זית רענן חלק א קצה

דאפי' בעד בינוני תלינן במאכולת עד כגריס כמבואר נידה י"ד ולא עוד אלא דנידן דידן לגבי טיפות קטנות כאלה שאין נראין אלא לאחר עיון היטב הוי כעד שחזקתי' מלוכלך כמבואר בש"ע סי' ק"ץ ס"ק ל"ו ובמה שהאריך בעל סד"ט בסי' קפ"ג ס"ק ב' אם בעינן חזקה לטהר או לטמא כגון בעגול ומשוך וביקש להשיג על ט"ז ס"ק ך"ג באשה שרגילה להוציא דם מבית ריעי נעלם ממנו דברי מ"מ פ"ה מהלכות א"ב בדין הנ"ל בעד בינוני דמפרש אפי' משוך אינה טמאה אא"כ יש בו כגריס ועוד

ב ועיין בב"י סי' ק"ץ אחר ד"ה בדקה עצמה בעד הבדוק לה מביא דברי רבינו ירוחם וז"ל לעולם יש חומר בעד מחלוק כמו שכתבתי כי עד הבדוק לה וקינחה עצמה והניחתיו בקופסא במקום שאין לתלות במאכולת ונמצא עליו כו' טמאה זולתי אם מצאה עליו מאכולת מעוכה וכן אם בדקה עצמה וכו' בין משוך ובין עגול ואפי' כל שהוא ואפי' מצאה עליו מאכולת מעוכה ותמה עליו הבית יוסף דמ"ש רישא ומ"ש סיפא לכן הגיה דבריו

ונלפענ"ד דבריו כפשטן ככתבן ונכונים בטעמם למאוד דברישא נקט שקינחה א"ע ובקינוח אין בו חשש דאורייתא כלל ודינו רק כדין כתם לחוד כיון דלא שייך בו לומר אימר הרגשת עד הוא וכיון דנפק מתורת ראי' ובא לכלל כתם ובכתם אמרינן דתלינן תחתון בעליון ואמרינן כשם שכתם עליון מעלמא אתי כן התחתון אף שלא הלכה בשוק של טבחים ולא עסקה בדם ציפור ה"נ בנידון דידן אמרינן כשם שמאכולת מעלמא אתי כן הדם הרצוף אבל בסיפא כיון דבדקה בחורין ובסדקים ואית בו משום ראי' דאורייתא דאימר הרגשת עד הוא תו לא תלינן ועיין

ובנידן בדיקת נשים בחורים ובסדקים הנה זה זמן ארוך יותר משנה וחצי אשר דרשתי ברבים והודעתים שיודיעו זאת לנשיהם שיבדקו היטב בחורים וסדקים גם פקדתי לנשים המביאות כתמים שיזהירו על זה ובנידון אם צריך לחוש לזה ולפקוד עליהם שיעיינו היטב נלפע"ד כיון דלא מצינו כזאת בגמרא ובראשונים אין לחדש דבר שלא שערום אבותינו והנח להם לישראל וסוגה בשושנים כתיב ומסתמא מחמירים ע"ע בכל היותר אפשרי ולא מצינו עיון רק גבי חפיפה וכדבריו כן הוא שכתב כמסתפק שהוא רק מיעוטא דמיעוטא

ואת אשר עלה על דעתי' ליישב קושי' שב שמעתתא וז"ל מה ששמעתי להקשות משם חכם אחד בהא דס"ל לר"מ סמוך מיעוטא לחזקה והו"ל פלגא ופלגא והוי ספיקא דאורייתא והקשה במהרש"א פ"ק דחולין לר"מ ניחוש בפרה אדומה לספק טריפות ונימא סמוך מיעוטא לחזקת טמא ותירץ דטריפות מיעוט דלא שכיח ומודה ר"מ דלא חיישינן למיעוט דלא שכיח ע"ש והקשה חכם אחד דאכתי ניחוש לטריפות הריאה דהוה ממיעוטא דשכיח עכ"ל וע"ז ביקש לתרץ דבכל הסירכות המבואר בתוס' שטריפות רק מספק וא"כ אכתי איכא ס"ס בהדי רובא וזה אינו כן דבע"כ צ"ל דסוף סוף הוי מיעוטא דוודאי טריפות מיעוט המצוי דאל"כ אמאי הצריכו חכמים לבדוק הריאה מטעם ס"ס הנ"ל אלא וודאי מזה הטעם הצריכו בדיקה דמיעוט המצוי בטריפות הריאה הוא בוודאי טריפה וא"כ לא נשתייר אלא רובא דנימא שאין כאן סירכא ואם יש כאן סירכא הוי מיעוט המצוי לוודאי טריפה

ואת אשר היקשה על דברי תוס' חולין שתירצו על הא דילפינן מפרה אדומה דאזלינן בתר רובא דילמא משום דאזלינן בתר חזקה דפרה בת שתי שנים ותירצו משום דהוה חזקה שלא נתבררה והי' קשה לו דאכתי מנ"ל משום דאזלינן בתר רובא רק משום דאזלינן בתר חזקה דהשתא דאם נאמר שנטרפה א"כ בע"כ צ"ל שהיתה טריפה משנולדה וזהו בלתי אפשר דטרפה אינה חיי' יב"ח אלא וודאי כשירה היא לק"מ דהא כל החזקות בין דהשתא בין דמעיקרא הוא רק על שעת הספק ולא על דבר שנתברר ועל זמן שנתברר ולהכי שפיר איכא למימר דהשתא טריפה היא דהיינו כל זמן הספק דהיינו עד י"ב חודש פחות יום אחד קודם דזהו עידן הספק ומה שלא נטרפה מקודם בזה לא נגרע כלל חזקה דהשתא כיון שאינו מעתות הספק וכן ביומא דמשלם שית דאמרינן חזקה דהשתא ומצפרא נתבגר אף שלא נוכל לומר שמאתמול נתבגרה אף דאיכא לחלק דשאני הכא שלא הגיע העת לבגר מ"מ בל"ז הדברים ברורים למבין בלי גמגום סימן ב חזר השואל והשיב וו"ל

אותיותיו הבהירים והצהירים הבריקו מול עבר פני ויהי בקראי הומתקו בפי מדבש ונופת צופים ואמרתי במה אכוף ואקדם לשלם תודות לו על כל אשר גמלני להשיב לי תשובה על שאלתי ובעל הגמול ישלם לו גמולו הטוב ויגדיל כסאו ויתנשא מעלה מעלה ומהראוי שאשים יד לפה רק יראתי ח"ו שלא אהי' בעיני' כמתעתע לכן אנכי מגן בעדי במקצת ליישב דברי דמה שכתב מר דאם לא עיינה היטב תו הוה כעד שאינו בדוק יש עדיין לפקפק דהא עפ"י רוב העד הוא מכובס וא"כ אי אפשר שיהי' מקודם כמו שמבואר בסי' קץ ס"ק מ"ו ואף אם נאמר דגם בשעת כיבוס אינה מדקדקת על טיפת קטנות מאוד מ"מ נוכל לברר אי מקדיר אי מגליד ולאחר הכיבוס לא הונח העד תחת הכר והכסת וא"כ מאין באו הטיפות הללו וגם כאן חמור מהא דסעיף מ"ו דהא כאן הוא ע"י בדיקה ובשלמא לדעת הרמב"ן אשר הובא בטור ובב"י דעד הבדוק צריך שלא זזה מתחת ידה עד הבדיקה ניחא דזה לא שכיח דלא הונח העד בנתיים קצת מעת הכיבוס עד שנטלתיו לבדיקה אבל להרשב"א שם וז"ל אחר שהי' העד בדוק אצלה מתחילה הרי הן לעולם בחזקת בדוק עד שתדע שיצא מחזקתו וכו' וגם המחבר פסק כן א"כ גם כאן ע"י הכיבוס העד הוא בחזקת נקי גם מטיפות קטנות דאם הם מקודם הי' מקדיר א"כ גם לאחר כך הוא בחזקתו הראשונה עכ"ל השואל. וזה התשובה

דבריו הנחמדים הגיעוני בשבוע העברה ולאשר לא נודעתי מנוסע נכון וגם הענין אינו נחוץ שכבר הודעתי את הנראה לפענ"ד ואת אשר עשה סנגורין לדבריו הלא גם למעלתו הרמה נודע שדבריו חלושים למאוד אולם שקלתי בפלס אולי אם לא אשיב בזה עוד יחזיקו דבריו בעיניו ותהי האמת נעדרת לכן בדברים הנוגעים לדינא אשיב ליד"נ בקצרה

הנה בנידון מקדיר ומגליד ולענין חזקתו בדוק ואיזהו מיקרי עד הבדוק נראה בעליל שזהו בכתם כגריס ועוד אבל לענין טיפות קטנות כאלה אשר החוש הראות לא שלטה בהם רק לאחר עיון רב כ"ע מודים דאף אם היה העד במקום גלוי הוי כעד שאינו בדוק דכמעט קט רבו טפות כאלה ע"י יתושים ופרעושים כנראה בחוש דדוקא בכתם כגריס דצריכין לתלות בהריגת מאכולת פליגי הפוסקים אם דוקא בהניחה תחת הכר תלינן אבל במקום גלוי לא כמובא בפ"ט ס"ק נ"ח אבל לא לענין טיפות קטנות כאלה כן נראה לפענ"ד אבל חלילה לי להכריחו שיודה לזה כיון שאין לי ראי' ברורה רק החוש מסכים לזה מה שחילק בין חזקה דהשתא שהוא חזקה המסתבר וחזקה דמעיקרא הוא גזה"כ לא אדע מסברות זרות כאלה והפשוט כאשר עלה על דעת ידי"נ מתחלה דילפינן מחזקה דמעיקרא ואפ"ה במקום דסתרי לחזקה דמעיקרא ילפינן מנגע דאזלינן בתר מעיקרא כמבואר בתוס' חולין ותרווייהו שקולין הם דהיינו חזקה דמעיקרא היכא דנשתנה לפנינו כמו בנגע לא עדיפי מחזקה דהשתא היכא דלא נשתנה מעיקרא ולא קשה מידי מה שפיקפק ע"ז ועיין

ומה שתירצתי על קושית ב"ר שהקשה על תוס' דהא מוכח מתורה שלימה דאזלינן בתר חזקה שלא נתבררה