זית רענן חלק א יח

לבקש כאלו שיניחנו מן השליחות מפני עוצם תשוקתו וחמדת לבבו בערה בקרבו שבכל ימי חיותו בעולמו ועבדהו בעבודה שלימה ובהתגברות ובעיזוז כחו ובר לבב וללחום מלחמת ה' נגד כל התנגדות האפשרי מן היצר שיאמיץ נגדו בכל אומץ ועיזוז כמאמרם כל הגדול מחבירו יצרו גמ"מ לכן הרהיב בנפשו עוז לפרוש כפיו ולבקש שיבור לו השי"ת איש אחר הגדול ממנו בזה שכבר השלים חוקו בעבודתו עד תומם וכמ"ש לכן לא נחשב לו בעיני ממ"ה לשום חטא וחסרון בזה אלא לנחת רוח הי' לפניו שנמצא כזה בעולמו שישליך מנגדו כל חמדת תבל ומלואה וכל התענוגים והעדונים אשר התעתדו ליום אחרון כאפס וכאין יחשבו בעיניו נגד אשר תתיקרנה עבודת אלקים לבד לעומתו וכאשר תתחקה אפס מנהו כטיפה מן הים בקירות לבב הדורות הבאים אחריו אזי ממנו נקח לעבוד את ה' אלקינו בתשוקה נמרצת כאשר נשים אל לבבינו כי כל זה עבר עליו לעת אשר עזב את ארץ מולדתו ואת עמו ואת משפחתו הרמה והנשאה והי' במדריגה התחתונה וירודה שהעמיד עצמו לרועה צאן בארץ נכרי' אצל עובד גלולים יתרו חותנו ולא קותה נפשו לשוב עוד אל ארץ מולדתו וכאשר הציץ בין החרכים כי פתח לו פתח תקוה במרומי קרת שישלוט על כל עמו ועל פרעה וכל עמו ועולה על גביהם שיתענג בעידון וזיו הרוחני לדבר עם מלך מההקב"ה ולילך בשליחותו אשר אין מדריגה למעלה הימנו ובכל אלה לא יחליפנה ולא ימירנה תחת עבודתו לאלקים ובשגם שכל זה עבר עליו טרם שנכנסנו לברית וטרם שנתקשרנו בעבותות כבלי התורה במעמד ה"ס וטרם שנתפרסם שמו הקדוש והנורא בנסים ונפלאות רבות עד אין מספר והראה לנו חיבה יתירה באהבה נפלאה בתתו לנו לעדה שני לוחות הברית במכתב ידו חרותים עלי לוחות בפלאי פלאות ואיך לא נכסה בחרפה את פנינו ונשכבה בכלימתנו ונהי' לבוז ולקיקלון בעינינו שעזבנו את עבודתו כמה וכמה בעבור חמדת ותאות העולם שחלף ועבר וכמעט רגע כלה ותמה והדברים עתיקים ואיש הנבוב ילבב, וה' ית"ש יעזרנו ויאזרני חיל, ונשוב ונתרפס בעבודתו השלימה ונזכה לתקן את אשר פגמנו עד כה

ו עפ"י הוצעת דברינו הללו, נלקטה הנה הכתובים בפרשה הנ"ל הקשורים והעטופים לדרוש זה והנה לאחר שהציע השי"ת שם שמות ג' מפסוק ז' עד פסוק י"א] שנכמרו רחמיו על ישראל וחפץ לגואלם ולהביאם על אדמתם, ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בנ"י ממצרים, ויש להבין הכי שאל ממנו שהוא יגאלם בכחו או בזכותם הלא בפירוש דיבר לו שילך בשליחותו של הקב"ה וכמ"ש בפסוק ח' וארד להצילו ובפסוק י' ועתה לכה ואשלחך וכו', גם מה שהשיב לו הקב"ה שם בפסוק י"ב ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה, הלא כל האותות ומופתים לדבר רק כשיקרה האות והמופת יאומן גם בדבר העתיד לבא, ואיך יפול דבר אות העתיד לבא על דבר ההוה ונראה ליישב על נכון דמבואר בסנהדרין דף צ' גבי חנני' בן עזור שמתחילתו נביא אמת ולבסוף היה נביא שקר, ולמ"ש בשם ספרים קדושים שמכל הנביאים כלה והתם מהם מסער פתוי היצר, איך נהייתה כזאת שנתהפך לגמרי וכן גבי שלמה מצינו להדיא שנראה ה' אליו ומ"מ נשיו הטו לבבו, איברא לק"מ דזהו בנביא שנתנבא בקביעות ובתדירות, אבל היכא שלא התנבאו אלא דרך עראי עודנו לא נשתנה מתורת כל אדם, וזהו שהשיב משה מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציאם בפעם אחת הלא ידעתי קשי ערפו ואצטרך לבצוע הדבר עד כלה שאלך בשליחותו של מקום בקביעות ובתדירות ועל דבר אשר עודנו לא הורגל בנביאות נסתפק בעצמו אם הוא נבואה אמיתית מאין סוף ב"ה אם לא לכן הניח זה על בחינה אמיתית, אם ידע מכאובי לבבו הטמון בקרבו ידע שנבואה אמיתית הוא כי אין מי שיודע מחשבת לבב בני אדם רק הש"י לבדו לכן השיב לו הש"י כן הדברים שלא בפעם ופעמים ישלחם ואנכי אהיה עמך בתדירות ויצטרך שיתבטל ויתבער היצר מקרבך לגמרי, ורק בעבור זה תתמרמר נפשך, ולכן הנני מבשרך כי בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים וכו' ויזכו למתן תורה על ידך, וכל המזכה רבים זכות רבים תלוי בו, ומה שיעבדו כל ישראל את הש"י בהתגברותם על יצרם ע"י התורה שאתן על ידך כמאמרם בראתי יצה"ר בראתי תבלין וזהו התורה הכל יחשב לך כאלו אתה התגברת ולחמת מלחמתם ושיעור הכתוב כך הוא, וזה לך האות שיתברר לך בבירור גמור כי אנכי שלחתיך לאשר תראה שידעתי עיקר מגמת לבבך הצפון בקרבך, שדאגת ונצערת במר נפשך על שביתת צד התנגדות מקרבך, ונחמתיך ורפאיתי לך במה שהודעתיך עתה כי אתה תהיה שליח הנאמן שאתן התורה להם על ידך ותזכה לזכות דור אחר דור וזכותם תלוים בך, ואחר זה קבל על עצמו משא השליחות רק שתחזיר על כל צד מהצדדים לאמת השליחות בכל עבר ופינה ולהטיב לכללות בני ישראל שתתקיים נבואה זו חיש מהר ולא ידחה ע"י שום מסטין וקטרוג כנגדם או שאולי יוסיפו לחטוא עוד ממה שחטאו עד הנה, וירא לנפשו כדרך שמצינו ביעקב וירא ויצר לו, שירא שמא יגרום החטא ורצה אדון הנביאים לעמוד בפרץ הזה וכמו שנבאר

ז הנה רבותינו הראשונים הקשו קושי' עצומה דמצינו בירמי' ך"ח פ' ז' כשהתווכח ירמי' עם חנניא בן עזור לפני הכהנים ולעיני כל העם וכו' ויאמר אך שמע נא הדבר הזה אשר אנכי דובר וכו' הנביאים אשר היו לפני ולפניך מן העולם וינבאו אל ארצות רבות וכו' למלחמה ולרעה ולדבר, הנביא אשר ינבא לשלום בבוא דבר הנביא יודע הנביא אשר שלחו ה' באמת, תמצית הדברים כשמתנבא לרעה ונתהפך לטוב בזה לא נוכל להחזיקו לנביא שקר כי ע"י תשובה נחם ה' על הרעה כאשר היה בנינוה בנבואת יונה, אבל כשמתנבא לטובה ולשלום ולא נתקיימה נבואתו נדע בבירור כי בזדון דברו הנביא ההוא ולא מפי ה' יצאו הדברים כי הנבואה אשר שלחו ה' לטובה בלתי אפשרי שתתבטל ושם י"ח פסוק ז' אמר בהיפוך מזה רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו, ורגע אדבר על גוי וע"מ לבנות ולנטוע ועשה הרעה בעיני לבלתי שמוע בקולי ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להטיב אותו, הרי שגם כשיתנבא לטובה אפשר שלא תתקיים מפני רוע מעלליהם ורמב"ם מפרק קושיא הזאת בידו החזקה, ויצא לחלק דכל כמה שלא ציוה הקב"ה לנביא ההוא שיבשר הטובה ההוא רק שמראה לו את העתיד לבא ע"ג וע"מ [וכדרך שמצינו באברהם המכסה אני מאברהם אשר אני עושה] אזי אפשר שיתבטל הטובה ההוא שיחטאו אח"כ, והיכא שיצוהו הקב"ה שילך בשליחותו ויתנבא בשמו הטובה ההוא, אזי תתקיים בבירור ולא תתבטל לעולם גם כשיחטאו אח"כ מ"מ תתקיים הנבואה ההוא בכדי שלא יתכזב הנביא ויחזיקהו חלילה לנביא שקר, והוא עד שמצינו שיותר הקב"ה חס על כבודן של צדיקים יותר מכבודו [כמו שמצינו גבי ירבעם מלכים י"ג] ולעוצם כוונה זו החזיר אדון הנביאים לכל הצדדים שתתקיים הנבואה ההוא בהחלט ולא תתבטל ע"י שום קטרוג שבעולם ובשגם שאריכות הגלות וישיבתם במצרים הי' בעוכרם שיוסיפו לחטוא מידי יום ביומו כמ"ש וירעו אותנו המצרים וכש"פ השל"ה הקדוש, לכן רעדה אחזתהו מפני הקטרוגים שיעלו עליהם ותתבטל חלילה הנבואה ההוא או שידחה לעדני עדני וכמו דאי' במ"ר פ' וישלח אמר ר' יודן אמר לו המקום שוב אל ארץ אבותיך אעפ"כ וירא יעקב מאוד אלא מכאן שאין הבטחה לצדיק בעוה"ז וכו' ר"פ בשם רחגין דצפורין אמר ויען בניהו ב"י את המלך ויאמר אמן כן יאמר וכו', והלא כבר נאמר הנה בן נולד לך הוא יהיה איש מנוחה אלא