלות בבהמה אחת על הריאה ואחת על אבר אחרת או אפי' על אותו האבר רק שהוא שאלה אחרת וכל חדא בפ"ע היא כשירה דנימא שהיא ס"ס לאיסורא ויהיה טריפה זה לא מצינו בשום מקום שיהא טריפה. את כל זאת כתבתי כתלמיד הדן לפני רבותיו ואבקש ממעכת"ה דמר שיעמידנו על דרך האמת ויודיעני חקי אלהים ותורותיו: עכ"ל השואל

נהנתי שעמד בזה כי לקושטא כל דברים חדשים אשר לא שערום אבותינו הראשונים נ"ע רובם ככולם אין להם קיום אולם לאשר כבר יצא הדבר מפי הרב גדול בתורה כמוהו נוכל לקיים דבריו אבל בדרך רחוקה והנה נחזה אנן אם שני הספיקות הם במציאות בשני איברים ל"מ לדעת רוב הפוסקים דשני ספיקות משני אברים לא הוי ס"ס אזי גם לחומרא ליכא למיחש דמאי שנא אלא אף לחולקים בכה"ג מודים דזהו דומה לכתם תוך ג' ימים הכי יעלה על דעת שבאם עסקה בדם ציפור ובדם בהמה נאמר דהוי ס"ס דזהו לגמרי דבר אחד ודוקא גבי ספק אנוס ספק רצון גבי פיתוי קטנה מובא במ"מ בפרק ה' מה' א"ב כיון דליכא רצון אחר לגבי קטנה אף דלדינא הוי כאונס מ"מ לדידה הוי רצון גמור ונתחלק בשם: גם בעד שאינו בדוק וטחתה בירכה חולקים על רש"י בזה דמשוי ליה ס"ס ועיי"ש ואף לדעת רש"י נראה דדוקא התם כיון שאיירי במקום שאין דם המקור יכול לפול שם א"כ איכא קצת נפקותא לענין דם עצמו דאם אמרינן שעל העד הי' מעיקרא הדם עצמו טמא דמסתמא דם לידה הוא שהרי בשוק של טבחים לא עברה ובציפור לא נתעסקה ולכל הפחות יש לספק בדם נידה ונ"מ ליתלות אבל אם נאמר מירכה אתי ע"כ משאר אברים אתי כיון שאין דם המקור יכול ליפול שמה אבל בס"ס בשני אברים גבי טריפות ליכא נפקותא כלל אף בשם לחודא דמנ"ל אם מאבר זה התחילה להרועע או מאבר אחר אכן אם ספק אחד ע"י פלוגתא דרבוותא וספק אחד במציאות כיון שנחלקו בשמות יש מקום לדברי קדשו

אכן לדעת הגדולים דבעינן דוקא שספק אחד יתיר יותר מחבירו גם בזה ליכא נפקותא רק היכא שספק אחד בשחיטה או בסימנים וספק אחד בשאר טריפות אזי בודאי צדקו דבריו כן נראה לפענ"ד ובאם לאחר שישום עיונו בו היטב ויהיה לו איזה מקום לפרוק או לטעון יודיעני ומה שקיוה לידע אם בחזקה דהשתא בעינן שנתברר לפנינו הנה לא שערתי מעולם בעצמי דרך אחר וכן הוא הפשוט והאיך נבנה מהאחור אל הקדום על יסוד נופל ורוע גם כדמות ראיה לזה להפיק רצוני משמא יקדש דחיישינן וכן בגיטין במגרשה שעה אחת לפני מותו דלעולם נאמר דבודאי לא יקדשנה דאם כן תשתנה מאשר היתה ואף שסוף סוף נשתנית ע"י קידושין דידה ודמי לתוספת קידושין גבי קא"ב וקידשה עצמה בעיר ועיין ד"ה קידשה או ד"ה הוא דכמה פוסקים מחולקים עליהם בזה ועוד דקדושי דרבנן לגבי קידושי דאו' כפנוי' דמי כיון שיוצאת ע"י מיאון בעלמא וגם התם שלא ימות בחיי' דא"כ תשתנה מחזקת אשת איש שהיתה עד עתה

והנה בגוף הענין שהעיר מעלתו הרמה אם מן ההכרח הוא להודיעם שיעיינו עיון היטב אחרי טיפות קטנות למאוד אשר לא נראים כ"א אחרי עיון הדק היטב וכבר הודעתיו שמסתימת הפוסקים לא משמע הכי ולמען אשקוט רעיוני אשימה ראיות מוכרחת לזה הנה דברי מנחת יעקב נודעים דלהכי השמיטו הפוסקים דאין רואים מראות דמים בלילה כיון דבזמן הזה שכל הנוטה לאדמימות טמא א"צ עיון ועוד כיון שמבואר בפ' כל היד ד' י"ז ובסי' קצ"ו אשר עמדו חז"ל וציירו לנו את צורת העד אשר תבדוק בו בכל אופניהם ולא ביארו לנו שתצטרך בכל פעם עד חדש בדבר שכבר עמדו בזה בפרק כ"ה ד' י"א הצנועות עד שבדקו עצמן לפני תשמיש זה אין בודקת בו לתשמיש אחר רש"י שם וז"ל לפי שמטונף וכהה מראית ליבונה בבדיקה ראשונה ושוב אין נראית בו טיפה כחרדל ואם לענין טהרות לא החמירו אלא הצנועות הי' מן הדין שכלם יחמירו בבדיקת הפסק טהרה וז' נקיים א"ו דלא חיישינן לזה מצד עיקר הדין ועוד כדמות ראי' מדברי